דעות

אהבה - גורם מרכזי בטיפול בבריאות הנפש

למאה ה-21 אני מציע מסלול נוסף – עיקרון הצורך באהבה כנדבך משמעותי מאד לחיי האדם בכלל ובחיי המטופל בפרט

קרל יונג הפסיכואנליטיקאי הידוע כתב שבמושג אלוהים טמונה קודם כל האהבה הארכיטיפית: ההשלכות, הכמיהות, הצורך והמהות של אהבה מושלכים על מושג האלוהים ומגולמים בו לאורך כל חיי האנושות (בספרו-"זכרונות, חלומות ומחשבות").

אהבה היא מנוע החיים של האדם באשר הוא. במאמר זה אתמקד באהבה במישור הרגשי רוחני ולא ברמה הגופנית.

"בדרך כלל האהבה מודעת אך יש גם משקל ללא מודע באהבה. למסקנה זו הגענו גם מטיפול במטופלים רבים עם אבחנות שונות ומגוונות"

לפי ויקיפדיה אהבה הינה קבוצת רגשות וחוויות הקשורות לתחושה של חיבה עזה ו\או אחדות עמוקה כלפי ישות כלשהיא: אדם, בעל חיים, חפץ ואף אידיאה. אהבה מאופינת בגעגועים, חיפוש אחר קירבת הנאהב, דאגה לו ובקשת טובתו.

ויקטור פרנקל (הפסיכיאטר הוינאי שייסד את אסכולת הלוגותרפיה) ראה באהבה פן של תופעה אנושית ייחודית - היכולת של האדם להתעלות מעבר לעצמו ולהתכוונן למשהוא מחוצה לו.

אריך פרום ראה באהבה את הדחף החזק ביותר והמשמעותי ביותר באדם להתאחד עם הזולת וכן ראה באהבה הפיתרון האידיאלי לבעיית הבדידות הקיומית שהאדם חווה בחייו. בספרו "אומנות האהבה" הוא קבע שאהבה היא אומנות שיש ללמוד אותה תאורטית ויישומית כשם שלומדים מוסיקה וכו.

לפי פרום לכל צורות האהבה יש יסודות משותפים:
1. הדאגה הפעלתנית לחייו ולהתפתחותו של מושא האהבה
2. חוש האחריות לקיומו הפיסי ולצרכיו הנפשיים של מושא האהבה
3. יחס כבוד –לראות האדם כמות שהוא, לחוש בעצמיותו הייחודית ולדאוג שיתפתח כפי שהוא
4. ידיעתו והכרתו של האדם, לחדור לסודו ולהיות איתו בברית

משוררים העדיפו להגדיר אהבה באמצעות אלטרואיזם ונתינה חסרת גבולות כלפי מושא האהבה.
מהוגי הדעות, פילוסופים ואומנים ניתן להסיק שאהבה הינה גורם מוביל ברבדי חייו של האדם.
ביטויי האהבה לגווניה והכמיהה לה מבוטאים בכל סוגי האומנות: מוזיקה,שירה, ספרות, פיסול, ציור, ריקוד, תיאטרון ועוד.

אחד מרבי המכר בשנים האחרונות בספרות שמבטא את אהבת הנפש האפלטונית הנשגבת - "אומנות ההקשבה לפעימות הלב" של יאן פיליפ סנדקר. בספר זה מתוארת אהבה עילאית בין נער עיוור לנערה נכה משותקת ברגליה.

התוצאות האיומות של חוסר אהבה גם הן מתוארות באומנות ולדעת הח"מ אחד התיאורים המבריקים לתוצאותיה העגומות של חסך באהבה קיים בספרו של הסופר הנודע ג'ק לונדון –"זאב הים". בספר זה מתואר כיצד החסכים באהבה מהילדות של לארסון וולף, קברניט האנייה לציד דובי ים, הפכו את אופיו והתנהגותו לשודד ורוצח אכזרי וכמובן גרמו לחוסר טוטלי של מוסר - דהיינו שום צלם אנוש עם פילוסופיה מפורטת מצידו להצדקת גישתו האכזרית והאנטי מוסרית.

הנ"ל הינה דוגמא לתוצאותיה העגומות של חוסר אהבה מילדות בתחום הספרות. דוגמא אחרת להיבטיה הקשים של חוסר אהבה מילדות קיימת גם בתחום הציור-בציוריו של אדוארד מונק אצלו הסבל התבטא בדכאונות קשים, חרדות ובהמשך התמכרות לאלכוהול (ראו המאמר של ד"ר יוליאן יאנקו והח"מ).

בדרך כלל האהבה מודעת אך יש גם משקל ללא מודע באהבה. למסקנה זו הגענו גם מטיפול במטופלים רבים עם אבחנות שונות ומגוונות.

הרצון של האדם להיות אהוב מתחיל כמובן מינקותו ובהמשך חייו הצורך לאהוב.

הילד הפנימי הקיים בכל גבר ואשה בוגרים מכיל אלמנט זה של צורך להיות אהוב וצורך לאהוב.

