משפט

"אסותא": הצוות הרפואי התעלם ממצבו המידרדר של חולה לאחר ניתוח

ניתוח לכריתת קיבה שבוצע ב-2008 בבית החולים הסתיים במות החולה; משרד הבריאות ציין כי המטפלים התעלמו מייעוץ מומחה חיצוני

ועדת בדיקה של משרד הבריאות, שעסקה במקרה שאירע בבית החולים "אסותא" בתל-אביב לפני כשש שנים בו נותח חולה עקב גידול ממאיר בקיבה ולאחר זמן מה התמוטט ומת כתוצאה מהלם ספטי, מתחה ביקורת קשה על ניהול המקרה בידי הצוות הרפואי.

בהודעה שפירסמה הוועדה אמש (יום ג') הובאו הפרטים הבאים:

גבר יליד 1941, שסבל מגידול ממאיר בקיבה, הגיע לבית החולים "אסותא" ב-9.7.2008 ונותח שם. בוצעה כריתה כמעט שלמה של הקיבה. בניתוח נמצאו 4 בלוטות לימפה נגועות. 5 ימים אחרי הניתוח נצפתה הפרשה חומה בנקז, וכעבור יומיים הודגמה בצילום CT דליפה. בהמשך הופיעה הפרשה מפצע הניתוח ובדיקות CT חוזרות הצביעו על החמרה ניכרת במצבו של המנותח.

בדיקות הדמיה להדגמת הדלף מהקיבה בוצעו בצורה שגויה ויצרו רושם מוטעה של שיפור במצב הדלף עד כדי כוונה לשחרר את החולה לביתו. המצב המטבולי של החולה החמיר.

ב-26.8.2008 התקיים ייעוץ עם מומחה חיצוני על פי בקשת המשפחה. המומחה המליץ על הזנה תוך-ורידית תוך הכנה לניתוח. אלא שעצות אלו לא מומשו.

ב- 4.9.2008, יום לפני שיחרורו המתוכנן הביתה, התמוטט החולה והועבר לטיפול נמרץ. אובחן הלם ספטי, כשל רב מערכתי . למרות מאמצי הצוות הוא נפטר למחרת.

מסקנות הוועדה:

1. ביצוע הניתוח ללא כימותראפיה מקדימה וללא לפרוסקופיה מקדימה, היה לגיטימי אך בלתי שגרתי.

2. דלף לאחר ניתוח הוא סיכון מוכר.

3. החלטת הכירורג להעדיף טיפול שמרני בדלף הניתוחי, היתה מותנית בשמירה על מצב תזונתי טוב, אך במקרה הזה לא ננקטו הצעדים התזונתיים המתאימים, דבר שתרם להידרדרות שהסתיימה במוות.

4. ככל שחלף הזמן, התבהרה העובדה שניהול המקרה היה לקוי, תוך התעלמות ממצב החולה, וחוסר התייחסות לשיקול דעתו של עמית-מומחה שהוזמן לייעוץ על ידי המשפחה ואשר הציע חלופה טיפולית סבירה.

5. בבית החולים באותו הזמן לא היו מעגלי אחריות מקצועיים שיכלו לאפשר דיון עם המנתח על אפשרויות טיפול חלופיות, כדי להימנע מהשיטה השגויה שננקטה על ידו.

6. התוצאה היתה התעלמות מהערכת המצב הקשה של חלק מהצוות הרפואי והסעודי שהתרשמו ממצבו המטבולי המתדרדר של החולה. כמו כן היתה התעלמות מחוות הדעת החיצונית.

7. התקשורת בין המנתח לבין מכון הרנטגן היתה לקויה ולכן הבדיקה שהתבקשה לשם הערכת הדלף, בוצעה פעמיים באופן שגוי והתוצאה הטעתה את המנתח.

8. הוועדה מדגישה כי לאור הסכנה שכל רופא מטפל עלול להישבות לפעמים בקונספציה שגויה, חייבים להבטיח קיום מעגלי אחריות שיוודאו טיפול נכון במטופל באמצעות מנגנוני בקרת איכות שישמשו ככלי עזר לרופא במקרה שהמטופל שלו הסתבך, וזאת ללא הבדל אם מדובר בבית חולים ציבורי או פרטי.

נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות הודיע כי מסקנות פרסונאליות יגובשו בהמשך.

נושאים קשורים:  משפט,  סרטן קיבה,  נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות,  אסותא
תגובות
דר מודן
03.02.2014, 17:15

הטיפול בבית חולים פרטי נחות ולוקה בחסר בהשוואה לטיפול בבית חולים ציבורי.