הודגם בעבר כי ביטחון עצמי מיני קשור עם תיפקוד מיני (EF) בגברים המקבלים טיפול עם מעכב של PDE-5; אך מעט ניסויים חקרו את המסלולים (למשל, סיפוק מיני, תקשורת, חששות לגבי הזמן [מירווח הזמן בין הטיפול למגע המיני] וספונטניות) אשר דרכם קורים שיפורים בבטחון העצמי המיני.
עוד בעניין דומה
הניסוי בחן את היחסים, תוך שימוש במודל ניתוח מסלולים בגברים עם אי-תיפקוד מיני (ED) שגויסו לניסוי קליני, במתכונת פתוחה של 20 מ"ג טאדאלאפיל (סיאליס, לילי), שניתן על פי דרישה, על פני 12 שבועות. נתוני המדד הבינלאומי לתיפקוד מיני (IIEF) וסולמות היחסים הבין-אישיים והפסיכולוגיים, היו בשימוש כדי להעריך שיפור ב-EF, ביטחון עצמי מיני ומשתנים מתווכים.
לאחר ניטרול עבור מדדי תחילת ניסוי ומשתנים משותפים, המודל הצביע כי שינוי בביטחון עצמי מיני היה קשור באופן משמעותי עם שינויים ב-EFי(P<0.0001), קונפליקט תקשורת מינית (P=0.01), חששות לגבי הזמן (P<0.0001) וספונטניות (P<0.0001). האפקט הכולל של EF על ביטחון עצמי מיני היה 0.85, עם 0.08 מיחס זה, היה מתווך, באופן עקיף, דרך חששות לגבי הזמן וספונטניות.
החוקרים הסיקו, כי נתונים אלה רמזו ששיפור בבטחון עצמי מיני בגברים שקיבלו טיפול עם מעכב PDE-5 בעל פעילות ממושכת אירע הן באופן ישיר, דרך שיפור ב-EF, והן באופן עקיף, דרך שיפור הספונטניות והפחתת חששות הזמן.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
