צוות רב תחומי בן 16 חוקרים מישראל, מבריטניה ומארה"ב, בראשות הפרופסור בנימין דקל, נפרולוג ילדים ב"שיבא" ומנהל המכון לחקר תאי-אב (תאי גזע), זיהה תאי גזע כלייתיים ממקור אנושי בעלי יכולת לבנות "חלפים" כליתיים וכך למנוע מחלת כליה כרונית; העבודה, שהתפרסמה בכתב העת EMBO molecular medicine, נערכה בשלב זה על מודל חיה במעבדה.
עוד בעניין דומה
שכיחותן של מחלות כליה בעולם עולה בקצב גבוה, וכיום עומדות בפני החולים במחלות כליה כרוניות, המידרדרות עד לאי-ספיקה כלייתית מתקדמת, שתי אופציות טיפוליות בלבד: דיאליזה או השתלת כליה. בשל מחסור ניכר באיברים להשתלה, האופציה השנייה מוגבלת. לפיכך, קיים צורך קליני משמעותי לייצר או לתקן נפרונים: היחידה התפקודית הכלייתית שבה נוצר השתן. בחולי הכליה הולך ופוחת מספר הנפרונים התקינים.
רפואה רגנרטיבית, המסתמכת על השתלות תאים במטרה לשקם ולייצב תפקוד תקין של רקמות פגומות, נחשבת לעתיד הרפואה בתחום, ועשויה להוות פתרון נוסף לבעיה. השתלת תאים המסוגלים לייצר תאי נפרון עשויה לשפר את התפקוד הכלייתי ולמנוע את ההידרדרות של המחלה הכרונית.
פרופסור דקל ומדענים נוספים חקרו את האפשרות להשתלת תאים בעלי יכולת לרגנרציה כלייתית במודלים ניסויים של מחלת כליות. האתגר העיקרי הוא לזהות תא גזע שיכול לייצר תאי נפרון ואף רקמת כליה תקינה; כלומר: לבודד תאי גזע יוצרי כליה. תאי גזע ממח עצם, שהם תאי הגזע הנגישים ביותר בבני האדם, אינם יוצרים רקמת כליה. לכן נוצר צורך חיוני לחפש תאי גזע יוצרי כליה ממקורות אחרים.
פרופסור דקל וצוותו בדקו את האפשרויות של קיום תאי גזע יוצרי כליה בתוך הכליות עצמן. תאי גזע רקמתיים אלו, מוכוונים לייצר אך ורק את התאים הבוגרים ברקמה שבה הם שוהים.
צוות המחקר - שכלל עוד את ד"ר אורית הררי-שטיינברג (חוקרת בכירה) ותלמידת הדוקטורט סלי מצוינים ועמם חוקרים נוספים מהפקולטה לרפואה מאוניברסיטת תל-אביב, מאוניברסיטת בר-אילן ומבית החולים אסף הרופא וכן ממכון מחקר באדינבורו ומבי"ח לילדים בסינסינטי - דיווח כי הצליח לאפיין סמנים ספציפיים של תאי גזע כליתיים ברקמת כליה עוברית מתפתחת. לאחר זיהוי הסמנים, הצליח הצוות לבודד את התאים ולתרבת את תאי הגזע, כדי להגדיל את מספרם.
היכולות הרגנרטיביות של התאים הודגמו כאשר הושתלו במעבדה במודל חיה. מודל התפתחותי זה פותח על ידי הפרופסור רון גולדשטיין, מאוניברסיטת בר-אילן. בנוסף, החוקרים השתילו את התאים האנושיים הללו בכליות של עכברים שהושרה בהם נזק כרוני. החוקרים הצליחו להדגים כי התאים שורדים, מתרבים ומתארגנים במבנים כלייתיים בוגרים. פרופ' דקל מסר כי ההשתלה הצליחה למנוע את ההידרדרות בתפקוד הכלייתי של העכברים ולעצור את התפתחות המחלה.
המחקר הדגים לראשונה כי תאי גזע יוצרי כליה, המבודדים מרקמה כליה אנושית מתפתחת, הם בעלי יכולת לייצר "חלקי חילוף" לכליה חיה - ולשפר התפקוד הכלייתי. ההשלכות היישומיות של ממצאים אלו לטיפול עתידי בכשל כלייתי בבני אדם הן בעלי פוטנציאל מרחיק לכת, ציין פרופסור דקל.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
