דעות

"המוח הגמיש" והרקע להתפתחות אוטיזם

הספר "המוח הגמיש" מחזק את דעתי ליכולת השיקומית האדירה שיש לתינוקות שנולדים לאחר היריון ולידה בסיכון

הספר "המוח הגמיש" של נורמן דוידג' עוסק בתגלית המהפכנית שמוח האדם יכול לשנות את עצמו ומביא את סיפורם של המדענים, הרופאים והחולים שחוללו יחד את המהפכה המדהימה הזאת. במשך 400 שנה הייתה משימה כזאת בלתי אפשרית, כותב בספר הפסיכיאטר מאוניברסיטאות קולומביה וטורונטו, משום שבזרם המרכזי ברפואה ובמדע שלטה הדעה שהאנטומיה של המוח קבועה מראש ובלתי משתנה. הדעה המקובלת הייתה שתאי מוח שלא התפתחו כראוי, נפגעו או מתו אינם מתחלפים בחדשים כלומר המוח אינו מסוגל למצוא דרך להמשיך ולתפקד.

מוח האדם אינו מבנה קשיח. מוח פגוע מסוגל לארגן מחדש את רשת חיבוריו ואם חלק מסוים נפגם אחר יכול למלא את מקומו

תיאוריה זו גזרה על בני אדם שנולדו מוגבלים בתפקודי מוחם להישאר פגועים כל חייהם. הפסיכיאטר מתאר בספר את חקירותיו במסעותיו אחר ההוכחות לכך שמוח האדם אינו מבנה קשיח. מוח פגוע מסוגל לארגן מחדש את רשת חיבוריו ואם חלק מסוים נפגם אחר יכול למלא את מקומו, תאים מתים יוחלפו בחדשים וש"מעגלים" רבים במוח אינם דבר נתון מראש. ישנם מדענים שהוכיחו שחשיבה, למידה ופעולה עשויות לעורר או לשתק גנים מסוימים וכך לעצב הלכה למעשה את האנטומיה של המוח שלנו ואת התנהגותנו. את העוסקים בתחום מדע חדש זה של המוח המשתנה מכנה המחבר "נוירופלסטיקאים".

אחד היישומים הראשונים של הנוירופלסטיות שמתאר המחבר הוא הניסיון להשתמש באחד החושים כדי למלא תפקיד אחר. הדרך של הנוירופלסטיקאים שונה מזו של מדענים שהינם חסידים של רעיון ה"מיקומיזם" שמאמין שהמוח פועל כמכונה מורכבת (או המחשב של ימינו) בעלת מבנה קבוע ושבו כל חלק מבצע תפקיד מנטלי מוגדר במיקום שנקבע לו מראש על פי הגנטיקה ואין בו מקום לגמישות.

ברברה ארוסמית, אחד המקרים המאלפים שמתוארים בספר, גדלה כילדה לקוית למידה קשה ביותר עם פגמים רבים במוח ובגוף האסימטרי שלה. במהלך חייה פיתחה בעצמה שיטות טיפוליות שעזרו לה ואותן יישמה בבית ספר לליקויי למידה שהקימה בטורונטו. לדבריה, בשנות חייו הראשונים של הילד נמצא מוחו בשיא גמישותו ובמסגרת בית הספר שהקימה היא מדגימה את יתרונותיו של מצב שבו כל ילד עובר מבחן הערכה של תפקודי המוח וכשמתגלה ליקוי יש לדבריה להתאים תכנית אימונים מיוחדת בהתאם לחולשות שהתגלו. לדבריה, מוטב להקדים ולטפל בבעיות מוח בעודן בתהליך התהוות ולא להניח לקבע במוחו את הרעיון שהוא "טיפש" ולהביאו לשלב שבו ישנא את בית הספר ואת הלימודים, יפסיק לעבוד עם התחום החלש ויאבד את מעט הכושר שהיה בו.

מפות המוח אינן נתון קבוע ובלתי משתנה ואינן אוניברסאליות והן שונות בגבולותיהן ובגודלן מאדם לאדם

במוח ילדים קטנים קיים מספר גדול ב-50% של מספר הסינפסות (קשרים בין תאי עצב) מאשר במוח הבוגר ולכן יכולתם להתקדם בתרגילי מוח מהיר יותר. במהלך השנים תאי עצב וחיבורים סינפטיים, שלא נעשה בהם שימוש מקיף, מתים, כלומר קיים חוק של "הקיום תלוי-שימוש" "USE IT OR LOSE IT " כלומר מה שלא משתמשים בו הולך לאיבוד. בבדיקות שלאחר המוות שבוצעו בבני אדם ובסוגי חיות שונות הראו שיש קשר בין השכלה ובין גידול מספר הסינפסות בין תאי העצב. השלוחות המתרבות מרחיקות בין תאי העצב ומביאות להגדלת נפחו ועוביו של המוח.

