romosozumab מצליח לשפר צפיפות עצם בנשים לאחר הפסקת וסת

בהיותו מעכב פעילות אוסטיאובלסטים, נוגדנים כנגד sclerostin יכולים להאט את תהליך ספיגת עצם ולסייע בהגדלת צפיפותה. ניסוי אקראי מבוקר בינלאומי חדש, שהתפרסם לפני ימים ספורים (1 בינואר) באתר כתב העת NEJM, בדק את התועלת מ-romosozumab - נוגדן חד-שבטי הנקשר ל-sclerostin, בחולות אוסטיאופורוזיס לאחר הפסקת הווסת.

בניסוי הוגרלו 419 נשים לאחר הפסקת הווסת (55-85 שנים) שסבלו מצפיפות עצם ירודה (ציון T של ‎–2.0 או פחות בעמוד שדרה מותני, הירך כולה וצווארה וציון של ‎–3.5 או יותר באחד מאתרים אלו) לקבל זריקות תת-עוריות של romosozumab במינון של 70, 140 או 210 מ"ג מדי חודש; 140 או 210 מ"ג מדי שלושה חודשים; פלסבו או alendronate במינון של 70 מ"ג מדי שבוע; או זריקות תת עוריות יומיות של 20 מיקרוגרם teriparatide, ששימשו כטיפול השוואה פעיל.

כל מינוני romosozumab השיגו שיפור מובהק בצפיפות העצם בעמוד השדרה המותני בתום שנה, עם שיפור של 11.3% באלו שקיבלו 210 מ"ג מדי חודש לעומת ירידה של 0.1% בקבוצת הפלסבו ושיפור של 4.1% ו-7.1% בלבד במטופלות alendornate ו-teriparatide, בהתאמה. בנוסף השיגה romosozumab עלייה ניכרת בצפיפות בירך כולה ובצווארה וכן עלייה חולפת בסמני בניית עצם וירידה מתמשכת בסמני ספיגת עצם. שיעור התופעות הלא-רצויות שדווח לא נבדל בין הקבוצות השונות פרט לתגובות קלות וחד פעמיות ברובן באתר הזרקת romosozumab.

מקור:
McClung MR, Grauer A, Boonen S, et al. Romosozumab in Postmenopausal Women with Low Bone Mineral Density. N Engl J Med [Internet] [cited 2014 Jan 2];0(0):null.