מאמר דעה חשוב שפורסם בחודש שעבר (יולי 2013) באחד מכתבי העת המובילים לרפואת ילדים - JAMA PEDIATRICS, מעמיד בשאלה את מקומו של חלב הפרה בתזונת האדם, בין אם הוא מוגדר כחלב מלא או כחלב דל-שומן.

"הרציונל למעבר לחלב דל-שומן הוא בהפחתת כמות השומן הרווי. אך כשמוציאים את השומן מהחלב המוצר פחות טעים ופחות משביע, ולכן למוצרים רבים מוסיפים סוכר כדי לשמר את הטעם"

כותבי המאמר הם פרופסור דיוויד לודויג, מומחה לרפואת ילדים ומומחה לתזונה, ופרופסור וולטר ווילט ראש מחלקת התזונה מהאוניברסיטה היוקרתית הרווארד, העוסקים בעמדות מפתח בבריאות הציבור בנושא השמנה ותזונה.

מגיפת ההשמנה במדינות השפע לא פסחה על ישראל, המדורגת במקום החמישי בעולם בהשמנת ילדים. מאחר ומשקאות ממותקים נמצאו קשורים להשמנה, האגודה האמריקאית לרפואת ילדים וארגונים נוספים, המליצו להגביל צריכת משקאות עתירי קלוריות, למעט משקאות המבוססים על חלב דל-שומן, שיש אף הממליצים לצרוך מהם שלוש מנות ליום.

ידוע כי שומן רווי הוא גורם סיכון למחלת לב, והרציונל למעבר לחלב דל-שומן הוא בהפחתת כמות השומן הרווי שהאדם נחשף אליו. אך כשמוציאים את השומן מהחלב המוצר פחות טעים ופחות משביע, ולכן למוצרים רבים מוסיפים סוכר כדי לשמר את הטעם. ואכן ישנה עלייה בצריכת חלב ממותק בשנים האחרונות.

הבעיה היא שכאשר מחליפים את השומן הרווי בפחמימות מזוקקות כדוגמת סוכר, הדבר מעלה את רמת הטריגליצרידים בדם, וזה כשלעצמו מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, כך שיצא שכרו בהפסדו.

כמו כן, מזונות דלי-שומן הם פחות משביעים, וילדים מפצים על כך בצריכת כמויות גדולות יותר של מזון לצד החלב ( עוד קורנפלקס, עוד עוגייה). תוספת הסוכר למוצר בוודאי אינה עוזרת למיגור מגפת ההשמנה.

הכותבים מציינים כי הסיבה הבריאותית המרכזית שבגינה מעודדים צריכת חלב היא היותה מקור לסידן, החשוב לבריאות העצמות. אך סידן ניתן להשיג בשפע ממקורות אחרים, לרבות תזונה מלאה מן הצומח, שם הסידן מגיע עם סיבים תזונתיים, וללא השומן הרווי שנמצא בחלב.

מעבר לכך, ברחבי העולם שיעור השברים בעצמות נמוך יותר דווקא באוכלוסיות שאינן צורכות חלב בהשוואה לאוכלוסיות צורכות חלב .ישנם מחקרים המראים שלא רק שחלב אינו עוזר לחיזוק העצמות, אלא הוא אף עושה את הפעולה ההפוכה ופוגע בהן. הספרות הרפואית חלוקה בנושא זה ועדיין לא נאמרה המלה האחרונה.

מידע נוסף על חלב שרוב הציבור לא מודע אליו בסרטון קצרצר מתורגם ומרתק של ד"ר גרגר.

"ברחבי העולם שיעור השברים בעצמות נמוך יותר דווקא באוכלוסיות שאינן צורכות חלב בהשוואה לאוכלוסיות צורכות חלב"

הכותבים מוסיפים כי חלב נועד לגרום לגדילה מהירה ביותר של הוולד כדי שיגיע מהר לגודל שימנע את טריפתו, והרכבו הוא כזה שמאותת לתאי הגוף לגדול במהירות. לדוגמא אחד מהדברים שקורים בגוף לאחר צריכת חלב היא עלייה בדם של פקטור הגדילה Insulin like growth factor 1. חשיפה לפקטור גדילה זה נמצאה כגורם סיכון להתפתחות סרטן ערמונית וסוגי סרטן אחרים. דו"ח הקרן העולמית לחקר הסרטן ב-2007 פירסם, כי צריכת מוצרי חלב כנראה מעלה את שכיחות וחומרת סרטן הערמונית, אם כי ייתכן שמפחיתה סיכון לסרטן המעי.

בנוסף, בתעשיית החלב הפקת חלב מפרות מבוצעת במהלך הריונות והמלטות תכופים, וכתוצאה מכך יש בחלב רמות גבוהות של הורמוני מין נקביים (נציין כי בעולם הרפואי יש הקושרים זאת לבגרות מינית מוקדמת הקיימת היום בילדים, ולסרטן השד והשחלות).

עוד אומרים הכותבים כי לאדם אין צורך תזונתי בחלב בעלי חיים, שהוא מזון חדש יחסית אבולוציונית בתזונה האנושית. האדם המודרני קיבל את כל צרכיו התזונתיים אלפי שנים לפני ביות חיות המשק ושימוש בחלב בעלי חיים כמרכיב בתזונה. גם היום יש אוכלוסיות בעולם שאינן צורכות חלב או ממעטות בצריכתו, אם מסיבות ביולוגיות (חסר לקטאז), ואם מהעדפות תרבותיות או אי זמינות של החלב.

מסקנות כותבי המאמר:

- את ההמלצה לצרוך שלושה מוצרי חלב ביום יש להחליף בהמלצה לצרוך אפס מוצרי חלב ביום עד שניים או שלושה.

- לאנשים שתזונתם מאוזנת וכוללת ירקות, קטניות, אגוזים וגרעינים, החסרונות בתוספת חלב לתזונה עולים על היתרונות. והדבר אינו תורם לבריאות.

- יש להימנע מלהמליץ על החלפת חלב מלא בחלב דל-שומן, ויש להתמקד בהגבלת צריכת מוצרי החלב הממותקים.