חדשות

סיכום הכנס השני של החברה לבריאות הנפש בקהילה

ביום שישי, ה-13.12.2013, נערך הכנס השני של החברה לבריאות הנפש בקהילה; נושא הכנס: "הפרעות קשב במבוגרים - מהתיאוריה לפרקטיקה"

ביום שישי ה-13.12.2013 נערך הכנס השני של החברה לבריאות הנפש בקהילה, במרכז הכנסים "ישראל יפה בפארק". היה זה יום סוער כשאמא רוסיה שלחה לנו סערה ממרחקים ומזג אוויר היה נורא. היה נדמה שהירקון זורם בנחישות כמו הדנובה ובאינטרנט נרשם שקרח דק הצטבר על כביש איילון. אחד המארגנים התבדח (ככל הנראה) שיורד שלג בראשון לציון.

נושא הכנס היה "הפרעות קשב במבוגרים- מהתיאוריה לפרקטיקה". הכנס נערך בתמיכה של איגוד הפסיכיאטריה הישראלי. כמו כן, ניתנה תמיכה של חברות התרופות יאנסן, אסטרה זנקה ונוברטיס. למרות מזג האוויר המאתגר, הגיעו לכנס כשמונים עמיתים. לאחר התכנסות וברכות, ניתנו מספר הרצאות מעניינות. פרופ' אבי ויצמן נתן כהרגלו הרצאה מרתקת על "סוגיות פסיכו-פרמקולוגיות בטיפול בהפרעות קשב וריכוז במבוגרים עם ובלי תחלואה פסיכיאטרית נלווית". תחילה, הוא דיבר על אנשים מפורסמים שכנראה סבלו מ-ADHD כגון מוצרט, אלכסנדר הגדול, צ'רצ'יל, וינסנט ון-גוך והמינגוואי.

 1

הוא אמר שההפרעה לא מתחילה בגיל המבוגר, אלא תמיד מתחילה בגיל הילדות, אך היא לא מזוהה. מאידך, הוא המליץ שלאור העלות הגבוהה של הטיפול ב-ADHD, נדרשת בחינה של הסף הנכון של אבחון (קיום ADHD כן/לא).

לדברי פרופ' ויצמן, השיעור של ADHD בילדים הינו 3-7% ובמבוגרים הוא 2.5-4.4%.

במבוגרים ההיפראקטיביות והאימפולסיביות דועכים והפרעת הקשב היא התסמין המרכזי וזה נמשך לאורך כל החיים. הוא ציין שתי מגבלות במחקר: רוב הניסויים שנערכו במבוגרים נעשו במבוגרים  צעירים והניסויים היו קצרי טווח.

עוד ציין פרופ' ויצמן מספר סוגיות בעייתיות: במבוגרים יש חשש מגירוי סימפתטי אם כי הסיכון הקרדיו-וסקולרי נמוך. חולה עם בעיה קרדיו-וסקולרית, כדאי להפנותו לייעוץ קרדיולוגי לפני התחלת סטימולנטים. במבוגרים הסיכון להתמכרות לריטאלין נמוך, אבל הסיכון יותר משמעותי באנשים עם התמכרות בעבר. עם קונצרטה הסיכון להתמכרות נמוך. במבוגרים עם  ADHD יש קומורבידיות משמעותית של הפרעת מצב רוח, הפרעות חרדה, הפרעות Substance, הפרעות שליטה בדחפים, הפרעות אישיות, הפרעות שינה, הפרעות למידה והפרעות טיקים.

במעקב של 33 שנה לאחר ילדים עם ADHD וילדים ללא ההפרעה, היו בקבוצת ה-ADHD יותר מאסרים, תמותה מוקדמת, יותר אנטי-סושיאל ושימוש בסמים, כמו גם שימוש בניקוטין. יש סיכון פי 24 לפתח הפרעה ביפולרית וסיכון פי 6.7 לפתח סכיזופרניה. ככל שה-ADHD יותר חמור, יש יותר סיכון לדיכאון או חרדה.

ADHD קשור לתת פעילות דופמינירגית, אך גם שדרים נוספים מעורבים (נוראפינפרין, גאבא וגלוטמט). בסינפסה יש סילוק מהיר של הדופאמין לפרה-סינפסה ותת רגישות לדופאמין של הרצפטור הפוסט-סינפטי.

ויצמן סקר את הטיפול בהפרעה זו שמתחלק לסטימולנטים ולא סטימולנטים. הוא דיבר על הממריצים האמפטמינים (Dopamine Releasers) והריטאלינים (Dopamine Reuptake Inhibitors). בהמשך, הוא דיבר על האטומוקסטין  (Norepinephrine Reuptake Inhibitor). היעילות של הסטימולנטים גבוהה משל הלא סטימולנטים כשהראשונים בעלי יעילות של 80% והיעילות של אטומוקסטין הינה כ-65%. הוא גם דיבר על הוויואנס- אמפטמין שקשור לליזין ובדם הוא מתפרק חזרה לליזין ול-D-AMPHETAMINE. הלא סטימולנטים כוללים את הבופרופיון, קלונידין, רבוקסטין ואטומוקסטין. לבסוף, פרופ' ויצמן הציג אלגוריתם עדכני של טיפול ב-ADHD שכלל גם ניהול מקרים של קומורבידיות. הוא אמר שטיפול ב-ADHD יכול להעצים את החרדה, אם כי המחקרים לא ממש מראים נטייה כזו. אם רוצים להיות זהירים, ניתן להתחיל ב-SSRI לחרדה תחילה.

