שעות עבודה ארוכות הן מתכון לסכסוכים, למתחים ולקונפליקטים בקרב משפחות רופאים בארה"ב וכן סיבה אפשרית לשחיקה ולדיכאון; כך עולה מתוך סקר חדש, שאליו הוזמנו להשתתף כ-90,000 רופאים ובני משפחותיהם בארה"ב, מכל תחומי ההתמחויות.
עוד בעניין דומה
"28.4% מהרופאים דיווחו כי פתרו עימות משפחתי תוך מתן עדיפות לעבודתם. רק 10.9% עשו זאת תוך העדפת משפחתם"
תוצאות הסקר פורסמו במהדורה המקוונת של ה-Journal Of General Internal Medicine. הסקר הוא למעשה עבודת המשך למחקר קודם שערכו צוות חוקרים וסוקרים, בראשות ד"ר ליזולט דיירביי מ"מאיו קליניק", שהתמקד בבחינת סוגיה זו רק בקרב כירורגים ורופאים פנימאים. בסקר הנוכחי נבחן הנושא בהיקף רחב הרבה יותר.
בעיית שעות עבודה רבות מדי של רופאים והשלכותיה ההרסניות על חיי המשפחה נפוצה מאוד בקרב רופאים ובני זוגם. "מצאנו שרופאים צעירים, רופאות צעירות ורופאים העובדים במרכזים רפואיים אוניברסיטאיים הם אלו שאצלם קיים הסיכוי הגבוה ביותר לקונפליקט בין העבודה לבין חיי המשפחה, וחיכוכים אלה מוחמרים בעקבות שעות העבודה הארוכות", ציינה עורכת הסקר.
89,831 רופאים מכל התחומים הוזמנו לענות על שאלונים. 27.7% מהם נענו. 1,644 גם סיפקו את האפשרות לחוקרים ליצור קשר עם בני או בנות זוגם. כ-45% מבני הזוג ענו לשאלות. הגיל הממוצע של משתתפי הסקר היה 55 (51 של בנות או בני הזוג); ל-89% מהרופאים היו ילדים; 75.2% מהרופאים היו גברים ו-40.9% מועסקים במרפאות.
44.3% מהרופאים ו-55.7% מבני או בנות הזוג שלהם נקלעו לפחות פעם אחת ב-3 השבועות שקדמו לסקר לקונפליקט בין העבודה לבין חיי המשפחה. רובם דיווחו כי מצאו דרך לפתור את הקונפליקט.
עורכי הסקר ציינו כי הוברר שהרופאים נטו להעדיף פתרון הנותן עדיפות לעבודה, על פני פתרון הנוטה להעדיף את המשפחה: 28.4% מהרופאים דיווחו כי פתרו את הקונפליקט תוך מתן עדיפות לעבודתם ורק 10.9% עשו זאת תוך העדפת ביתם ומשפחתם. בנות או בני הזוג של הרופאים, לעומת זאת, הציבו את הבית לפני העבודה: רק 19.7% בחרו לפתור את קונפליקט הבית/עבודה שלהם תוך מתן העדפה לעבודה. 20.1% העדיפו את צרכי הבית.
החוקרים גם מצאו כי כל תוספת של עשר שעות עבודה שבועיות של הרופא, מגדילה את עוצמת הקונפליקט עם חיי המשפחה. עימותים אלה נקשרו למצבי דיכאון, לתחושה של שחיקה ולירידה באיכות החיים של הרופאים. אצל רופאים הסובלים מקונפליקט בין העבודה לבין חייהם האישיים היתה נטייה גבוהה ב-47.1% מהרגיל לפתח תסמיני שחיקה. זאת, בהשוואה ל-26.6% בלבד בקרב רופאים שאצלם לא קיים קונפליקט כזה.