נוירופלסטיקאי נוסף הוא חוקר מוח בשם מייקל מירזניק, מסן פרנציסקו קליפורניה, שמומחיותו בשיפור כושר המחשבה והתפיסה. מירזניק טוען שהפלסטיות של המוח מתקיימת מיום שנולד ועד שהוא מת ושניתן להביא לשיפור של ממש בתפקוד הקוגניטיבי (למידה, חשיבה, תפיסה וזיכרון) גם באנשים קשישים. לדבריו, בתנאים נכונים , לימוד ותרגול של מיומנות חדשה עשויים לחולל שינויים במאות מיליוני חיבורים שבין תאי העצב במפות המוח שלנו ושגם במחלות חמורות כסכיזופרניה, תרגילי מוח עשויים לעזור כמו תרופות. המוח, בשונה מהמחשב, מתאים ומסגל עצמו ללא הרף וניתן באמצעות לימוד להגדיל את תכולת הידע שלנו, לשנות את מבנה המוח עצמו ולהגדיל את כושר הספיגה שלו לדברים חדשים.

מירזניק טען שניתן לשנות את מפות המוח אך המדען הראשון שנתן ייצוג חי למפות אלה היה דר' פנפילד, מנתח מוח ממונטריאול, שביצע בשנות השלושים ניתוחי מוח בחוליו בעודם ערים ומודעים בשל חסר קולטני הכאב במוח. ד"ר פנפילד גילה בעבודותיו את מיקומם של חלקי הגוף השונים בקליפת מוח. מירזניק גילה שמפות המוח אינן נתון קבוע ובלתי משתנה ואינן אוניברסאליות ושהן שונות בגבולותיהן ובגודלן מאדם לאדם.

מירזניק טען שאוטיזם נובע מתקלה שאירעה על ידי גורם סביבתי בתקופת הינקות, "אסון ילדות", בתקופות קריטיות של גמישות המוח שהשפיע על המעגלים העצביים בילדים אלה

בספר מוקדש פרק גם לאוטיזם, אחת התעלומות הסבוכות והכואבות בפסיכיאטריה ואחת הקשות שבהפרעות ההתפתחות בילדות, שהינה "הפרעת התפתחות נרחבת" שבה חל שיבוש בהיבטים רבים של ההתפתחות: בבינה, בתפיסה, במיומנויות חברתיות, בשפה וברגש. מירזניק טען שאוטיזם נובע מתקלה שאירעה על ידי גורם סביבתי בתקופת הינקות, "אסון ילדות", בתקופות קריטיות של גמישות המוח שהשפיע על המעגלים העצביים בילדים אלה. תקלה זו גרמה לסגירה מוקדמת של התקופות הקריטיות לפני שהספיקו מפות המוח להתבדל, או להתמיין בשלמות. עם לידתנו , מפות המוח שלנו הן לרוב "טיוטה גסה", מתווה חסר פירוט וחסר בידול. בתקופה הקריטית כשמבנה מפות המוח שלנו מקבל את צורתו, פשוטו כשמשמעו, על ידי חוויות חיינו הראשונות, התרשים הכללי נעשה מפורט ומובדל. כדי להוכיח זאת הוא פיתח במעבדתו "חיה אוטיסטית" והשתמש בולדות של חולדה שבאמצעותן הוא הוכיח את ההתפתחות של מפות המוח בהתאם לגרייה הניתנת בתקופות הקריטיות. מירזניק גם הסביר את מקומו בחיזוק השינויים הפלסטיים במוח במהלך התקופה הקריטית של "מקדם נוירו טרופי נגזר מוח" ( (brain derived neurotrophic factor BDNF) על התפתחות אוטיזם.

מירזניק טען שאצל ילדים עם נטייה גנטית לאוטיזם, מצבים מסוימים מעוררים תגובה חריפה בתאי העצב במהלך התקופה הקריטית, ותגובה מוגזמת זו מביאה לשחרור מוקדם ומסיבי של BDNF. מצב זה גורם לסיום התקופה הקריטית בטרם עת והילדים נשארים עם מפות מוח בלתי מובדלות שדנות אותם להפרעות התפתחות רבות. מוחם מגורה ורגיש במידה מוגזמת וכל תדר מעורר את תאי העצב ללא הבדלה. יתכן וזה גם מסביר מדוע לחלק מהילדים האוטיסטים יש מוח גדול יותר כאשר החומר מעבה את המעטה השומני העוטף את תאי העצב. כעת מנסה מירזניק לפתח דרכים כדי לנרמל את מפות המוח הבלתי מבודלות אחרי התקופה הקריטית אצל הילדים האוטיסטים. לדבריו במצבים של ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז הרקע לליקוי הוא דומה אך בדרגות קלות יותר.