בהמשך, ד"ר בנדיקט ברוך סטיר ממכבי הרצה על "סוגיות האבחון של הפרעות קשב במבוגרים עם ובלי תחלואה פסיכיאטרית נלווית". ד"ר סטיר הזכיר שעל פי ה-DSM 5  דרושים במבוגרים רק חמישה מדדים לאבחנה של ADHD בעוד שבצעירים דרושים 6 מדדים. בנוסף, בגרסה החדשה התסמינים היו צריכים להתחיל לפני גיל 12 וב-DSM4  לפני גיל 7.

 2

ד"ר סטיר דיבר על התפקודים הניהוליים שנפגעים ב-ADHD וגרס שלעתים וורקוהוליות הינה ביטוי של היפראקטיביות במבוגרים עם ADD. לדבריו, 42% מהמבוגרים עם דיכאון עונים גם לאבחנה של הפרעת קשב וריכוז! ד"ר סטיר דיבר על הדמיון בין ADHD והפרעה ביפולרית, בייחוד עם הפרעה ביפולרית מסוג II. הוא עוד אמר שלא בהכרח מי שמגיב לסטימולנטים, אכן יש לו ADHD (פרופ' ויצמן ציין שג'ודי רפופורט הראתה במחקריה ששיפור בקשב וריכוז מופיע גם אצל ילדים ללא ADHD לאחר טיפול בסטימולנטים).

בהמשך נערכו הבחירות ליו"ר החברה, וועד החברה וועדת הביקורת. לאחר התייעצות עם יו"ר האיגוד, פרופ' משה קוטלר, הוחלט לקיים את הבחירות היות והגיעו לכנס מעל מחצית הנרשמים.

   לאחר הבחירות נתנה הרצאה מעניינת מאוד ד"ר איריס ברכוז, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומאמנת ADHD בכירה. היא הרצתה על שיטות לא תרופתיות לטיפול ב-ADHD, כגון אימון קוגניטיבי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, נוירופידבק (וויסות גלי המוח), ביופידבק, שימוש בתוכנות מחשב כגון אטנגו, וגם טיפול ע"י מיינדפולנס, ספורט ושינוי תזונה.

ב-CBT למשל עובדים על מיקוד על הבעיה, מזהים דפוסי חשיבה לא יעילים, מפתחים דרכים לפתרון בעיות ושינוי ההתנהגות. ד"ר ברכוז עשתה הדגמה חיה של הרפיה בעזרת נשימות, תוך היזון חוזר של ביופידבק. כך, המטופלים לומדים להרגיע עצמם ולהגיב פחות חזק לגירויים (כגון כינוי גנאי שמופנים אליהם) וגם ניתן לתקן מחשבות אוטומאטיות שליליות.

 3

ד"ר ברכוז עשתה גם הדגמה של מיינדפולנס עם מודעות לנשימה ודיברה בהמשך על החשיבות של העצמת המטופלים עם ADHD. בנוסף, היא תיארה שיטות של ניהול זמן: כמה שעות מקדישים בכל שעות העירות בשבוע ללימודים, עבודה, חברה, בילויים ,קניות, תחזוק עצמי, וכמה החלוקה המציאותית של המטופל ומהי החלוקה הרצויה שלו. איך לחלק את ה-112 שעות עירות יותר נכון לכל אחד מהמרכיבים הנ"ל??? היא עוד דיברה על אילוף השדון הפנימי שאומר "אתה לא תצליח",  "כדאי לך ליהנות היום כי מחר...". היא סיימה עם החשיבות של אילוף השדון הפנימי ושינוי המחשבות האוטומאטיות השליליות.

 4

לאחר ההרצאה, נמסרו תוצאות הבחירות. הצביעו בבחירות 56 עמיתים. היו"ר הנבחר הינו פרופ' חגי חרמש וחברי הועד הנבחרים הינם ד"ר יעל נחמה, פרופ' ישראל שטראוס, ד"ר גי'נט שקד, ד"ר ברוך סטיר ,ד"ר הנרי שור וד"ר גילה שן. חברי וועדת הביקורת הינם ד"ר אילן טל וד"ר מיכל רפופורט.

בשל מזג האוויר הסוער, הוחלט לדחות את הפאנל שתוכנן בראשותו של ד"ר הנרי שור ולאפשר לעמיתים לנסוע בביטחון לבתיהם לפני התגברות הסערה והחסימה של צירי התנועה המרכזיים.

תודה רבה למארגנים ולגב' רוני שרעבי מקופ"ח לאומית על מאמציהם וכמובן תודה לוועדת הבחירות, ד"ר ארי לאודן, ד"ר שי גור וד"ר קרן חיימוביץ!                        

 

ערך: ד"ר יוליאן יאנקו

נושאים קשורים:  חדשות,  ADHD,  הפרעות קשב,  החברה לבריאות הנפש בקהילה
תגובות