למרות שהם מסימניה הבולטים של קדם-עוית הריון (preeclampsia), יתר לחץ דם ופרוטאינוריה מוגבלים בתרומתם לאבחנת המחלה בהיותם סימנים לסיבוכי המחלה. מחקר, שהתפרסם בגיליון האחרון (5 בנובמבר) של כתב העת Circulation, בדק את הדיוק של Placental growth factor (PlGF) - גורם שגשוג כלי דם וסמן שניוני של הליקוי בתפקוד השלייתי הנלווה לpreeclampsia - באבחנת המחלה.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו נשים הרות שנבדקו בשל חשד ל-preeclampsia בשבועות 20-35 (עד שבוע 41 בניתוח השניוני) להריון. רמה נמוכה של PIGF, הידועה כמלווה מקרי preeclampsia, הוגדרה כערך מתחת לאחוזון 5 לפי גיל הריון בערכת בדיקה Alere Triage.
מקרי Preeclampsia מאומתים, שהוגדרו כלידה עקב preeclampsia בתוך 14 ימים, אירעו ב-346 (55%) מ-625 הנשים שנכללו במחקר. ב-287 נשים בשבוע <35 השיג ריכוז PIGF מתחת לאחוזון 5 רגישות (0.96; רווח בר סמך של 95%: 0.89-0.99) וערך מנבא שלילי (0.98; 0.93-0.995) גבוהים אך סגוליות בינונית (0.55; 0.48-0.61).
ריכוז PIGF נמוך השיג שטח תחת עקומת receiver operating characteristic של 0.87 (1 מציין בדיקה מושלמת), עם סטיית תקן של 0.03, לניבוי preeclampsia בתוך 14 ימים. ערך זה היה גבוה במובהק מזה שהשיגו שאר אמצעי האבחנה (יתר לחץ דם, ריכוז חומצת שתן, alanine transaminase ופרוטאינוריה) ביחד ולחוד (0.58-0.76; P>0.001 עבור כל ההשוואות).
את המחקר מסכמים החוקרים בקביעה כי בנשים לפני שבוע 35 להריון השיגה בדיקת ריכוז נמוך של PIGF רגישות וערך מנבא שלילי גבוהים לניבוי צורך בלידה עקב Preeclampsia בתוך 14 יום וכי לאור השיפור בהשוואה לדיוק האבחנתי שהשיגו הסמנים הנוכחיים, סמן זה מהווה תוספת חדשנית לניהול מקרים אלו.