רקע
טיקגרלור הדגימה עליונות על פני קלופידוגרל במחקר ה-PLATO. התוצאות בחולים עם תסמונת כלילית חריפה ללא עליית מקטע ST טרם נחקרו.
עוד בעניין דומה
שיטות
בוצעה הערכה של התוצא הראשוני (תמותה קרדיווסקולרית, אוטם לבבי, שבץ מוחי), מרכיביו והיארעות דימומים, בחולי תסמונת כלילית חריפה ללא עליית מקטע ST, כולל חולים המטופלים באופן שמרני, בהתאם לרנדומיזציה.
תוצאות
בקרב 11,080 חולי תסמונת כלילית חריפה ללא עליית מקטע ST שהוגדרו בעת הרנדומיזציה, מאפייני הבסיס היו זהים בשתי קבוצות הטיפול: גיל (64), סוכרת (28%), רקע של שבץ מוחי (4%), בדיקת טרופונין חיובית (81%). במהלך האשפוז, 73% מהחולים עברו אנגיוגרפיה ו-47% צנתור כלילי מלעורי. בקבוצת הטיקגרלור הודגמה היארעות נמוכה באופן מובהק של כל התוצאים האיסכמיים, כולל תמותה מכל גורם. דימום מג'ורי היה זהה בשתי הקבוצות. במהלך האשפוז הראשוני, 5,020 ו-4,856 חולים היו ללא אירועים איסכמיים ודימומים, בהתאמה, ולא עברו התערבות כלילית.
לאחר התאמה רבת משתנים, הירידה בתוצא הראשוני הייתה עקבית בחולים המטופלים באופן שמרני.
HR, עם סיכון זהה לדימום מג'ורי, HR (95% CI)=0.81 (0.66,0.98), p=0.029;
(95% CIי)=1.11, (0.88-1.40), p=0.39
מסקנות
במחקר PLATO, טיקגרלור בהשוואה לקלופידוגרל הפחיתה באופן עקבי היארעות תוצא ראשוני ומרכיביו, תמותה קרדיווסקולרית ואוטם שריר הלב, ללא שוני בהיארעות דימום מג'ורי, בחולים עם אבחנה של תסמונת כלילית חריפה ללא עליית מקטע ST בקבלתם, כולל חולים המטופלים באופן שמרני בבית החולים.