במקצועינו בתחום הטיפול בבריאות הנפש אנו רואים יום יום את התוצאות העגומות של אובדן האהבה במטופלים ולעיתים במימדים קיצוניים דהיינו: חסכי ילדות, פגיעות פיסיות בילדות, פגיעות מיניות בילדות, פגיעות נפשיות בילדות וכל זאת מצד מי שאמורים לתת אהבה ללא גבולות דהיינו הורים או קרובי משפחה בדרגה זו או אחרת.

אובדן האהבה בקרב מטופלינו מתבטא גם באובדנים אחרים כגון מות אהוב, מות בן משפחה, פרידות, אהבה נכזבת ועוד. יש לכך השלכה קשה על חיי המטופל\ת –אלה דברים ברורים ומובנים, אך גם בלי האירועים הטראומטיים הנ"ל רואים את הצורך החזק והבסיסי באהבה (להיות אהוב ואוהב) לאורך חיי המטופל .

"הצורך באהבה וחסך באהבה כמובן אינם נחלתם היחידה של פגועי הנפש. האנשים הקרואים נורמטיבים או "נורמלים" גם הם סובלים מהצורך באהבה ומהחסכים בה"

מטופלים רבים שטיפלתי בהם סבלו ממחלת נפש שהביאה לבדידותם והתלוננו על הבדידות הקשה. ה-Reframing שלי היה שהם לא יכלו להביע במילים "אני סובל מחוסר אהבה"- שלא אוהבים אותי ושלי אין אובייקט של אהבה.

יסוד זה של הצורך באהבה וחסך באהבה כמובן אינם נחלתם היחידה של פגועי הנפש. האנשים הקרואים נורמטיבים או "נורמלים" גם הם סובלים מהצורך באהבה ומהחסכים בה.

אצל לא מעט אמנים (בהיבטים מגוונים של אומנות ולא רק במי שטיפלתי) מאחורי יצירתם או הצורך להציגה לקהל עומד אלמנט דומיננטי, לעיתים נרקיסיסטי של צורך עמוק באהבה שלפעמים לא מודעים לו (הרבה מעבר למימד הכלכלי).

הצורך באהבה – בשלב הראשוני שיאהבו אותי ובשלב מאוחר יותר צורך שלי לאהוב קיים בכל בני האדם.

רוב בני האדם לא מגיעים לרף העליון של האהבה שנוסח בצורה נפלאה בספר הספרים "ואהבת לרעך כמוך" (דברים).

קשה להגדיר אהבה אך ניתן לתאר מה היא מכילה דהיינו המטבוליטים של אהבה: 1.אלטרואיזם 2 .עזרה לזולת ברמות שונות 3.הקרבה 4.נאמנות 5.חברות 6.חיבה 7.כבוד לזולת 8.חמלה 9.אמונה 10.תרומה 11.התנדבות 12.ויתור 13.גמישות 14.פשרנות 15.יסודות המוסר והצדק 16.הבנה 17.אמפטיה 18. קבלה 19. הצלה תוך סיכון עצמי 20. סבל למען מטרה אידאית 21.שלום.

ברוב סוגי הפסיכותרפיה אם זה טיפול דינמי, קוגניטיבי, התנהגותי וכו', מודגשת הברית הטיפולית - הקשר בין מטפל למטופל. זוהי אחת מאבני היסוד של הטיפול.

לדעת הח"מ, כאשר קיימת ברית טיפולית אמיתית, קיומה הכרחי לתוצאות חיוביות של הטיפול ללא קשר לטכניקה הפסיכותרפויטית. לדעתי הברית הטיפולית גם היא מטבוליט של אהבה (22).

אנו הפסיכיאטרים רואים בעבודתנו הקלינית ובמחקרים על תרופות מידה רבה של "פלצבו אפקט": בתרופות נגד דיכאון וחרדה מגיע אפקט זה לכ- 40% והאפקט נטו של התרופה בין 20% ל30%. לדעתי ב"אין בו"(פלצבו) טמונים יחסי הרופא-חולה או במילים אחרות- הברית הטיפולית שהיא מטבוליט של אהבה. כאשר הטיפול נובע מאהבת המטפל, זה מגביר את סיכויי הצלחתו.

סוגיה מאד קשה הינה כיצד נחזק, נגדיל ונגביר את מעגלי האהבה בקרב מטופלינו. היו לי חולים שהמחלה הנפשית הקשה כפתה עליהם מבחינה אקסיסטנציאלית חיי בדידות (לאו דווקא רק הסובלים מסכיזופרניה)-דהיינו חסך חמור באהבה.

לקח לי הרבה זמן לשכנעם לאמץ כלב כאחת הדרכים לטיפול. אלה שאימצו כלב זה היה נידבך מכונן בחייהם- הם קבלו אהבה ללא גבולות וללא תנאי ויכלו לתת בכיוון ההפוך (מי שיש לו כלב יודע זאת היטב). זה שיפר את איכות חייהם.

