דעות

למה אני מקנא ברופאים העובדים בירושלים

הרופאים הולכים לאותם מקומות בהם נמצאים החולים. פנייה לוועדה לחיזוק הרפואה הציבורית: אפשרו לחולים הנזקקים לטיפולים רפואיים מורכבים לבחור את המטפל ואת מקום הטיפול גם אם מדובר בבית חולים ציבורי

בימים אלה בהם מתחבטת הוועדה לבחינת מערכת הבריאות בישראל בראשותה של שרת הבריאות הגב' יעל גרמן אם לאפשר הפעלת שר"פ בבתי החולים הציבוריים, רציתי לשתף אתכם במחשבותיו של רופא במערכת האשפוז הציבורית על הנושא.

מעולם לא נפרשו נתונים סטטיסטיים מפורטים כל כך על מצב מערכת הבריאות כבימים אלה. אחוז התפוסה השנתי הגבוה של בתי החולים, משך האשפוז הקצר, אשפוזים חוזרים של חולים ששוחררו בטרם עת, הצפיפות הבלתי אפשרית במסדרונות בתי החולים שם מאושפזים החולים, אחוז הזיהומים הגבוה שהינו תוצאה ישירה של היעדר מרחב אישי מספיק לכל חולה מצויים כל העת בכותרות הראשיות, ולא רק של מדורי הבריאות, ועוד לא הזכרתי את העומס בחדרי המיון ותנאי העבודה הבלתי אפשריים של הרופאים והאחיות.

"אפשרו לנו להישאר בבתי החולים במקום להתרוצץ בקליניקות ובבתי החולים הפרטיים"

אין חולק על כך שיש צורך דחוף לבנות עוד בתי חולים, ולעבות ולפתח את בתי החולים הקיימים במיטות אשפוז נוספות - באחיות וברופאים. בכדי להגיע לממוצע המיטות לנפש של מדינות ה-OECD עלינו להוסיף היום עוד כ-14,000 מיטות אשפוז על כ-15,000 הקיימות.

כמובן שבתקופת משבר כלכלי והידוק החגורה, אומרים לנו שאין לכך מקורות כספיים, ובתקציב 2013, הוקצו בתקציב משרד הבריאות 42 מליון ש"ח בלבד לפיתוח תשתיות בתי החולים.

המקורות הכספיים ליישום חוק בריאות ממלכתי נגדעו עם חקיקת חוק ההסדרים של שנת 1997 עם ביטולו של המס המקביל. אלמלא בוטל, היה המס המקביל מזרים למערכת הבריאות 7-8 מילארד שקלים לשנה, שהיו מאפשרים לה להתפתח בצורה ראויה.

"אפשרו לבתי החולים הציבוריים להפעיל את המרפאות ואת חדרי הניתוח בצורה מלאה גם אחרי השעה 16:00"

על כן, ברור החיפוש אחר משאבים שיחליפו את המקורות התקציביים האבודים. אותו חוק בריאות ממלכתי, אפשר לקופות החולים הציבוריות למכור לחבריהם ביטוחי בריאות נוספים, לחברות ביטוח למכור ביטוחי בריאות המרחיבים את סל השירותים ומאפשרים למבוטחים לבחור בשעת הצורך מנתח ולקבל חוות דעת שנייה. על מנת לממש זכות זו, על המבוטחים לפנות לקליניקות פרטיות, לבתי חולים פרטיים, או לבתי החולים הציבוריים בירושלים, וזאת על פי תנאי הפוליסות. אזרחי ישראל מוציאים מדי שנה 6.3 מיליארדי שקלים על ביטוחים אלה, אך בשעת הצורך, מנועים לממשם בבתי החולים הציבוריים מחוץ ל"מדינת ירושלים".

כשנשאלנו חברי ואני, בוועדות הקבלה לבתי הספר לרפואה על מניענו לבחירת המקצוע, ענינו רובינו תשובות אידאולוגיות שעסקו באהבת האדם, הרצון לעזור ולרפא, בתחושת השליחות ובבחירה בעיסוק שהוא לא רק מקצוע אלא דרך חיים. נכון שהתבגרנו והחיים הפכו אותנו ליותר ריאליים ואת חלקנו לציניים, אך רובנו ממשיכים לדבוק בתחושת השליחות והרצון לעזור, שכן אחרת הופך העיסוק ברפואה למכלה ושוחק.

