חדשות

כלת פרס ישראל בחקר הרפואה לתשע"ד - פרופסור מרתה וינשטוק-רוזין

מחקריה עסקו בחומרים תרופתיים לטיפול במחלות ניווניות של מערכת העצבים המרכזית, לרבות אלצהיימר; הפרס יוענק ביום העצמאות

כלת פרס ישראל בחקר הרפואה לשנת תשע"ד היא פרופסור מרתה וינשטוק-רוזין, לשעבר מנהלת המחלקה לפרמקולוגיה בבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריה של פרופ' וינשטוק-רוזן עוסקים בטיפולים תרופתיים במחלות ניווניות של מערכת העצבים המרכזית. בין אלה, נכללת התרופה ריבסטיגמין (אקסלון) המשפרת את איכות החיים של חולי אלצהיימר. המחקרים נעשו בשיטות מתוחכמות לגילוי תרופות הפועלות על מנגנוני תפקוד המוח והזיכרון.

פרופ' מרתה ויינשטוק-רוזין, מחזיקה גלולה של התרופה אקסלון (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

פרופ' מרתה וינשטוק-רוזין, מחזיקה גלולה של התרופה אקסלון (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

שר החינוך, שי פירון, הכריז הערב (יום ה') על כלת הפרס. הרכב הוועדה שבחרה בפרופ' וינשטוק-רוזין כלל את פרופסור מישל רבל (יו"ר) , פרופסור אפרת לוי-להד, פרופסור חיים סידר ופרופסור קרל סקורצקי.

פרופ' מרתה וינשטוק-רוזין היא ילידת וינה (1935) ונשואה לפרופסור ארנולד רוזין, לשעבר מנהל המחלקה הגריאטרית בביה"ח "שערי צדק". לזוג ארבעה ילדים ו-20 נכדים.

סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה, נמלטה עם משפחתה לבריטניה ומגיל צעיר החליטה לעסוק במחקר תרופתי. היא למדה בבית הספר לרוקחות באוניברסיטת לונדון. בין מוריה היו פרופסור ארנולד בקט ומארי לוקט, מהם למדה את יסודות תכנון התרופות ושיטות מתאימות להערכתן. בעבודה חלוצית לתואר דוקטור, הדגימה את קיומם של קולטנים למורפין – ממצא שהוביל חוקרים אחרים לגילוי אופיאטים אנדוגניים. פרופ' וינשטוק-רוזין שימשה כמרצה בפרמקולוגיה ומחקריה נתמכו על ידי מענק מהמועצה הבריטית למחקר רפואי.

בהמשך עבודתה בבית החולים למדה קורס באימונולוגיה, שניתן על ידי מרצים בעלי שם עולמי בתחום. במסגרת עבודתה במרפאת אלרגיה בבית החולים "סנט מארי" שבלונדון, גילתה כיצד פועל חיסון לאלרגיה לאבקת פרחים.

ב-1969 עלתה לישראל. בעלה הוזמן לנהל את בית החולים החדש לשיקום וסיעוד בגדרה ופרופ'  וינשטוק-רוזין הצטרפה לפקולטה החדשה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, שבה אירגנה את ההוראה בפרמקולוגיה. היא יזמה פרויקט מחקר שעסק באנטגוניסטים לקולטני בטא אדרנרגיים, שיפעלו באופן סלקטיבי בלב, במטרה למזער השפעות לוואי שליליות שלהם. את שנת השבתון של 1977-1976 עשתה ב-NIH בארה"ב.

ב-1977, קיבלה מענק מהמכון האמריקאי הלאומי להתמכרויות לסמים (NIDA) כדי לחקור את מנגנון הסבילות ל-opiates וכיצד הם גורמים לדיכוי נשימתי. לאחר מכן, נענתה להזמנת פרופסור פליקס ברגמן, מנהל המחלקה לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, למלא את התקן במחלקתו, עקב פרישתו. המחלקה התמזגה אחר-כך עם המחלקה לפרמקולוגיה בבית הספר לרוקחות. היא ניהלה את ההוראה לתלמידי רוקחות ולימדה פרמקולוגיה לתלמידי רפואה ורפואת שיניים.