לא לחינם המשפט: "מדוע לכלבים יש כל כך הרבה חברים?- בגלל שהם מניעים את הזנב במקום את הלשון".

הווטרינר של כלבתנו האהובה אמר לי בזמנו: "כל מה שאדם משקיע בכלבו זה כאין וכאפס לעומת מה שהכלב נותן לו".

המושג אהבה הוא אבסטרקטי, דינמי וקשה להגדרה אך כולנו יודעים שהאדם חייו נידונים לחידלון ואומללות בהיעדרה.

הצורך של האדם בצאצאים –לעיתים קרובות אנו שומעים שזה נובע מהצורך שלו להנציח את עצמו לאחר מותו- אך ניראה שהסיבה האמיתית טבועה בלא מודע של הצורך והכמיהה לאהבה.

בקבוצות לעזרה עצמית שחלק ממטופלינו משתתפים בהן כגון אלכוהוליסטים אנונימיים (A.A) ,נרקומנים אנונימיים ( N.A), קבוצות לבעיות אכילה ,לבעיות חרדה וכו- מעבר לכל האלמנטים שהזכרתי במאמרי הקודם באתר זה ("היבטים רוחניים בטיפול בבריאות הנפש"), הגורם הקורטיבי המרכזי בקבוצות אלו הוא האהבה לזולת (לכל אחד מחברי הקבוצה) ללא תנאי. משפט המפתח שם "אוהבים אותך".

הייחוד של בן אנוש- האהבה ויש לה ביטוי באנושות בכל סוגי האומנות (ראו מאמרי באתר-"על הניסיון האישי באומנות ככלי טיפולי").

במאה העשרים נפוצו שלוש האסכולות הוינאיות מבחינת מסלולי נפשו של האדם:
1. האסכולה הפרוידיאנית- עקרון העונג.
2. האסכולה האדלריאנית – עיקרון הכוח (כולל רגשי הנחיתות שמניעים את האדם).
3. האסכולה של ויקטור פרנקל – עיקרון החיפוש אחר משמעות (הלוגותרפיה והאנליזה האקזיסטנציאלית).

למאה העשרים ואחת אני מציע מסלול נוסף – עיקרון הצורך באהבה כנדבך משמעותי מאד לחיי האדם בכלל ובחיי המטופל בפרט.

נושאים קשורים:  דעות,  אהבה,  בדידות
תגובות
 
דימה
03.10.2013, 01:10

"בשעה שאדם אוהב הוא שוכח את טובתו ורעתו, את ייסוריו ודאגותיו. שוב אין הוא מה שהוא, אלא מה שהוא צריך להיות." (מ"י ברדיצ'בסקי)

כשאהבה נכנסת לחייו של אדם אין שום מכשול שיעמוד בפניו.

תודה על מאמר מאיר עיניים.

ד"ר שופמן אמי
03.10.2013, 07:32

משפט מבריק

תודה

מאיר אוחיון
04.10.2013, 14:26

קראתי את המאמר בעיון רב. ברצוני להודות לך על היכולת להביא תוכן טיפולי בפשטות ובבהירות כך שכל הורה ואיש מקצוע יוכל להבינו ולעשות ראורגניזציה בתפיסות עולמו ולנות פאן נוסף בעל משמעות קיומית ישר כוח

פרופסור יהודה בר שלום
08.10.2013, 17:55

עוד מסמך נוגע וחשוב של ד"ר שופמן

דליה פורן
29.10.2013, 05:23

מאמר מעניין וקריא, גם למי שלא בעל מקצוע בתחום.
אכן, האהבה -במובנה הרחב - היא הקרקע היציבה לרגלינו, והופכת כל "עול" ל-"עונג" !
זוהי הנוסחה האנושית הבלעדית להמשיך בעולם....וכל השאר - הוא בזבוז כוח וזמן.
ברכות לכותב המאמר !

אמי שופמן
31.10.2013, 07:38

מסכים עם תוכן הדברים

שרגורודסקי מריאנה
29.10.2013, 12:33

מעוד יפה .תודה רבה.
דייר שרגורודסקי מריאנה ,פסיכיאטרית לילד ו נוער .

לאה אליגל
03.11.2013, 08:56

לאמי היקר

מאמר מעניין המציע להסתכל פנימה עמוק ולזקק את יסוד היסודות האהבה כמניע ראשוני לכל פעילות אנושית . יישר כוח.

שופמן אמי
11.11.2013, 23:16

מסכים עם כל מלה שלך ,לאה

תודה רבה

יצחק אסולין
10.03.2014, 23:50

ערב טוב ד"ר אמי
קראתי את מאמרך בעיון רב, ופשוט לומר כי הדברים מדוייקים להפליא
מאמר הראוי לכל שבח ופרסום בכדי שיובן שאהבה היא רגש מחייה אנשים.

ישר כח גדול
בהוקרה, יצחק

שופמן אמי
24.12.2014, 10:30

המסקנה מהחיים : האהבה היא הגורם הדומיננטי ביותר לטיפול בפצעי הנפש

מדהים אהבתי