התועלת האפשרית מתרופות מדכאות הפרשת חומצה, כולל מעכבי משאבת פרוטון (proton pump inhibitors, PPI) וחסמי קולטן היסטמין (histamine receptor antagonists, H2RA), במניעת אדנוקרצינומה של הוושט בחולי Barrett's esophagus (BO) נבדקה במטה-אנליזה שהתפרסמה לפני מספר ימים באתר כתב העת Gut.
עוד בעניין דומה
תסמונת בארט. תמונה היסטולוגיה של ושט על שם בארט. (מקור צילום: ויקיפדיה)
בסקירת הספרות המקצועית איתרו החוקרים 7 מחקרים עם 2,813 חולי Barrett's esophagus ו-317 מקרי אדנוקרצינומה של הוושט או high-grade dysplasia (BO-HGD), מתוכם 84.4% נטלו PPI. השימוש ב-PPI נמצא קשור להפחתה של 71% בסיכון לאדנוקרצינומה או BO-HGD בקרב חולי BO (יחס צולב מותאם [adjusted OR]: 0.29; רווח בר סמך של 95%: 0.12-0.79), כולל מגמה לא מובהקת לקשר מנה-תגובה על סמך שלושה מחקרים שהראו הפחתה גדולה יותר בסיכון בשימוש מעל 2-3 שנים (0.49; 0.19-1.06) לעומת שימוש פחות מ-2-3 שנים (1.09; 0.47-2.56).
רק שני מחקרים, עם 1,352 חולי BO, 156 מקרי אדנוקרצינומה ו-25.4% שימוש ב-H2RA, בדקו את התועלת מ-H2RA לסיכון לאדנוקרצינומה או BO-HGD, אך שניהם לא מצאו השפעה מובהקת של תרופות אלו.
את הממצאים מסכמים החוקרים בקביעה, כי השימוש ב-PPI קשור להפחתה בסיכון לאדנוקרצינומה של הוושט ו/או high grade dysplasia במקרי Barrett's esophagus, ללא עדויות לסיכון מוגבר לאדנוקרצינומה, ועל כן יש לשקול את השימוש ב-PPI בחולי Barrett's esophagus.
עורכת מדור אונקולוגיה: ד"ר דניאלה כץ
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
