אוטוריאה (הפרשת אוזן) חריפה היא תסמין שכיח בילדים שעברו צינרור של עור התוף ("כפתורים"). היא יכולה להיות מלווה בריח לא נעים, כאב וחום סיסטמי. מקובל להניח שהסיבה היא זיהום חיידקי באוזן התיכונה שגורם ליציאת הפרשות דרך הצינורית.
עוד בעניין דומה
במחקר זה, השווו החוקרים בין 3 אפשרויות טיפול: השגחה (שבועיים), טיפול בטיפות המכילות שילוב של אנטיביוטיקה וסטרואידים (הידרוקורטיזון – בציטרצין – קוליסטין, בציקולין B; דאלקו פארמה) וטיפול באנטיביוטיקה פומית (אמוקסיצילין – קלבולונאט; אוגמנטין). המחקר היה פתוח תווית.
בסך הכל, נכללו 230 ילדים בני 1-10. לאחר שבועיים, ל-5% מהילדים שטופלו בטיפות אוזניים הייתה אוטוריאה לעומת 44% בטיפול באנטיביוטיקה פומית ו- 55% מהילדים בקבוצת ההשגחה. משך האפיזודה הראשונית של אוטוריאה היה קצר משמעותית בקבוצת הטיפול בטיפות לעומת אנטיביוטיקה פומית והשגחה (ערך חציוני של 4 ימים, 5 ימים ו- 12 ימים בהתאמה, p<0.001).
במשך 6 חודשי מעקב, הילדים בקבוצת הטיפות עברו 5 ימים של אוטוריאה, לעומת 13 ו-15 ימים בקבוצות האנטיביוטיקה וההשגחה בהתאמה (ערכים חציוניים). לא דווחו סיבוכים של דלקת האוזן התיכונה כולל צלוליטיס מקומי, פריכונדריטיס, מסטואידיטיס או סיבוכים תוך גולגלתיים באף אחת מהקבוצות במהלך השבועיים הראשונים. 21% מהילדים שטופלו בטיפות סבלו מכאב או אי נוחות בזמן ההחדרה של הטיפות, ו-3% סבלו מפריחה עורית. 23% מהילדים שטופלו באנטיביוטיקה פומית סבלו מתופעות גסטרואינטסטינליות ו-4% מפריחה עורית.
החוקרים מסכמים, שטיפול בטיפות משולבות אנטיביוטיקה וסטרואידים הוא טיפול יעיל לילדים הסובלים מהפרשת אוזניים חריפה בנוכחות צנוריות באוזניים. הטיפות שנוסו במחקר אינן מאושרות עדיין על ידי ה-FDA, אולם ישנן טיפות אוזניים אחרות שמכילות שילובים של אנטיביוטיקה וסטרואידים שהוכחו כיעילות.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
