ב-2009, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) פירסם אזהרת "Black Box" עבור וארניקלין (צ'מפיקס, פייזר), לגבי אירועים נוירופסיכיאטריים. החוקרים השתמשו בנתונים מניסויים מבוקרים ואקראיים ומניסוי תצפיתי גדול של מחלקת ההגנה (DOD), כדי להעריך את היעילות והבטיחות של וראניקלין.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו אנליזה-חוזרת של נתונים מ-17 ניסויים מבוקרי-אינבו ואקראיים (n=8, 027) של וארניקלין , שבוצעו על ידי פייזר, תוך שימוש בנתונים אורכיים מלאים, ברמת-היחיד ובניתוח עפ"י כוונה-לטפל, כדי להעריך הימנעות מעישון ודיווחים של מחשבות והתנהגויות אובדניות, תוקפנות\אי-שקט ובחילה ולהשוות השפעות בחולים עם (n=1,004) וללא (n=7,023) הפרעות פסיכיאטריות. החוקרים אף ניתחו סידרת נתונים גדולה של ה-DOD, להשוות שיעורים אקוטיים ( 30 יום ו-60 יום) של תופעות לוואי נוירופסיכיאטריות, בחולים שקיבלו וארניקלין או טיפול חליפי בניקוטין (n=35,800) ולהעריך דיווחים של חרדה, מצבי רוח, תסמינים והפרעות פסיכוטיות, מצבים מנטליים אחרים ונסיונות התאבדות.
בניסויים המבוקרים והאקראיים, וארניקלין הגדיל את הסיכון לבחילה (יחס צולב = 3.69, CIי95%=3.03-4.48), אך לא את השיעורים של אירועי התאבדות, דיכאון או תוקפנות\אי-שקט. וארניקלין העלה באופן משמעותי את שיעור ההימנעות מעישון, ב-124%, בהשוואה לאינבו וב-22% בהשוואה לבופרופיון. הימצאות של מחלה פסיכיאטרית קיימת או קודמת, הגדילה את הסיכון לאירועים נוירופסיכיאטריים, במידה שווה, בחולים מטופלים ובחולי אינבו.
בניסוי ה-DOD, לאחר זיווג לפי ציוני נטייה, השיעור הכולל של הפרעות נוירופסיכיאטריות היה נמוך יותר, באופן משמעותי, עבור וארניקלין, מאשר עבור טיפול חליפי בניקוטין (2.28% בהשוואה ל-3.16%).
החוקרים הסיקו, כי אנליזה זו גילתה כי אין עדות לכך שוארניקלין קשור עם תופעות לוואי נוירופסיכיאטריות.
הנתונים תומכים ביעילות העדיפה של וארניקלין, יחסית לאינבו ולבופרופיון, מה שמצביע על תועלת משמעותית, ללא עדות לגבי סיכון של תופעות לוואי נוירופסיכיאטריות חמורות, באנשים עם וללא הסטוריה, מהעת האחרונה, של הפרעה פסיכיאטרית.