דעות

זו אחריות הרופאים להמליץ על שינוי תזונתי

זהו מאמר מכונן ואף תקדימי מפני שהגיע הזמן להביא לידיעת הציבור, בכלי תקשורת מרכזיים ובחתימתם של רופאים (הם עדיין נתפשים בעיני הציבור כערכאה עליונה שאין בלתה), את הדברים כהווייתם ובמלוא מורכבותם

21.11.2013, 11:51

יש לי דבר אחד להגיד על מאמרו של פרופ' אבי עורי, מנהל האגף לרפואה שיקומית במרכז הרפואי רעות ומרצה לרפואה שיקומית באוניברסיטת תל אביב: מכונן.

מה כל כך מכונן בעובדה שעורי שיתף את הציבור בהחלטה שלו להפסיק עם תרופות להורדת כולסטרול ולהסתפק בדיאטה מתאימה ומאז הוא מרגיש נפלא?

"במציאות הנתונה, רק לרופאים יש הכוח והיכולת להדהד את הדברים באופן שישפיע לטובה על בריאות הציבור ולהפסיק את הסבל הרב שנגרם בגלל תמהיל עכור של בורות ואינטרסים זרים"

מכונן ואף תקדימי מפני שעורי פירסם בכלי תקשורת מרכזי דברים אמיצים שמתריסים נגד אינספור מאמרים שפירסמו רופאים אחרים, רובם ככולם בעלי שם, המהללים בלי שמץ הסתייגות תרופות שנועדו להפחית את רמת השומנים בדם ולהילחם בכולסטרול הרע (LDL).

לעתים קרובות אני פוגשת אנשים שהתגברו על בעיות רפואיות ואף החלימו ממחלות לאחר שאימצו תפריט בריא. נרגשים ומאושרים הם מספרים לי את הקורות אותם ושואלים איך אפשר להעביר את זה הלאה? איך ניתן באמצעות סיפורי ההצלחה שלהם למנוע מאחרים לבלוע תרופות או לעבור מסכות טיפולים מייסרות? הם שואלים גם מפני שנוכחו בעצמם עד כמה קשה להגיע למידע הזה.

רק הבוקר פגשתי בני זוג, שכנים, וכאשר בירכתי אותה לכבוד ההריון החדש הם סיפרו איך לפני שנתיים נואשו מטיפולי הפוריות ולפני שנה החליטו לתת סיכוי לריפוי באמצעות שינוי תזונתי שכלל צום מיצים של שלושה שבועות ולאחריו תפריט שרובו פירות וירקות נאים. הוא הצטרף למסע הזה כדי לתמוך בבת זוגו והשיל בתוך חודשיים 15 קילוגרם ממשקלו. היא הרתה לאחר חצי שנה. הסיפור שלהם מצטרף כמובן לעוד רבים אחרים שבמרכזם אנשים שנרפאו ממחלות כאלה ואחרות אחרי שעברו לתפריט בריא.

האפשרות ששינוי תזונתי גורף - זה נושא של הרבה מאמרים, דיונים וגם שיחות ברזייה - עשוי להיות תחליף ראוי לתרופות מעורר מטיבו הרבה ויכוחים, חששות ואף התנגדויות. מעבר לסיפור אישי כזה או אחר עומדים על הפרק נושאים כמו הרווח וההפסד שבנטילת תרופות, הסכנה שבהעדפה של שינוי תזונתי, המחיר שישלם בעתיד מי שנוטל תרופות וכן זכות הציבור לקבל מידע על נושאים הקשורים לצרכיו הבריאותיים. העדר מידע, או מידע חלקי ועמום, מונע מרבים לבחור בשינוי תזונתי במקום להמשיך ולבלוע תרופות בלב לא שקט, למרות השאלות הקשות.

"האפשרות ששינוי תזונתי גורף - נושא להרבה מאמרים, דיונים וגם שיחות ברזייה - עשוי להיות תחליף ראוי לתרופות מעורר מטיבו הרבה ויכוחים, חששות ואף התנגדויות"

קיים לחץ מסיבי על מי שלוקים בקשת גדולה של מחלות, שבעבר היו נדירות ובהדרגה הופכות לשכיחות, לבלוע תרופות. ולסרב לקבל טיפול תרופתי זה עדיין לשחות נגד הזרם. לשתות מיצים ירוקים או ללעוס עלים במקום לבלוע תרופות עדיין נתפש כמעשה טירוף. רובנו קורצנו מחומר דומה והוא שמכוון אותנו לעשות כל דבר בעיקר כי אחרים עשו אותו לפנינו וכך אנחנו משפיעים גם על הבאים אחרינו לבלוע את מה שבלענו אנחנו.

