עוד בעניין דומה
בסוף אוגוסט הלך לעולמו בארה"ב רופא הילדים והנאונטולוג ד"ר ג'ון קנל (Kennell), שמחקריו בשנות ה-60 של המאה שעברה חוללו את השינוי העולמי במתכונת הפעילות בחדר היולדות. הוא המליץ על מה שמכונה בעשורים האחרונים "התקשרות בינקות" (Maternal-Infant Bonding), חרף הביקורת הרבה שהרעיון הזה ספג כאשר הוצג לראשונה.
ה"ניו-יורק טיימס" הקדיש לד"ר קנל (91) מאמר-הספד נרחב, שבו תואר מאבקו המקצועי להנהגת השינוי הדרמטי בדפוס העבודה בחדר היולדות.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 שימש ד"ר קנל רופא ילדים בבית החולים האוניברסיטאי בעיר קליבלנד. היה נהוג אז כי מיד לאחר סיום תהליך הלידה, התינוק שהגיח לאוויר העולם היה מורחק בתוך דקות ספורות מהאם היולדת, נרחץ, נשקל, עובר בדיקת דם ומועבר לעריסה בחדר מואר בתאורת פלואורסצנט שבו המשיכו האחיות להשגיח על היילודים ה"טריים". לאם היולדת לא הותר אז לאחוז בתינוקה לפחות 12 שעות לאחר הלידה. הילודים הוזנו מבקבוק מדי ארבע שעות ולאם-היולדת רק הותר לבקר את תינוקה ולא לזמן רב.
ד"ר קנל ביקר את דפוס הפעילות הזה, שמע תלונות מהיולדות וגם מאחיות הצוות הרפואי. הוא החליט לבצע פרויקט מחקר. ב-1976 ראה אור ספרו Maternal-Infant Bonding (יחד עם פרופסור מרשל קלאוס), המסכם את אבחנותיהם. הטיעון המרכזי המהפכני בספר היה שהאם והיילוד מוכנים מבחינה הורמונלית ליצירת קשר מיד לאחר הלידה וקשר זה הוא חיוני לאם וליילוד – בניגוד מוחלט לדרכי ההתנהלות בבתי החולים עד אותה תקופה.
כותרת הספר הפכה למונח מקצועי-רפואי שתיאר את יצירת הקשר הפיסי הראשוני בין האם-היולדת לתינוקה. בספרם המליצו המחברים על שינוי דרמטי בתהליך המתנהל בחדר היולדות ועל הצורך להעניק לאם היולדת יותר זמן פרטי עם היילוד ה"טרי". כמו כן, המליץ הספר להתיר לאבות להימצא בחדר הלידה וגם עודד ביקורי אחים ואחיות צעירים בבית החולים כדי שיוכלו להכיר מקרוב את אחיהם שזה אך נולד.
"התינוקות שזה עתה הגיחו לאוויר העולם היו מוכנים מיד לינוק, אבל לא הובאו לאמהות אלא רק לאחר 12 שעות ויותר. איש לא נתן דעתו אז למה שהיילודים רוצים", התבטא ד"ר קנל בראיון שהעניק בעבר לתקשורת בארה"ב.
הרעיונות שקידמו שני רופאי הילדים נתמכו בידי פסיכולוגים התפתחותיים וחרף ביקורות שגישה זו ספגה מחלקות היולדות אימצו במהירות את כיוון הפעולה עליו המליצו ד"ר קנל ועמיתו פרופסור קלאוס – והוא הפך לשגרה.
הביקורת טענה כי המסקנות שאליהם הגיעו שני רופאי הילדים התבססו על אוכלוסיית-מחקר קטנה וכי הם העניקו משקל מוגזם לאינטראקציה בין יולדת לתינוק בשעות הראשונות שלאחר הלידה. ספרם עודכן ב-1982 ומאז עוד פעמים אחדות. עם השנים גם המליץ ד"ר קנל בחום לקדם את פעילותן של הדולות וגם על כך כתב ספר (The Doula Book) העוסק באימון נכון של הנשים העוסקות במקצוע הזה. גם ספר זה (ראה אור לראשונה ב-2003) נכתב יחד עם ד"ר קלאוס ורעייתו.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
