מחקרים עדכניים בתחום הטיפול המניעתי טרום-חשיפה (PrEP) באנשים שליליים ל-HIV, מראים שונות רבה ביעילות הטיפול (בין 0% ל- 77%). הבדלים בין אוכלוסיות, שונות בדרכי ההעברה של נגיף ה-HIV, גורמים ביולוגיים ושיעורי נשירה שונים של משתתפים במחקרים יכולים להסביר שונות בין מחקרים שונים בנוגע ליעילות טיפול.
עוד בעניין דומה
אולם בדיקות של רמות תרופה אנטירטרוויראלית בדם של משתתפים במחקרים כאלו, מעידות כי ייתכן שהשונות הגדולה נובעת משונות בהצמדות לטיפול בין המחקרים השונים. מצגת זו עסקה בסוגיית ההצמדות לטיפול, השפעתה על יעילות הטיפול ודרכים למדוד היצמדות לטיפול.
דייוויד באנגסברג (David Bangsberg), מבית החולים הכללי במסצ'וסטס, מציין שבמחקרים בהם בן זוג אחד נשא והשני אינו, משתתפים ציינו שהטיפול המניעתי עוזר להפחית מתח בין בני הזוג ויש תמיכה לטיפול וכך הצמדות לטיפול. אולם במחקרים בהם אין תמיכה, יש סטיגמה לנטילת טיפול רפואי ולא ברורה למשתתפים התועלת - ההצמדות לטיפול פוחתת. עוד מציין באנגסברג, שהסתמכות על דיווח עצמי במחקרים גורמת להטייה באשר להצמדות לטיפול.
אמצעים למדידת הצמדות לטיפול כוללים: אמצעי ניטור המותקן על מכסה חפיסת הכדורים (MEMS), ביקורי בית, מעקב אחרי רישומי בית מרקחת, מדידת רמות תרופה בדם/ שיער או נתונים בזמן אמת.
לקריאה נוספת של רשמים ממושב זה לחצו כאן
ערכה: ד"ר שירי אלפרט