הרופאים, בהם בכירים, שממליצים לאנשים ליטול תרופות, כמעט אף פעם לא מציעים לבחון שלב ביניים שבו מסתפקים בשינוי תזונתי גורף. זאת אף על פי שיש בינינו אנשים שהבריאו מיתר לחץ דם, מעודף כולסטרול, מסוכרת, מפסוריאזיס ועוד כהנה מרעין בישין תודות לשינוי תזונתי בלבד. הם אינם הרוב מפני שמטבע הדברים אנשים שמסוגלים לעמוד בלחצים ולשחות נגד הזרם הם יחידי סגולה. מדי פעם צפות דעות אחרות של אנשים - חלקם מומחים, אחרים חוו בעצמם את הבעייתיות של נטילת תרופות - רובם ככולם מתויגים כ"מטורללים", השקפתם מוצגת כחסרת אחריות וביחד הם נחשבים למי שבעצם השמעת קולם מזיקה לסדר הטוב.

ההחלטה על נטילת תרופות נעשית במצב של לחץ שמקורו בידיעה הוודאית שמשהו השתבש. אף אחד, כולל בני משפחה או חברים שנרפאו תודות לשינוי תזונתי, ואף רופאים שנוכחו בחשיבות השינוי התזונתי, לא מעז להמליץ לחולים החדשים להימנע מתרופות, לא כל שכן להסתפק בשינוי תזונתי, כי זו אחריות כבדה מדי. גם מפני שאין מחקרים מספקים על יעילותם של שינויים תזונתיים, גם מפני שיש מחקרים מאוד משכנעים על יעילותן של תרופות. ההבדל הזה נובע, אין בכך שום סוד, מן העובדה הפשוטה שחברות התרופות מממנות מחקרים שייעודם להוכיח את היעילות הזאת. למגדלי החסה והפטרוזיליה אין ממון כדי לממן מערך מחקרים כזה ובעצם גם אין להם סיבה או עניין.

"אפילו רופאים שנוכחו בחשיבות השינוי התזונתי, לא מעזים להמליץ לחולים החדשים להימנע מתרופות, לא כל שכן להסתפק בשינוי תזונתי, כי זו אחריות כבדה מדי"

ראוי, במאמר מוסגר, לציין ששפע המחקרים הממומנים על ידי חברות התרופות אמינים, במקרה הטוב, כמו דברי השבח וההלל שמרעיפים החייטים באגדת "בגדי המלך החדשים" על מלבושי המלך שהם עצמם תפרו. בעצם לא תפרו.

התעצמותו של האינטרנט, במין הפוך על הפוך, רק מסבכת את הנושא. זה נובע מן העובדה שלעתים קרובות המידע המופיע ברשת מורכב, לא תמיד הוא מדויק ומהימן, ומצב כזה עלול ליצור כאוס מוחלט. הציבור מצדו מחפש תשובה חד משמעית ובהירה. אנשים שבריאותם השתבשה אינם מסתפקים בקריאות כיוון, בעדויות אישיות, לא כל שכן בחומר למחשבה. מאליה עולה השאלה אם בהקשר של יחסי רופא־חולה, הרופא שממליץ על תרופות או על טיפולים רפואיים אכן מגלה לחולה את כל הידוע על אודות התרופות והכדורים. ברוב המקרים לא. ברוב המקרים החולה מסכים על סמך מידע חלקי, ובהתאם מקבל החלטה לא מושכלת.

אני מאוד ממליצה למי שמקבלים המלצה להתחיל לבלוע תרופות לנסות, עם ובלי התרופות, שינוי תזונתי רדיקלי ולבחון בעצמם אם לתפריט בריא יש השפעה מיטיבה.

ובחזרה למאמרו של עורי: זהו כאמור מאמר מכונן ואף תקדימי מפני שהגיע הזמן להביא לידיעת הציבור, בכלי תקשורת מרכזיים ובחתימתם של רופאים (הם עדיין נתפשים בעיני הציבור כערכאה עליונה שאין בלתה), את הדברים כהווייתם ובמלוא מורכבותם. פרסומים מן הסוג הזה יעלו את השאלות הקשות שמעוררת מדיניות מכוונת של המלצה גורפת על תרופות והתעלמות כמעט מוחלטת מפתרונות תזונתיים.

