העלייה המהירה בשימוש בטלפונים ניידים מהווה הזדמנות להגברת נגישותם של שירותי בריאות הנפש. סקירת ספרות סיסטמטית זו בחנה מחקרים שעסקו באפליקציות למכשירים ניידים (smartphone/tablet) בטיפול נפשי.
עוד בעניין דומה
יתרונותיהן של אפליקציות מסוג זה כוללות הגברת נגישות הטיפול, נגישות מיידית בעת הופעת הסימפטומים, משוב מיידי למטופל, מעקב אחר התתקדמות הטיפול, ניידות וגמישות. עם זאת, קיימות מגבלות הקשורות בביטחון המידע ושמירה על סודיות. מחקרים שונים הדגימו יעילות של אפליקציות למכשירים ניידים בטיפול בדיכאון, חרדה, הפסקת עישון ועוד. בניגוד לסקירות קודמות, שבחנו התערבויות שבוצעו באמצעות שירותי אינטרנט בטלפון נייד או שירותי SMS, סקירה זו התמקדה באפליקציות הניתנות להורדה למכשיר עצמו.
מתוך כ-5,000 מחקרים שאותרו בחיפוש ראשוני, נכללו בסקירה שמונה מחקרים, שכללו 227 משתתפים. ארבעה מחקרים מתוכם בחנו 3 אפליקציות לטיפול בדיכאון, ושלושה מחקרים בחנו אפליקציה להפחת לחץ. האפליקציות נבחנו בהשוואה לאפליקציות דמה או טיפול אחר.
התוצאות, באופן כללי, נמצאו מבטיחות; האפליקציות היו יעילות בהפחתת תסמיני דיכאון, דחק וחרדה וכן הפחתת השימוש בחומרים ממכרים. אפליקציה אחת בלבד נמצאה בלתי יעילה כלל. עם זאת, איכות המחקרים היתה באופן כללי נמוכה, ונמצא סיכון גבוה להטיית התוצאות .משך המעקב במרבית המחקרים היה קצר.
החוקרים מסכמים, כי כיום זמינות להורדה כ-3,000 אפליקציות לשיפור הבריאות הנפשית. רק לגבי שמונה אפליקציות נמצאה עדות מחקרית ליעילות, ורק שתיים מהן זמינות להורדה על ידי הציבור הרחב כיום. תוצאות דומות נמצאו לאחרונה בסקירה לגבי אפליקציות לשיפור הבריאות באופן כללי. פיתוח האפליקציות מונע בעיקר משיקולים כלכליים. יש לפתח כלים לבחינת יעילות האפליקציות ולבקרת איכותן.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
