לאור הצלחת שילוב פקליטקסל קשור לאלבומין (albumin-bound paclitaxel, nab-paclitaxel) עם gemcitabine בניסויי שלבים 1-2 בחולי סרטן לבלב מתקדם, מדווח מאמר שהתפרסם לאחרונה באתר כתב העת NEJM על תוצאות ניסוי שלב 3 בשילוב תרופות אלו.
עוד בעניין דומה
בניסוי הוגרלו ביחס שווה 861 חולי סרטן לבלב גרורתי עם ציון 70 ומעלה בסולם תפקוד Karnofsky לקבלת nab-paclitaxel במינון של 125 מ"ג למ"ר שטח גוף ואז gemcitabine במינון של 1,000 מ"ג למ"ר שטח גוף בימים 1, 8 ו-15 ואז מדי 4 שבועות, או לקבלת gemcitabine לבדו במינון של 1,000 מ"ג למ"ר שטח גוף מדי שבוע במשך 7 מתוך 8 שבועות (מחזור 1) ואז בימים 1, 8 ו-15 מדי 4 שבועות (מחזור 2 והלאה). הטיפול ניתן עד להתקדמות המחלה.
שילוב nab-paclitaxel–gemcitabine השיג הישרדות כוללת (overall survival, OS) חציונית ארוכה יותר של 8.5 חודשים לעומת 6.7 חודשים שהשיגה gemcitabine לבדה (יחס סכנה [hazard ratio] לתמותה: 0.72; רווח בר סמך של 95%: 0.62-0.83; P<0.001). ההישרדות היתה גבוהה יותר במובהק בקבוצת nab-paclitaxel–gemcitabine לאורך כל תקופת המחקר: 35% לעומת 22% לאחר שנה אחת (P<0.001), 16% לעומת 9% לאחר 18 חודשים (P=0.008) ו-9% לעומת 4% לאחר שנתיים (P=0.02).
חציון ההישרדות ללא מחלה progression-free survival בקרב מטופלי nab-paclitaxel–gemcitabine, 5.5 חודשים, היה גם כן גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה ל-3.7 חודשים מטופלי gemcitabine (0.69;0.58-0.82;P<0.001). גם שיעור התגובה בסקירה עצמאית היה גבוה יותר במובהק בקרב מטופלי nab-paclitaxel–gemcitabine (23% לעומת 7%, P<0.001).
תופעות הלוואי בדרגה 3 השכיחות ביותר נצפו בשיעור גבוה יותר בקבוצת nab-paclitaxel–gemcitabine בהשוואה לשיעור בקבוצת הטיפול ב-gemcitabine בלבד, כולל נויטרופניה ככלל (38% לעומת 27%) ונויטרופניה עם חום (3% לעומת 1%) , עייפות (17% לעומת 7%, בהתאמה) ונוירופתיה (17% לעומת 1%), אם כי זו היתה הפיכה בהפסקה זמנית והפחתת מינון של nab-paclitaxel–gemcitabine והשתפרה תוך פרק זמן חציוני של 29 ימים.
את הממצאים מסכמים החוקרים בקביעה, כי שילוב התרופות nab-paclitaxel–gemcitabine טוב יותר מ-gemcitabine לבדה, אך במחיר שיעור גבוה יותר של דיכוי לשד העצם ונוירופתיה פריפרית.
עורכת ערוץ אונקולוגיה: ד"ר דניאלה כץ