מאמרו של עורי מכונן גם ובעיקר מפני שאת הדברים האלה צריך להגיד בקול רם, ובינתיים, במציאות הנתונה, רק לרופאים יש הכוח והיכולת להדהד אותם באופן שישפיע לטובה על בריאות הציבור ולהפסיק את הסבל הרב שנגרם בגלל תמהיל עכור של בורות ואינטרסים זרים.

* המאמר פורסם לראשונה ב"הארץ"
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון "הארץ" בע"מ

נושאים קשורים:  דעות,  כולסטרול,  סטטינים,  תזונה,  יתר לחץ דם
תגובות
 
דר׳ הפנר - קרדיולוג
21.11.2013, 16:01

אני ממליץ למטופליי לשכב על קברי צדיקים. זה הוכח מעל לכל ספק כטיפול יעיל. ממש עכשיו שוחחתי עם שכנתי וכמוה אין ספור, שהרתה אחרי שנים של טיפולים רפואיים. ולא רק הריונות. גם חולים אונקולוגים הבריאו. הגידולים פשוט נעלמו. זה ידוע. וגם מוכח !!!

דר׳ מינה גורביץ
21.11.2013, 22:53

ללא ציניות, אין ספק ששינוי רדיקלי באורח חיים כולל ירידה בעומס העבודה, הורדה
ברמת המתח, פעילות גופנית ותזונה בריאה יכולים מאד להועיל. אך כמה אנשים מסוגלים לעשות שינוי מהותי כזה???? רוב האנשים מעדיפים להמשיך לחיות את חייהם בלי שום מאמץ ושינוי ובעזרת תרופות להביא לשיפור בערכי לחץ הדם, ערכי השומנים בדם וכו׳. זה נראה בעיני רוב האנשים הרבה יותר קל ופשוט ולכאן נכנסות חברות התרופות דרך הרופאים ודוחפות תרופות.
כמה מן הרופאים עצמם מראים דוגמה אישית למטופליהם ונמנעים מעישון ושומרים על משקל תקין ונמנעים מלהשמין ועוד? גם לרופאים כמו לקהל מטופליהם זה קשה ולדבר על זה גוזל המון זמן, יותר פשוט לרשום מרשמים וכך נוהגים הרוב.
השינוי העיקרי מגיע רק עם המטופל עצמו מגיע להחלטה שהוא מעוניין לעשות שינוי ואז הפניה היא דרך הרפואה המשלימה, ספורט וכו׳

נוירולוג ילדים
23.11.2013, 19:46

מה זה שינוי תזונתי גורף? האם מדובר באכילה מאוזנת של פירות וירקות ומעט בשר אדום? כנראה שלא לזה הכוונה. צום מיצים? מה זה הקשקוש הזה? אם תרופות לא טובות איך זה שאנשים חיים היום הרבה יותר שנים מאשר בתקופה שבה אכלו תזונה אחרת, פשוט משום משזון היה יקר ולא הייתה אפשרות לאכול אוכל משמין ולא בריא. האם אד חיו יותר ויותר טוב? אני מבקש הוכחות ממי שמקבלת במה לכתוב ככול העולה על רוחה על שינוי תזונתי גורף

דני שור
24.11.2013, 11:10

תגובה לכתבות של פרופ' עורי ורחל טלשיר:

בתגובה לכתבתו של פרופ' אבי עורי: "הסטטינים אולי מפחיתים את רמות השומנים בדם, אך עלולים גם לגרום לקרעים בגידים. מיומנו של רופא שסובל מכולסטרול", והשבחים של רחל טלשיר לכתבתו.

ראשית אציג עצמי, אני רופא ילדים, מודע מאד לנושא רפואה מונעת ומזה 20 שנה שאני עובד גם כרופא במחקרים קליניים, שנועדו לטפל באנשים עם יתר כולסטרול, במרכז לחקר מניעה וטיפול הטרשת העורקים, בבית החולים הדסה עין כרם. לאור זאת אני חשוף לדיווח על כל תופעת לוואי וגם לדיווחים על תוצאות המחקרים.
בכל המחקרים הקליניים שאנחנו עורכים בשלב ראשון המטופלים מתבקשים להקפיד על דיאטה קפדנית, דלת כולסטרול, לאחר תקופה של 6-12 שבועות מבוצעת הערכה לגבי תרומת התזונה ורק לאחר מכן מי שלא מגיע לערכי המטרה המומלצים, משולב במחקר לקבלת טיפול תרופתי.