במקביל, המשיכה במחקרה על המנגנון הקשור לפעילויות מורפין, והראתה שאפשר לבטל את ההשפעה לדיכוי הנשימה של מורפין באמצעות מתן בו-זמני של מורפין ופיזוסטיגמין - מעכב האנזים אצטיל-כולינאסטראז, מפרק האצטילכולין. שילוב זה גרם לחיזוק אפקט שיכוך הכאב של המורפין .

העובדה כי חמותה חלתה באלצהיימר דירבנה את פרופ' וינשטוק-רוזין לחקור את מעכבי האנזים כולינאסטרזה ואת האפשרות להקל על ההפרעות הקוגניטיביות של החולים באמצעות טיפול בחומרים אלו. בשנת 1986 אחד ממעכבי הכולינאסטראזה שהכינה יחד עם פרופסור מיכאל חורב וד"ר זאב תא-שמע, גילה פעילות מתאימה למטרה זו. התרופה נמכרה בידי חברת "יישום" מהאוניברסיטה העברית לחברת Sandoz השוויצרית, ומשווקת היום בידי חברת Novartis כ-Exelon.

מאז 1977 פרופ' מרתה וינשטוק-רוזין נכללה במערכות העיתונים המקצועיים: European Journal of Pharmacology, British Journal of Pharmacology, Journal of Neural Transmission.

בשיתוף עם חברת "טבע" ופרופסור מוסה יודים מהפקולטה לרפואה בטכניון הכינה מספר תרכובות חדשות, שאחת מהן יועדה לטיפול במחלת אלצהיימר. אחת מהן, Ladostigil, ניתנת במינון נמוך בהרבה מזה שגורם לעיכוב האנזים כולינאסטראזה . חברת "אברהם פארמה" עוסקת עתה בניסוי קליני ב-ladostigil ב-200 חולים המצויים בשלב של ליקוי קל בקוגניציה. זאת, כדי לבדוק אם ניתן למנוע את התפתחות מצבם למחלת אלצהיימר. הניסוי מבוצע ב-14 מרכזים רפואיים בישראל, באוסטריה ובגרמניה. עד פרישתה ב-2003 כיהנה בוועדות החשובות של האוניברסיטה, כולל בוועד המנהל, והדריכה 59 סטודנטים לתוארים M.Sc., Ph.D., MD, Post doc,. רבים מחניכיה הגיעו לעמדות מובילות באקדמיה ובתעשייה הפרמצבטית.

נושאים קשורים:  חדשות,  בית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית,  אקסלון,  ריבסטיגמין,  Ladostigil,  שר החינוך שי פירון,  פרס ישראל ברפואה,  אלצהיימר,  פרופ' מרתה וינשטוק-רוזין
תגובות
 
אלישבע גביש
07.05.2014, 08:28

אני גאה שיש אנשים בארץ מוכשרים כל כך. יישר כוח לפופ' וינשטוק על מש שהשיגה. ברצוני לשאולאת פרופ' וינשטוק האם יש התפתחות בפיתוח תרופה למחלת ה-MSA ממנה אני סובלת.
אודה לכם מראש אם תאפשרו לי להגיע אליה. אני מוכנה גם להשתתף בקבוצת מחקר למחלה זו.

ישראל נוחם
11.05.2014, 23:18

מוכשרת,יוצאת דופן, כשרונית ופורצת דרך, כל הכבוד וישר כוח.
עולם שלם עוסק במיליון נושאים ומחלת אלצהיימר כובשת את
האנושות.
את כוכב נוצץ בין כוכבים רבים שעשוי להביא שמחה למשפחות רבות.

אשמח שנדבר ולהשתתף בניסוי/ מחקר { לא נרשם בשמי }
תודה מראש
ישראל נוחם
0524683388