"אפשרו לחולים הנזקקים לטיפולים רפואיים מורכבים לבחור את המטפל ואת מקום הטיפול גם אם מדובר בבית חולים ציבורי"

כל השנים קינאתי בחברי העובדים בבתי החולים בירושלים, שיכלו לתת מענה לחולים שביקשו את חוות דעתם או את מיומנותיהם המקצועיות בבית החולים, ולא נאלצו לכתת רגליהם למרפאות או בתי חולים פרטיים. הקנאה נבעה לא מהפיצוי הכלכלי, שכן גם אנחנו המכתתים רגלינו בכדי לאפשר למי שמבקש את עצתנו או בוחר בנו לנתחו מקבלים פיצוי שכזה. הקנאה נובעת מהאפשרות להישאר בבית החולים הציבורי, מעבר לשעות העבודה הפורמליות, ליד חולינו, ולספק שירותים אלה. הקנאה נובעת מכך, שכאשר מסיים חברי מירושלים את המרפאה הפרטית או את הניתוח הפרטי בשעות הערב המאוחרות, יכול הוא לעלות קומה אחת ולבקר את חוליו המאושפזים, לתת על הדרך עצה לתורן הצעיר או לעזור לו לטפל בחולה שהגיע בשעות הערב או הלילה לחדר המיון.

הרופאים הולכים לאותם מקומות בהם נמצאים החולים. אפשרו לנו להישאר בבתי החולים במקום להתרוצץ בקליניקות ובבתי החולים הפרטיים. אפשרו לבתי החולים הציבוריים להפעיל את המרפאות ואת חדרי הניתוח בצורה מלאה גם אחרי השעה 4. אפשרו לחולים הנזקקים לטיפולים רפואיים מורכבים לבחור את המטפל ואת מקום הטיפול גם אם מדובר בבית חולים ציבורי. קיבעו כללים שימנעו את הגדלת אי השוויון, ובה בעת הזרימו משאבים חסרים לבתי החולים הציבוריים.

נושאים קשורים:  דעות,  רפואה פרטית,  שירותי רפואה פרטיים,  שרת הבריאות יעל גרמן,  הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית
תגובות
 
דוק
29.07.2013, 17:03

חשבתי שאתה יותר ישר מכפי שמצטייר מהכתבה. שר"פ בבתי החולים הציבורים זו פשיטת רגל של הרפואה הציבורית.
כפי שכל מעינהם של רופאי מדינת ירושלים זה כסף כסף ועוד פעם כסף.יש לחשוב לא רק על המקצועות הכירורגים ומה דינן של המחלקות הפנימיות אשר כיום נמצאות בשפל.שם אין בחירת "מנתח".בתי החולים הציבורים יהפכו ל עסקיהם הפרטים של רופאים מסוימים ותו לא.

ד"ר צדיק
29.07.2013, 17:34

פשוט להפריד בין רפואה ציבורית לפרטית באופן מוחלט.
רוצים כסף ? תצאו בחוץ. תעשו מחקר והשתלמויות על חשבון אסותא. קרן מחקרים ? של אסותא. שבתונים ? אסותא. אקדמיה ? אסותא.
אם תרצו רפואה אמיתית מחקר אקדמיה - במערכת הציבורית.
הרעה החולה היא התערובת של ציבורי ופרטי כאשר המיעוט נהנה מכל העולמות : ההטבות של המערכת הציבורית והכסף מהמערכת הפרטית. הרוב, בעיקר הלא כירורגים נשחקים.
תבחרו או פרטי או ציבורי. כל עוד תהיה תערובת תפרח ההסתאבות ותפרח השחיתות.

ד"ר ניר צבר
29.07.2013, 18:36

אישית, אינני סומך על חוות דעת של מומחים הממליצים על ניתוחים שהם עצמם יבצעו באופן פרטי. לא בירושלים ולא במקומות קדושים אחרים. הרפואה הפרטית מנופחת מאד, הרבה יותר מהציבורית, שמחוייבת במידה מינימלית של שקיפות. צריך להפריד בין הפרטי לציבורי לטובת הציבור ובריאותו: בבתי החולים, במרפאות, בוועדות-סל-התרופות וכו'.

מינה גורביץ
29.07.2013, 21:37

שר"פ במסגרת בית חולים ציבורי כפי שמתנהל בהדסה ובשערי צדק הוא פיתרון טוב אם הרופאים המבצעים אותה היו מתנהלים במידתיות סבירה ובשקיפות מלאה.
כל רופא בכיר צריך היה לחלק את זמנו לכמות שעות שעליו לתת בחלק של המשרה הציבורית (מלאה או חלקית) וחלק בעבודתו הפרטית באופן ישר וגלוי. ואנשי הצוות הנותרים לא היו עובדים כמטורפים עבור המטופלים הפרטיים של המנתח הבכיר.
כנראה שהדרך הזאת (שבה מעטים מרויחים בגדול אך המערכת כולה קורסת) נכשלה כי אחרת הדסה לא היתה בצרות כספיות כל כך קשות שאין ביכולתה לשלם משכורות לעובדיה.