ברור שיש case reports - דיווחי מקרה, אך יש נתונים סטטיסטיים בדוקים של מחקרים קליניים שהם מראים את התגובה הכוללת לטיפול זה או אחר. הנתונים האלה הם הקובעים לגבי החלטת רשויות הבריאות האם לאשר טיפול זה או אחר.

פרופ' עורי, מציין כבר בכותרת המאמר שלו כי "הסטטינים אולי מפחיתים את רמות השומנים בדם", אני מניח כי הוא יודע היטב שהסטטינים בוודאי מפחיתים את רמות ה"כולסטרול הרע" – ה LDL, ולא זו בלבד תוצאות המחקרים מראים על ירידה משמעותית בתחלואה בטרשת העורקים ובתמותה מטרשת העורקים בקרב מטופלים בסטטינים מול מטופלים עם פלצבו (כדורי דמה). אחוז הנשירה בגלל תופעות לוואי אינו גבוה ולא כאן המקום לצטט את המחקרים.
בשנים האחרונות עם שימוש בטכניקות לא פולשניות, כמו בדיקת דופלר של עורקי הצוואר, הודגמה אף נסיגה בעובי דופן עורקי הצוואר במטופלים עם סטטינים ובוודאי האטה משמעותית בקצב עיבוי הדופן כתוצאה מטרשת העורקים. ממצאים שגם נמצאו בבדיקות פולשניות של אולטרה סאונד בתוך עורקי הלב, בשם המקצועי בדיקת IVUS (-אולטרה סאונד בתוך כלי הדם).
לגבי הקרע, שבאמת מתואר ככואב מאד של גיד שריר ההמסטרינגס, התיאור של פרופ' עורי הוא בגדר "תאור מקרה" – case report)), שייתכן קשר ברור לטיפול וייתכן שהקרע משני ל"חולשת הגיד" המתוארת ככל שאנחנו מתבגרים, כפי שאמר לי פיזיותרפיסט הגיד של בן 16 אינו כגיד של בן ה 60, ואני מניח שגילו של פרופ' עורי קרוב יותר ל 60 מאשר לגיל 16.
בפן האישי, מדוע אני ממשיך בטיפול עם סטטינים?
בחלק מבני משפחתי וגם לי יש יתר כולסטרול.
מזה שלושה דורות, עוד לפני "דור המטופלים עם סטטינים, נפטרו או סבלו מהתקפי לב בני המשפחה בגילאים 30-50 ואף לא אחד זכה לחגוג יומולדת חמישים. אני התחלתי טיפול בגיל 39, כאשר תרשים האק"ג שלי הצביע על הפרעה הקשורה בטרשת העורקים. בגיל 50 עברתי צנתור של כלי הדם המספקים דם ללב, נמצאו אצלי שתי חסימות של מעל 90%, אשר הורחבו עם בלון. מאז אני מטופל במינון מקסימאלי המותר עם סטטינים, סובל (בשקט) מכאבי שרירים, שיתכן שהם משניים לטיפול ואולי לפעילות כושר, שאני מקפיד לבצע. בגיל 62 ביצעתי שוב צנתור שהדגים עורקים פתוחים ללא טרשת משמעותית - אין לי ספק שלולי הטיפול עם סטטינים - לא הייתי פה כיום כדי להגיב על כתבתו של הפרופ' עורי.
אני ממליץ כי לאחר ההחלטה על הפסקת הטיפול עם סטטינים, תיבדק רמת שומני הדם ויבוצע מעקב לגבי סימני התפתחות טרשת העורקים: מבחן מאמץ לב ודופלר של עורקי הצוואר.

אריות
02.12.2013, 19:06

עם כל הרגשות הנעלים שמעורר רק שמו , ההולך לפניו , של פרופ' עורי, ועם הכבוד שמתעורר גם נוכח המאמר היפה והחשוב של העיתונאית - אני מודה לקול המאוזן של קולגה מבית החולים שלי , שפשוט קורא לראיות להציג עצמן יחד עם מסקנות שהצילו שנות חיים וחיים של איכות אצל מיליוני מיליוני חולים בתבל.

ולמען הגילוי הנאות פעם אחרונה שהחזקתי בעט שקיבלתי מנציג פארמה היתה לפני שנה. ופעם אחרונה שרכשתי מניות של BIG PHARMA לתיק ההשקעות הפרטי שלי היתה לפני 10 שנים ומאז ויתרתי על חלום ההתעשרות המהירה.

חומרים מזוקקים זה לא "אנחנו" ואני מאמין שבנשמתנו יש כוח עליון אולם התרופות מונעות מאיתנו לחזור למצב של פרודות ויסודות.
זה הרבה .