תינוקות שעברו אירוע, אחד או יותר, מצדיקים הכנסתם לתכנית התערבות מוקדמת מיד עם שחרורם מהפגייה או תינוקיה. אין להמתין חודשים ארוכים, עד להחמרת המצב

המידע שמובא בספר המרתק הזה מחזק את דעתי ליכולת השיקומית האדירה שיש לתינוקות שנולדים לאחר היריון ולידה בסיכון. תינוק שנולד לאחר טיפולי פוריות, להורים מבוגרים, לאמהות שסובלות ממחלה כרונית דלקתית או מטבולית (סכרת, השמנה, יתר ל"ד או מחלת קולגן או מעי דלקתית), לאמהות שנוטלות תרופות (כדפלפט או סטרואידים), שמעשנות סיגריות או סמים או שותות אלכוהול. תינוק שנולד לאם שחלתה במחלה זיהומית חריפה כגוןCMV וHERPES , תינוק שנולד בלידה קשה וממושכת, בניתוח קיסרי דחוף, עם אפגר נמוך, פג ו/או עם תת משקל. כל התינוקות האלה עברו אירוע, אחד או יותר, שמצדיקים הכנסתם לתכנית התערבות מוקדמת מיד עם שחרורם מהפגייה או תינוקיה. אין להמתין חודשים ארוכים, עד להחמרת המצב, הגדלת הפער והתפתחות הליקוי (ליקוי מוטורי, שפתי, קוגניטיבי ותקשורתי) ואז להתחיל בהתערבות.

נושאים קשורים:  דעות,  אוטיזם,  יילודים,  בעיות התפתחות,  המוח הגמיש
תגובות
 
אקל סיון
03.10.2013, 19:04

הניתוח המדעי של ד"ר מינה גורביץ מעניין וממצה,ד"ר גורביץ היא רופאת ילדים שצברה נסיון מעשי רב במהלך חייה המקצועיים גם בטיפות החלב וגם ברפואה הפרטית כשהיא טיפלה במאות ואלפי תינוקות וילדים ואיבחנה סימנים מזהים לאוטיזם ועל כך תבורך...בנושא המוח האנושי אפשר להבחין בהבדל של נקודת הראות של פרופ' עידן שגב חוקר המוח שסמוך ובטוח שהמוח האנושי הינו "מכונה" על כל המשמע מכך ולוואי והתפישה של "גמישות המוח" כפי שמצוטט כאן"הדרך של הנוירופלסטיקאים שונה מזו של מדענים שהינם חסידים של רעיון ה"מיקומיזם" שמאמין שהמוח פועל כמכונה מורכבת (או המחשב של ימינו) בעלת מבנה קבוע ושבו כל חלק מבצע תפקיד מנטלי מוגדר במיקום שנקבע לו מראש על פי הגנטיקה ואין בו מקום לגמישות."תוכיח את עצמה במחקרים מתקדמים יותר שיהוו פריצת דרך הן בנושא האוטיזם בפרט ובנושא פיגור שכלי ובעיות הקשורות לליקויים שונים בכלל..
אקל סיון-במאי ומפיק שביים טרילוגיה של סרטים תיעודיים 1ילדים של החיים -אוטיסטים בגיל הרך 2.נוגעים בחיים-אוטיסטים בגיל ההתבגרות 3.יוצאים לחיים-אוטיסטים בוגרים שהשתלבו בעבודה ובאמנות ---שודרו בערוץ 2

זיוה דינה - קשב adhd
04.10.2013, 11:07

תודה לדר׳ מינה גורביץ על הסקירה.
כל גישה אשר נותנת בידינו את המידע ואת הכלים להמשיך ולהתפתח - מעוררת את התקוה שהרשות נתונה ויש טעם להשתדל.

אילת איסלר
04.10.2013, 17:44

לדר: מינה גורביץ
תודה על הכתבה מהעניינת - מקווה שזו תהיה עוד נקודה לפריצת הדרך לטיפול באוטיזם

נירה פינקלר
04.10.2013, 17:55

שמחה שגורמים רפואים מכירים ביכולת המוח להשתקם בעזרת תרגול.
במשך למעלה מעשר שנים אני עובדת עם ילדים בעלי לקויות למידה גם על ידי תרגול ממוקד והתוצאות מדברות .
תודה לד"ר גורביץ שמביאה בפנינו מידע חדש ועדכני.

