חדשות

חייה ומחלתה של הפסלת קמיל קלודל

סקירה על אודות חייה ואשפוזה של הפסלת הצרפתייה, בהשראת הצפייה בבלט "רודן" שהוצג על ידי האופרה הישראלית

ביולי 2013 צפיתי בבלט של בוריס אייפמן Rodin (הפרמיירה העולמית היתה ב-2011). מדובר בלהקת בלט מסיינט פטרסבורג והבלט מתאר את חייו ויצירתו של הפסל רודן ובעיקר את הקשר שלו עם השוליה, ההשראה והמאהבת שלו קמיל קלודל, שהפכה בהמשך לפסלת מפורסמת. הם מעולם לא חיו יחד והתסכול והאכזבה שלה מכך הפכו אותה למרירה ובהמשך היא פיתחה סכיזופרניה פרנואידית.

מתוך המחול (צילום: ד"ר יוליאן יאנקו)

מתוך המחול (צילום: ד"ר יוליאן יאנקו)

עשר רקדניות רזות מפזזות על הבמה במעגל. הן מסתובבות במעגל ונראה שהן לא הולכות לשום מקום. הן לבושות בלבן, פניהן חסרות הבעה. אחת מהן היא הגיבורה. גם היא לבושה בלבן. נראה שהאחרות מתאכזרות אליה. היא סובלת. זו המחלקה הפסיכיאטרית של המוסד הצרפתי בתחילת המאה העשרים. מה הביא אותה לשם?!

מתוך המחול (צילום: ד"ר יוליאן יאנקו)

מתוך המחול (צילום: ד"ר יוליאן יאנקו)

קמיל קלודל נולדה ב-1864 בעיירה צפון צרפת. אביה היה עובד ציבור בתחום הבנקאות, אדם חם שעודד את ילדיו. אימה של קמיל היתה אישה קרה שמעולם לא נישקה את ילדיה. בנם הראשון של בני הזוג נפטר והאם ילדה בהמשך את קמיל. קמיל נתקלה בדחייה מצד האם מאחר וזו קיוותה שוב לבן זכר. יתכן שמסיבה זו, האם נתנה לה שם לא נשי ולא גברי.

[slideshow caption=on]

בהמשך, נולדו לקמיל אחות ואח. מגיל צעיר, קמיל הסתדרה יותר טוב עם אביה ועם אחיה פול. האחות היתה פסנתרנית והבת המועדפת על האם (היא נקראה לואיז בדיוק כמו האם). האח הפך בהמשך למשורר ודיפלומט. ב-1881 האב שלח את בני המשפחה לפריז והוא עצמו נשאר בעיירה כדי לפרנס את המשפחה.

כילדה קמיל הוקסמה מאבנים ומאדמה ובהמשך החלה ללמוד אמנות. ב-1882 היא שכרה סדנה בפריז ולמדה אצל אלפרד בושר. כשבושר נסע לפירנצה לאחר זכייה בפרס חשוב, הוא ביקש מאוגוסט רודן שימשיך ללמד את תלמידיו, וביניהם קמיל קלודל.

קמיל קלודל (צילום: ויקיפדיה)

קמיל קלודל (צילום: ויקיפדיה)

היא פגשה את אוגוסט רודן בהיותה כבת 18. רודן היה מבוגר ממנה ב-24 שנה. כשהם נפגשו, הוא כבר היה מוכר ומפורסם. ב-1883 היא החלה לעבוד בסטודיו שלו. הוא שימש לה כדמות אב תחליפית, בחירה אדיפלית. רודן הפך למורה שלה ולמאהב שלה. הם העריכו מאוד האחד את השנייה מבחינה מקצועית.

למעשה, ההיסטוריה של האמנות מלאה בדוגמאות של קשר חזק בין מורה לתלמידו. כך היה גם בין רודן וקמיל קלודל ומומחים של אמנות גורסים שיש השפעה הדדית בין יצירותיהם. רודן אמר "הראיתי לה היכן למצוא זהב, אך הזהב שהיא מוצאת שייך לה". ב-1893 קלודל התייחסה ליצירותיה ואמרה עליהן "הן כבר לא של רודן" ובכך הוכיחה עד כמה חבה לו חוב גדול עד אז.