דוקטור
29.07.2013, 21:44

עשיתי סטאז בירושלים, ומה שהיה אז היה רחוק ממה שאתה מתאר. אמת,יש קיצור תורים / שר"ן באחר הצהריים אבל השר"פ הוא בשעות הבוקר. בזמן העבודה העבודה הקבועה. אני לא בקי בפרטים אבל השמועות היו "שאין מצב שמנהל יחידה/מחלקה ינתח אותך אם אתה לא שר"פ ובסכומים אסטרונומיים "

אלכס
01.08.2013, 07:49

זה בדיוק מה שקרה לחמי-הציעו לא שרפ , הוא סירב, הרופא הבכיר דעג להמתמחה הכי צעיר ינתח אותו(היה מדובר בבקע אינגיאונלי-לא בסכנת חיים)שנתיים היו לא כאבים באיזור הנתוח.
מי שרוצא פרטי שילך פרטי, והרופא הפרטי יעבוד בבת חולים פרטי.

אסתר
30.07.2013, 02:47

ד.נ.
אולי תמליץ על יועצי מס ורואי חשבון פרטיים במשרדי מס הכנסה?!מגיע לנו שכר הולם, אך תאוות הבצע של חלק מהקולגות שעובדים. כמוורפים מחוץ לשעות הציבוריות עברה כל גבול ומסכנת אותם עצמם.
יאללה מספיק.
ערוב ציבורי ופרטי הוא שחיתות , על פי ההדרה.
מעניין מדוע להדסה אין כסף ל רות מקורות ההכנסה ?
(יש טענה על תימחור לא הולם על ידי הקופות, יתכן).
לי נראה

אסתר דר׳
30.07.2013, 02:50

אולי ייועסקו יועצי מס וראי חשבון פרטיים במשרדי מס הכנסה?!
מגיע לנו , רופאות ורופאים שכר הולם.
אין לזה קשר לתאוות הבצע הטורפת של חלק עובדיםמהקולגות.

רופא ירושלמי לשעבר במרכז כעת
30.07.2013, 09:28

אני מסכים עם הנאמר על זה שצריך לקבל מראש משכורות הולמות ולא יהיה צורך בפרטי, אך בוא נהיה ראליים, לעולם לא נגיע במגזר הציבורי למשכורות בקנה מידה דומה לחו״ל ובטח שלא למגזר הפרטי, ואם תהיה אכיפה כמו בקנדה למשל שעובדים או פרטי או ציבורי ולא מעורב, זו תהיה מכת מוות סופית למערכת הציבורית, כי בעלי השם והרופאים הבכירים הטובים יבחרו ברובם לצאת למגזר הפרטי. בעידן של חיפוש אחר מקורות הכנסה לבתי חולים ציבוריים ובניינים שלמים שעומדים ריקים מהשעה 15:00 יש הרבה הגיון והפעלת מרפאות ביה״ח אחה״צ באופן פרטי. אני מסכים לגמרי שההפרדה בהדסה היא אחיזת עיניים, ויש המון פרטי בשעות הבוקר, אך עם אכיפה מסודרת והקפדה שרפואה פרטית תהיה אכן רק אחה״צ זה יכניס כסף למערכת גוססת וישאיר רופאים בכירים בבניין עד מאוחר בערב, שמאד עוזר למתמחים בערב (מנסיון אישי), גם אם הבכיר לא כונן.
מסכים עם ד״ר פלדמן אך שיהיה בצורה מסודרת ואכיפה ברורה.

חנה
07.08.2013, 17:11

בתור תושבת ירושלים אני בעד שרפ', אני חושבת שזה לטובת המטופל,איזה תסכול זה לא להליח להגיע לרופא שאתה מעונין בו!!!
הסידור של מרפאה פרטית ובית חולים פרטי פחות טוב למטופל מכל הבחינות מבית חולים ציבורי עם המנתח שהוא מעונין בו.
הבעיה היא שבמצב הזה ,כך שמעתי, המתמחים לא נחשפים לפרוצדורות מסובכות ולא מפתחים את המיומנויות הנדרשות כדי להפוך למומחים ראויים לשמם.