יהודית טל
05.10.2013, 11:40

מינה יקרה,

המאמר הזה בא כשמן בעצמותי. המחלוקת בין שתי הגישות הנ"ל צריכה, לדעתי, להיפתר באופן דחוף. גורל חייהם של ילדים ואנשים רבים תלוי ב"מה חושבים אחרים על היכולות שלי ועל האופן בו יתפתחו חיי". יש יותר מדי ילדים שחייהם נועדו לסבל כי ה"מומחים" למיניהם לא מסוגלים לפתוח את הראש לעובדה שהמוח שלנו נועד ללמידה ולשינוי. זה פשוט יותר נוח. יותר קשה לאבחן את הבעייה מראשיתה, יותר קשה להשקיע עבודה מייגעת במוח הפלסטי והניתן לשינוי. יותר קל לקבוע עובדה ולהגיד "אין מה לעשות. זה גורלו של הילד". אינני אשת מקצוע, אבל אני מתעניינת בהתפתחות בן-אנוש על כל האספקטים שלה ואני מאמינה אמונה שלמה שצריך ואפשר לאבחן, להתערב, לתת קרדיט למכונה המורכבת הזאת שנקראת מוח ולעבוד איתו על מנת להגיע להשגים ולשיפור בתפקודו. במיוחד זה חשוב כי צריך לתפוס את הקשיים מיד אחרי הלידה, ליצור מעקב ולטפל באופן עקבי עד להשגת השיפור המתבקש.
תודה ובהצלחה. יהודית טל

שרה אדלשטיין
05.10.2013, 21:51

מינה יקרה, התרגשתי מאוד לקרוא את מאמרך הפותח אופציות לטיפול ולשנוי. כמטפלת בתנועה ובהבעה, פסיכותרפיסטית ומטפלת משפחתית אני מאמינה במעקב רפואי, המשלב התערבות מערכתית תומכת מוקדמת כבר בראשית החיים, בהתאם למה שציינת במאמרך. במהלך שנות עבודתי עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים נוכחתי הלכה למעשה עד כמה חשובים האבחון וההתערבות המוקדים למניעת עיכוב התפתחותי בהיבטים השנים: הקוגניטיבי, המוטורי , הרגשי והחברתי. מינה, יישר כוחך להיות שופר וקול קורא לתינוקות ולילדים בסיכון. מי ייתן והגורמים המטפלים האחראים על התפתחות הילד יפנימו את תכן המאמר וינהגו בהתאם. ולו רק ילד אחד , בזכות מאמרך, יזכה בתמיכה ובהתערבות מונעת ,שיאפשרו לו לממש את הפוטנציאל ההתפתחותי שבו - דיינו. בהערכה רבה, משרה אדלשטיין.

ariella amir
08.10.2013, 13:32

למינה היקרה,
קראתי את מאמריך. אני מברכת אותך על מחקרך ואני בטוחה שהוא יעזור לאנשים רבים.
אני מקווה שאכן הנוגעים בדבר ישתמשו במחקריך אילו, ילוו בתשומת לב רבה יותר את גדילת התינוקות ויגלו בזמן כל חריגה ושוני, על מנת לעזור בזמן. בסופו של דבר הרי פעילות
מוקדמת תחסוך ותועיל לכל הצדדים.
בברכה
אריאלה עמיר

מיקי
10.10.2013, 16:06

יישר כוחך מינדל. שרק תמשיכי להינות מהמחקר ושכמה שיותר אנשים יקשיבו למה שאת אומרת. אני כבר השתכנעתי שזה חשוב.

דני וולפמן
15.10.2013, 16:26

כל הכבוד לד"ר גורביץ' על העלאת הנושא למודעות ועל ההמלצה של לא להרים ידיים מראש אלא להתחיל במאבק מיד עם גילוי הבעיה.

לדעתי ראוי להנגיש את המאמר לא רק לפרסונל רפואי אלא גם להורים צעירים, וכמו כן לנסות להגדיר להם איזה (סוג) רופאים אמורים לטפל בבעיה ומי/איפה נמצאים מרכזי טיפול מתאים.

תמשיכי לדאוג לנו לדור ההמשך,

דני

עו"ד אסף נוי
30.10.2013, 16:20

ללא התערבות מוקדמת של המערכת ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית כפי שכבר קרה לא אחת בעבר וכפי שיקרה בעתיד.

לצערנו המערכת אינה מבינה שההשקעה הכספית באיתור וטיפול מוקדם תחסוך כסף רב אשר יוצא לבסוף על תביעות.