דעות

לאפשר לרופאים להתנצל על טעויותיהם ללא חשש

הצעת חוק חדשה, הקובעת כי התנצלות איש צוות רפואי על טעות לא תשמש כראיה בתביעת רשלנות רפואית, ראויה לכל שבח ולתמיכה ציבורית נרחבת

הדו"ח של ה-Institute of Medicine שהתפרסם בארצות הברית ב-1999 הכה גלים בעולם כולו. התברר, כי יותר אנשים מתים בבתי החולים בארה"ב כתוצאה של טעויות במהלך הטיפול הרפואי מאשר מתאונות דרכים, מסרטן או מאיידס.

רפואה איננה מדע מדויק, ואין היא יכולה לערוב להצלחה מוחלטת בכל טיפול וטיפול. תקלות בטיפול רפואי הן בלתי נמנעות לפעמים, ולא כל משגה או תקלה בטיפול הרפואי הם בהכרח רשלנות רפואית. מרבית החולים רוצים לדעת על כל טעות ותקלה, ולו גם קלת ערך, שהתרחשה במהלך הטיפול הרפואי. מנגד, הרופאים נוטים להעלים מידע מהמטופלים שלהם ואינם נוטים לחשוף טעויות שעשו.

"אין ספק כי עידוד של גילוי נאות למטופל, באופן יזום על ידי הרופא ובזמן אמת, יתרום רבות להפחתת העוינות כלפי הרופא"

פער זה פוגם קשות ביחסי האמון בין החולה לבין הרופא, והוא העומד ביסוד מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית המוגשות נגד רופאים. מרבית החולים התובעים מבטאים תחושות של כעס, מרירות, בגידה והשפלה כאשר הם חשים כי מידע חיוני הוסתר מהם. רובם אף מאשרים, כי לא היו תובעים את הרופא אם היה מתייחס אליהם בזמן אמת בהגינות וביושר, תוך כדי מתן הסבר מלא ואמין והתנצלות כנה על מה שהתרחש.

חסמים מרובים קיימים בדרך אל תרבות החשיפה המלאה, מרצון, של טעויות ברפואה. בצדק רב חוששים הרופאים, כי כל גילוי כזה יביא מיד בעקבותיו פרסום שלילי, אובדן מוניטין, אובדן מעמד מקצועי, אובדן חולים ותביעת רשלנות רפואית, לצד הליכים משמעתיים ומשפטיים, שמחירם עלול להיות קשה מנשוא. בנייר העמדה שפירסמה הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית כבר בשנת 2004 נקבע, כי גילוי נאות של תקלה בטיפול הרפואי ישמר את האמון ההכרחי ביחסי רופא־מטופל, ולפיכך על הרופא ליידע את המטופל בדבר תקלה כזאת, תוך כדי הבעה אמיתית של אמפתיה וצער.

הנחיות אלו הוטמעו בכללי האתיקה שפורסמו בשנת 2009 בזו הלשון: "הרופא יסביר למטופל את מהות הטעות שחלה בטיפול בו, את הצעדים הננקטים לתיקונה ואת המהלכים כדי למנוע הישנות טעות דומה בעתיד".

"בארה"ב ובקנדה הגיעו מזמן למסקנות אלו, ובעשור האחרון נחקקו שם חוקי "I am Sorry Law", המקנים הגנה לצוות הרפואי על התנצלות בפני מטופלים"

בהצהרה של הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית בדבר "יחסי הגומלין בין הרופאים לבין ציבור המטופלים בישראל" (פברואר 2014) נכללת ציפייה מן המטופלים בזו הלשון: "המטופל יימנע מניצול לרעה שלא כדין של הבעת התנצלות או הבעת השתתפות בצער ואמפתיה מצד הרופא בנוגע לתקלה או טעות שחלה בתום לב במהלך הטיפול בו".

חסם מרכזי בדרך אל גילוי יזום של טעות שחלה בטיפול הרפואי הוא החשש, שעצם ההתנצלות, או הצעת פיצוי כספי על נזק שנגרם במהלך הטיפול הרפואי, ישמשו כהודאה באשמה ושכל מה שייאמר בהקשר זה ישמש את החולה בתביעה עתידית נגד הרופא. מאידך גיסא, אין ספק כי עידוד של גילוי נאות למטופל, באופן יזום על ידי הרופא ובזמן אמת, יתרום רבות להפחתת העוינות כלפי הרופא, להקטנת ההתדיינות המשפטית, העולה הון תועפות למערכת הרפואית ולמדינה, לצמצום ההיקף של "רפואה מתגוננת" וליצירת סביבת עבודה רפואית נינוחה, המאפשרת תוצאות איכותיות יותר.

בארצות הברית ובקנדה הגיעו מזמן למסקנות אלו, ובעשור האחרון נחקקו שם חוקי "I am Sorry Law", המקנים הגנה לצוות הרפואי על ביטויי התנצלות בפני מטופלים, הסברים רפואיים או הצעות לפיצוי כספי, באופן שלא ישמשו נגדם כהודאת בעל דין. הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (התייחסות איש צוות רפואי שלא תשמש ראיה) התשע"ג–2013, של חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני, שצפויה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, באה להסדיר עניין זה, ולכן היא ראויה לכל שבח ולתמיכה ציבורית נרחבת. אין ספק, כי התיקון המוצע יועיל לכל הצדדים גם יחד - ובראש ובראשונה לציבור המטופלים.

חשוב להדגיש, כי הצעת החוק איננה חוסמת כלל את דרכם של מטופלים לבית המשפט. החיסיון הראייתי המתבקש מצומצם אך ורק להבעת התנצלות, להסברים רפואיים על מה שהתרחש, ולהצעה לפיצוי כספי - הכל בסמוך למועד הפעולה הרפואית שהשתבשה. רופא רשלן יוכל להיתבע בבית המשפט, כפי שהדבר מתקיים גם כיום.

נושאים קשורים:  דעות,  רשלנות רפואית,  יחסי רופא חולה,  הצעת חוק,  אתיקה,  ועדת השרים לענייני חקיקה
תגובות
 
עמי
02.03.2014, 14:26

אתה יו"ר ועד העובדים של הרופאים או יו"ר לשכת האתיקה?

טלי
03.03.2014, 18:35

אכן צודק פרופ׳ רכס.
גם אתית וגם קולגיאליות, וגם ממקום של האיכפתיות וחמלה.