רודן מיד זיהה את הכישרון שלה והתאהב בה. עם זאת, היא מעולם לא חיה עם רודן שהתקשה לוותר על הקשר הארוך שלו עם אהובתו רוז, איתה חי לפרקים מ-1864. אהבתם של רודן וקלודל היתה להשראה עבור שניהם ונתנה הד אמנותי לרגשות שונים שלהם (למשל לקנאה שלה).

פסלו של רודין, "האדם החושב" (צילום: ויקיפדיה)

פסלו של רודן, "האדם החושב" (צילום: ויקיפדיה)

קמיל היתה השוליה הנשית הראשונה של רודן והמודל המועדף עליו וגם האישה הראשונה לפסל עירום גברי. הם השלימו זה את זו מבחינה מקצועית. היא זכתה לעתים לביקורות אוהדות, אך גם לביקורת קשה לעתים...

בשנות ה-1890 המוקדמות היא פיסלה פניהם של ילדים, דבר שהדגים את העניין שלה באנושות ובגורל. הפנים ה"לא בשלות" של הילדים היוו סימבול לאפשרויות הרבות שמחכות להם בעתיד.

רודן המשיך בקשר עם רוז, מודלית קודמת. האמן לא התחתן עם קמיל למרות הקשר הממושך. בתגובה, קמיל כתבה יצירות סטיריות שעירבו את רודן ואת רוז.

הידיעה על הרומן של קלודל הסעיר את משפחתה, בייחוד את האם שגם מעולם לא השלימה עם בחירת הקריירה של הבת מאחר ובאותן שנים זה לא היה מקובל שאישה תהיה פסלת או אמנית. לכן, קלודל עזבה את בית המשפחה. ב-1892 היא הפסיקה את הקשר האינטימי עם רודן.

לאחר שברחה לאנגליה למנוחה בביתה של המורה שלה, ג'סי ליפסקומב, היא חזרה ורודן נשבע לה אמונים והתחייב שתהיה תלמידתו היחידה. הוא גם נשבע להיות נאמן לה ויתכן שאף חתם על חוזה לגבי כך.

לאחר מספר שנים, לאחר הפלה או מספר הפלות שעברה, קמיל הרגישה שרודן לעולם לא יעזוב את רוז ולא יתחתן עימה. היא התרחקה ממנו. אחרי הנישואין של אחיה והנסיעה שלו לסין, היא חיה בבידוד בסדנה שלה.

ומה לגבי רוז? למעשה לא שפר גורלה גם כן. רודן שפגש את רוז לפני שנים רבות ואף חי איתה והוליד לה ילד, לא ממש מימש את אהבתו הארוכה לרוז. הילד נקרא גם אוגוסט וכנראה סבל מליקוי התפתחותי. נאמר שרודן התכחש לסירוגין לילד. גם עם רוז הוא לא הצליח לממש את המחויבות הזוגית. למעשה הוא התחתן עימה, רק בגיל 77, כשבועיים לפני מותה של רוז ומספר חודשים לפני שמת בעצמו.

פסל ה- The Age of Maturity

פסל זה (1893-1900) מסמל את סוף הקשר עם רודן. יש בו שלוש דמויות, יתכן רודן, רוז וקלודל עצמה. פרשנים חשבו שהאדם הזקן בפסל נמשך ע"י הגורל הרחק מאהובתו, מהגיל הצעיר שלו ומחייו. יתכן גם שהאישה המבוגרת מושכת את הגבר מהצעירה. יתכן שהאישה המבוגרת היא רוז או דווקא הזמן (Time).

מה נוכל להגיד על אישיותה של קמיל?

