הנחיות שונות לטיפול בסוכרת מציעות, במקרה של חולי סוכרת סוג 2 קשישים, להציב יעדי טיפול המותאמים לכל מקרה לגופו. במטרה להעריך את היתכנות הצבת והשגת יעדים אישיים אלו בדק מחקר, שהתפרסם בגיליון ה-9 באוגוסט של כתב העת The Lancet, את הישגיהם של חולי סוכרת קשישים שנקבעו להם יעדים כאלו.
עוד בעניין דומה
בניסוי הוגרלו באופן כפול-סמיות 278 חולי סוכרת סוג 2 בני 70 שנים ויותר ללא טיפול קודם או שלא אוזנו כראוי (10%>HbA1c>7% ) לקבלת vildagliptin (Galvus, Novartis) במינון של 50 מ"ג פעם או פעמיים ביום, או פלסבו. יעדי הטיפול האישיים נקבעו על סמך גיל, ערך HbA1c (המוגלובין מסוכרר) בתחילת המחקר, מחלות רקע ומצב גופני כללי.
בתום 24 שבועות המעקב, שיעור החולים שהשיג את יעד האיזון המותאם אישית היה גבוה יותר במובהק בקבוצת הטיפול (52.6% לעומת 27%; יחס צולב מותאם: 3.16; רווח בר סמך של 96.2%: 1.81-5.52; p<0.0001). לא רק זאת, אלא שגם מבחינת ערכים מוחלטים נמצא הפרש מובהק במידת ירידת HbA1c במהלך המחקר (0.9% בקבוצת הטיפול לעומת 0.3% בקבוצת הפלסבו, רווח בר סמך של 98.8%: 0.81%-0.33%; p<0.0001), מערך התחלתי של 7.9% בקבוצת הטיפול.
הבטיחות והסבילות הכוללת היו דומות בקבוצת הטיפול והביקורת, עם היארעות נמוכה של היפוגליקמיה וללא מקרים המעלים חשש לגבי בטיחות התרופה.
לסיכום כותבים החוקרים, כי מחקר זה הוא הראשון להראות את ההיתכנות של שימוש ביעדי HbA1c מותאמים אישית, ללא הדגמת בעיות בטיחות גם באוכלוסיה הקשישה שהשתתפה בניסוי.