ד"ר פרי
16.08.2013, 11:03

כמה שאתה מסכן : מתרוצץ בין קליניקות לבתי חולים פרטיים,ואפילו אין לך עבדים-רופאים צעירים שיבדקו ויטפלו בחולים הפרטיים שלך בערב ובלילה ולא יקבלו על כך כל תמורה בעת שאתה ישן שנת ישרים. רחמי נכמרים עליך,אך כמה שאני שמח שלפחות יש לך קצת חמאה למרוח על הלחם בקליניקה. אבל כמובן גם זה לא מספיק - אתה רוצה שמישהו אחר ימרח לך את החמאה על העוגה.
בואו נביט לאמת בפנים,והיא אינה דווקא רפואה טובה. לאמת הזאת קוראים כסף.ונוחות.
אין לי כל בעיה עם כסף.נהפוך הוא.גם אני ניתחתי ומנתח באסותא וכו',אבל בזמני החופשי ולא בשעות העבודה של מסגרת משרתי הציבורית,ואם התעוררו בעיות למטופלי שהיה צורך לפתור עשיתי זאת באופן אישי - גם בשעות הלילה.
אכן,כסף. אך ההסדר שאליו אתה חותר קרוב יותר לבצע כסף.
ושנינו יודעים זאת.לי יש סיבות לאסותא,ואילו אתה מחפש תירוצים לשר"פ בבתי חולים ציבוריים. טובת החולים...
תקשיב פעם לצוות הרפואי - רופאים צעירים,אחיות וכו', כיצד הם מקטרים כאשר הם מטפלים,גם בירושלים,בלקוחות הפרטיים של מנהלי מחלקות ,הן בשעות היום ועל אחת כמה וכמה בלילות...
ומי יעשה את החישוב הצודק בכמה לתגמל את כולם ?
בקיצור : המשך להיות פרופסור במחלקתך ומנתח מוכשר ומרויח ביושר בבתי חולים פרטיים.
כולל לילות ...

ציבור אובייקטיבי
19.08.2013, 14:39

באובייטיביות: רשות השידור משלמת "נתח נכבד" למנחים ומגישי תוכניות וחדשות --
אז ---> לרופאות/רופאים לא מגיע ?לאנשי סיעוד לא מגיע?
לממשלה אין כסף לשלם לרופאות (ולרופאים) ולאנשי סיעוד(אחיות וכ') - בטח שיש כסף
- יש "עוגה" - אבל היא לא מתחלקת נכון - הכסף לא מגיע ליעדים הרצויים - הממשלה "טוענת" שאין כסף - אז למה מנחים ומגישי חדשות ותוכניות ברשות השידור משלמים גבוה מאוד יחסית?

דר' דוד וייס
19.08.2013, 16:14

הנני רופא בירושלים, שכה מקנא אתה ברופאיה ובחוליה . אני רופא משפחה ואין לי שר"פ אך יכול אני להעיד שמטופלים שלי לא יכולים להגיע לרפואה הציבורית בפרק זמן הגיוני. הם מנותבים לשר"פ כמעט בעל כורחם. ישנה תחושה שהשר"פ הוא "סרטן" בגוף הרפואה בארץ. ( כך התבטא אחד ממטופלי)
לא נראה לי שיוצאים נשכרים - תרתי משמע- גם אנחנו הרופאים, וגם מטופלנו.

שלמה
25.08.2013, 17:01

בהמשך לנאמר לפני, אני יכול להעיד שאבי חלה בסרטן ופנה למספר מומחים בהדסה (בשר"פ, אלה מה) וכל אחד מהם ללא יוצא מהכלל המליץ לבצע טיפול פרטי אצלו בתשלום. המנתח הציע לבצע אצלו ניתוח בשר"פ, האונקולוג המליץ לבצע הקרנות עם "ליווי אישי" שלו בשר"פ, אף אחד לא הציע משהו שהוא לא עושה בשר"פ. כל פעם כמו שבשבת אבא שלי יצא מהמומחה האחרון בטוח שהוא הולך לעשות מה שהלה אמר לו, קרי, את הטיפול אצלו בשר"פ.

אליהו
27.08.2013, 15:59

חוויתי על בשרי את הרצון ללכת לרופא לפי רצוני ולא אישרו לי כל הבירוקרטיה הרפואית הזאת לא מעניניית אותי דבר אחד אני יודע כל הרופאים (ורוב הסגל) צריחים לקבל משכורות יפות מאד מאד עם בונוסים בסיגנון בכירי הבנקים על מנת שיבואו לעבודת הקודש והקשה הזאת מחויכים ומסופקים וכמובן לא עייפים מיטיולים בקלינקות וכאלה