נראה שהיתה חסרת סבלנות, אימפולסיבית וישירה למדי. היא נטתה ל-Acting out ולביטוי רגשי דרמטי. קמיל לא אהבה להביע את הצורך שלה בתמיכה ונחמה, עם זאת היתה בתוך תוכה זקוקה מאוד להערכה ואהבה. היא נמשכה לאנשים בוגרים יותר ובשלים.
היא היתה מרדנית ואמנית אמיתית במובן העמוק של המילה.
היא אהבה את רודן שהחזיר לה אהבה רק באופן חלקי. לרוב היא שמרה לו אמונים, למרות שחשה נטושה.
מחלתה של קמיל קלודל

היא החלה להציג מחשבות רדיפה כבר בגיל 29, ב-1893 אחרי הדחייה של רודן, שאולי שפעלה את הדחייה של אימה. בהמשך, המשולש עם רודן ורוז החל להעסיק אותה מאוד אם כי ניסתה לשקוע ביצירה שלה. ב-1898 היא ניתקה סופית את קשר האהבה עם רודן. כשהתסמינים של קמיל קלודל הפכו חמורים, היא אובחנה כלוקה בסכיזופרניה.

סביב 1905 קלודל יצרה את הפסל האחרון שלה, פרסאוס והגורגונה. בפסל זה פרסאוס מחזיק את ראש המדוזה, אולי כמו שרודן החזיק את ראשה של.. רוז (או של קמיל!).

באותה שנה היא החלה להרוס את היצירות שלה ולא יכלה ליצור שום דבר חדש. היא האשימה את רודן שהוא גנב את הרעיונות שלה ושהוא עשה קונספירציה כדי להרוג אותה. היא אף חשבה שהוא היה הסיבה לכך שלא זכתה בפרסים שונים עת שימש כשופט בחבר השופטים. בכל כישלון שלה, שמו של רודן עלה כהסבר אפשרי לאירוע. היא קראה לו The Ferret (חמוס, חיה שמפיצה ריח רע).

ב-1913 אימה ואחיה אשפזו אותה במוסד פסיכיאטרי, בסמוך למות אביה. נראה שלא הודיעו לה כלל על מות האב. ברישומים נכתב שהתאשפזה מרצון למרות שהקבלה שלה "נחתמה" ע"י רופא וע"י האח שלה. על פי רישומים מאז, היו לה התפרצויות, אך נרשם שכשעסקה באמנות (לפני האשפוז?) היא "היתה צלולה". הרופאים ניסו בהמשך לשכנע את המשפחה שהיא לא זקוקה לאשפוז, אך הם לא הסכימו לשחררה. יתכן מאוד שהתביישו בה ורצו להחזיק את הגאונית שהקדימה את זמנה בכבלים!

ב-1914 החולים במוסד הועברו למוסד אחר כדי להרחיקם מהכוחות הגרמניים. בגיליון הקבלה במוסד החדש נרשם ב-22.9.1914 שסבלה מדליריום רדיפתי סיסטמתי שנבע מפרשנות כוזבת ודמיונות.

עד למותה ב-1943 היא היתה מאושפזת במוסד פסיכיאטרי. היא הרגישה רדופה ונמנעה ממפגשים עם אנשים, הרסה את יצירותיה וקברה אותן וגם שתתה הרבה אלכוהול. אימה ואחותה לא ביקרו אותה בבית החולים. אחיה פול ביקר אותה מספר פעמים. רודן שמת ב-1917 שלח לה מדי פעם סכומי כסף.

ב-1920 הרופא ד"ר ברונט שלח מכתב לאימה בו הוא ממליץ לקבל אותה לחיק המשפחה, אך דבר לא יצא ממכתב זה. אכן, בני המשפחה זכו להאשמות שונות על כך שסגרו את קמיל. אמנים שביקרו אותה (אפילו ב-1929) התעקשו שאינה בלתי שפויה.

קמיל קלודל נפטרה בגיל 78, בשנת 1943 לאחר אשפוז של 30 שנה במוסד פסיכיאטרי ב- Montfavet. היא נקברה בבית הקברות בעיירה זו ושום קרוב משפחה לא נכח בהלוויה (נכחו בה חלק מעובדי המוסד). גופתה לא נדרשה ע"י קרובי המשפחה והיא נקברה בקבר אחים.

