מיגרנה

האקדמיה לנוירולוגיה בארה"ב מציגה: 5 הרגלים נפוצים אך חסרי בסיס

האקדמיה מציגה חמישה טיפולים קליניים שיעילותם ובטיחותם מוטלות בספק; ביניהם: בדיקת EEG לכאב ראש ומתן אופיאדים למיגרנות

במסגרת יוזמת "Choosing Wisely” (בחירה מושכלת) מפרסמת האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה (American Academy of Neurology) רשימה בת חמישה הרגלים קליניים נפוצים שיעילותם, ואף בטיחותם, מוטלות בספק, במטרה להגביר את המודעות לצורך בניהול מושכל של בעיות אלו.

חמשת ההמלצות הן:

1. אל תבצע בדיקת EEG לכאבי ראש

לבדיקת EEG אין שום יתרון על פני הערכה קלינית בזיהוי נגע מבני הגורם לכאבי הראש: בדיקת EEG תקינה אינה שוללת קיומו של תהליך תופס מקום, ובמקרה של ממצא המחשיד לקיומו של תהליך שכזה בלאו הכי יש צורך בבדיקות דימות (CT או MRI) לבירור הממצא.

2. אל תבצע בדיקת הדמיה של עורקי הקרוטיד (תרדמה) במקרה של התעלפות פשוטה ללא סימנים נוירולוגיים אחרים

על אף שמחלה של הגופיף התרדמני (carotid body) יכולה אכן לגרום להתעלפות (סינקופה), מחלה של עורקי הקרוטיד עצמם אינה גורמת להתעלפות אלא לתלונות נוירולוגיות מוקדיות כגון חולשת צד. אפילו בחולים מבוגרים, בדיקות הדמיה אלו נמצאות לרוב תקינות, אך הן יכולות לגלות חסימה א-תסמינית אשר ההתעלפות תיוחס לה בטעות תוך עיכוב גילוי הגורם האמתי.

3. אופיואידים וברביטורטים צריכים לשמש כטיפול למיגרנה רק כמוצא אחרון

הסובלים ממיגרנה צריכים לקבל תרופות ייעודיות או משככי כאבים לא-אופיואידיים ולא-ברביטורטיים. במידה ולא
ניתן להשתמש בתרופות אלו או בהיעדר תגובה ניתן להשתמש באופיואידים אולם רק עד תשעה ימים מדי חודש, תוך מעקב ממושך והתמקדות במניעה.

4. אין להמליץ על carotid endarterectomy להיצרות א-תסמינית כאשר שיעור הסיבוכים אינו נמוך (<3%)

לאור שיעור סיבוכים של2-3% והפחתה מוחלטת של 5-6% בסיכון לשבץ או מוות לאחר 5 שנים, ממליצים האיגודים השונים לשמור טיפול זה לאלו עם סיכון <3% לסיבוכים ותוחלת חיים של למעלה מ-3-5 שנים.

5. אל תרשום קופקסון או אינטרפרון-בטא לחולי טרשת נפוצה שהביאה כבר לנכות

לאחר שהתפתחה נכות, אינטרפרון אינו מונע הידרדרות שלה. קופקסון לא הוכח כמאט התפתחות נכות בטרשת מסוג relapsing remitting או primary progressive. אלו תרופות יקרות ובלתי נסבלות שאינן צפויות להועיל במניעת נכות.

המלצות נוספות שהועלו לדיון כוללות:

• אין צורך בזריקות סטרואידים אפידורליות או בדיקת EMG בכאב גב תחתון שאינו שורשי (רדיקולרי)
• אין להמליץ על ניתוח איחוי לכאבי גב תחתון
• אין צורך לבצע בדיקות דימות בחולים הפונים לחדר מיון עם מופעים חוזרים של כאבי ראש מוכרים ברמה הרגילה שלהם או בכאבי ראש ראשוניים לא-חדים
• אין צורך בבדיקות דימות לאחר פרכוס בחולים הסובלים מפרכוסים חוזרים ידועים אם הם חזרו למצב הנוירולוגי הרגיל שלהם בקצב הצפוי

תקציר:
http://www.neurology.org/content/early/2013/02/20/WNL.0b013e31828aab14.abstract

נושאים קשורים:  מיגרנה,  טרשת נפוצה,  EEG,  american academy of neurology,  בחירה מושכלת,  מחקרים
תגובות
ד"ר וידנפלד יעקב
03.09.2013, 10:28

בנושא ביצוע EEG לכאב ראש: במקרים רבים (מאוד!) מגיעים למרפאתי אנשים שסובלים או סבלו לאחרונה מכאב ראש, כאשר בדרך כלל הם אינם סובלים מכך. חלק גדול מאנשים אלו נמצאים בחרדה עקב כאב הראש וביחוד עקב פחד מ"גידול במוח" או "אירוע מוחי". בסוף הבדיקה, אני משוכנע שלאנשים אלו אין בעיה נאורולוגית רלוונטית ואין שום צורך בבירור נוסף או טיפול נאורולוגי יחודי. אך האיש בלחץ רב והוא רוצה בתוקף "CT או MRI" כדי "להיות בטוח שאין כלום". אם אשלח את האיש מעל פני, הוא יכעס עלי מאוד, יפנה לרופאים אחרים ובסופו של דבר יגיע לבדיקת CT או MRI שתהיה תקינה. על כן - פשוט יותר, זול יותר ומסוכן פחות זה לשכנע (בדרך כלל בקלות) את הנבדק לבצע בדיקת EEG. בדיקה זו (ותוצאתה התקינה, כמובן) תרגיע את הנבדק, תגביר את האמון בינו ובין רופאו ותקטין את ההוצאה הכספית.
לסיכום - מומלץ לבצע בדיקת EEG לנבדק עם כאב ראש א-תסמיני ו"לחוץ".