קמיל קלודל במהלך עבודה בסטודיו שלה (צילום: ויקיפדיה)

קמיל קלודל במהלך עבודה בסטודיו שלה (צילום: ויקיפדיה)

האם האבחנה היתה שגויה? האם סבלה רק מהפרעת אישיות מסוג Cluster B עם גלישות פסיכוטיות? אולי סבלה מהפרעה דו-קוטבית או מ-Alcohol Induced Psychotic Disorder? למרבית הצער, אין מספיק פרטים כדי להעמיק באבחנה המבדלת של מקרה זה.
נראה שלא חזרה לעצמה ולתפקוד סביר וליצירה מאז אשפוזה (דבר התומך באבחנה של סכיזופרניה), אם כי אולי התייאשה מהאשפוז הכפוי ממנו לא יכלה להשתחרר.

סוף דבר

קמיל קלודל נחשבה כפסלת מחוננת ולגאונית. באותה תקופה היה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לנשים ללמוד אמנות ולהתקבל בציבור כאמנית. הגברים שלטו במוסדות האמנות ובחבר השופטים של פרסים שונים וגברים היו אלו שהתקבלו ללימודים במוסדות אמנות וזכו בפרסים החשובים.
יצירתה הושפעה ממצבה הרגשי ומהקשר עם רודן. בנוסף, חלק מעבודותיה מתארות שאלות סביב חרדה סביב הגורל והאנושות, וכוללים היבטים של מיתולוגיה יוונית-רומית והינדואיזם.

חשוב להדגיש שהזיכרון לגביה לא נשאר רק בגלל הקשר עם רודן. נשארו מיצירותיה כ-90 פסלים וציורים. חלק מיצירותיה מוצג במוזיאון רודן. חייה הטראגיים תוארו במספר סרטים והצגות ואף הולחנו לקונצרט.

נראה שהקדימה מאוד את זמנה. כמו אמנים אחרים כגון ון גוך ופרנץ שוברט, היא לא היתה כל כך טובה ב"קידום" יצירותיה והחברה הבורגנית של תקופתה לא תמיד קבלה אותה ואת יצירותיה. למרות הכול, היא התעקשה ללכת על-פי עקרונותיה. למרבית הצער, קמיל היתה מצולקת (Scarred) ע"י החיים, חלתה ואושפזה במשך 30 שנה. יתכן שהיום היתה חוזרת לעצמה ותורמת עוד לעצמה ולאנושות...

אחדים יטענו שרודן גרם לה "להשתגע", אך הדבר לא הוכח. יתכן שהמשבר שלה נבע גם מתנאי ילדותה ומהקשרים הרעועים במשפחתה, מהעוני שלה, מהשתיינות שלה ומהבריאות המידרדרת שלה.

Bibliography

Bastos O. Camille Claudel: a revulsion of nature. The art of madness or the madness of art? Camille Claudel: uma revolta da natureza. Arte da loucura ou loucura da arte? J. Bras. Psiquiatr. vol.55 no.3 Rio de Janeiro 2006, http://dx.doi.org/10.1590/S0047-20852006000300012

Camille Claudel, 26/7/2013 | Wikipedia

Rodin And Camille Claudel | Musee Rodin

נושאים קשורים:  חדשות,  סכיזופרניה,  קמיל קלודל,  אוגוסט רודן
תגובות
דניאל מאיר
23.08.2013, 12:49

תודה רבה לך דר.יאנקו!
המאמר על כמי קלודל מאוד מעניין.אני מקווה שיהיו עוד מאמרים בתחום האומנות באתרים פסיכיאטריים.
אני מקווה שביקרת כבר במוזיאון רודן בפאריס ובבית שלו בקרבת פאריס.
אתה יודע שכמי הוא שם גם לבנים וגם לבנות?היום פחות בשימוש בצרפת אך בסוף המאה ה 19 היה נפוץ.
בהצלחה למאמרים הבאים....
דניאל מאיר
פסיכיאטר לילדים ונוער,ירושלים