סכיזופרניה

מהי התרופה האנטי-פסיכוטית המועדפת לטיפול בסכיזופרניה?

מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה ניסתה לענות על השאלה אילו תרופה עדיפה בטיפול בבעיה, מבין 15 תרופות קיימות

08.07.2013, 16:01

השאלה "מהי התרופה המועדפת לטיפול בסכיזופרניה?” היא שאלה שנויה במחלוקת וסבוכה, שכן קיימות תרופות רבות והשוואה בין תרופות שונות לא סיפקה תשובה עד כה. במטה אנליזה חדשה נעשה נסיון לענות על השאלה, באמצעות בחינה של כלל המחקרים בספרות המשווים בין כל אחת מ-15 תרופות אנטיפסיכוטיות לבין פלסבו לטיפול בסכיזופרניה ומצבים קרובים (בשלב האקוטי), במחקר מבוקר אקראית וסמוי. לא נכללו מחקרים בהם המשתתפים סבלו בעיקר מתסמינים שליליים, או משתתפים בעלי עמידות לטיפול או תחלואה נוספת, וכן מחקרים שכללו משתתפים במצב יציב.

ההשוואה נערכה לגבי שבע תוצאות – יעילות הטיפול (כלומר השינוי הממוצע בחומרת התסמינים), שהיתה התוצאה העיקרית, וכן שיעור הפסקת הטיפול, עלייה במשקל, תופעות לוואי אקסטרה-פירמידליות, עלייה ברמת הפרולקטין, הארכת מרווח QTc וסדציה.

נכללו 212 מחקרים, שכללו במשולב 43,049 משתתפים. כל התרופות נמצאו יעילות יותר מאשר פלסבו. להלן ההפרשים הממוצעים (המתוקננים) במדד חומרת התסמינים בין התרופות השונות לבין פלסבו, ורווחי הסמך (95%):

clozapine 0•88, 0•73—1•03;
amisulpride 0•66, 0•53—0•78;
olanzapine 0•59, 0•53—0•65;
risperidone 0•56, 0•50—0•63;
paliperidone 0•50, 0•39—0•60;
zotepine 0•49, 0•31—0•66;
haloperidol 0•45, 0•39—0•51;
quetiapine 0•44, 0•35—0•52;
aripiprazole 0•43, 0•34—0•52;
sertindole 0•39, 0•26—0•52;
ziprasidone 0•39, 0•30—0•49;
chlorpromazine 0•38, 0•23—0•54;
asenapine 0•38, 0•25—0•51;
lurasidone 0•33, 0•21—0•45;
iloperidone 0•33, 0•22—0•43.

יחס הסיכונים (odds ratio) הנמוך ביותר להפסקת הטיפול בתרופה בהשוואה לפלסבו נמצא בטיפול ב amisulpride (יחס של 0.43), והיחס הגבוה ביותר – בטיפול ב-haloperidol (יחס של 0.80).

יחס הסיכונים לתופעות לוואי אקסטרה פירמידליות היה הנמוך ביותר בטיפול ב- clozapine (יחס של 0.30), והגבוה ביותר בטיפול ב-haloperidol (יחס של 4.76). לגבי סדציה נמצא יחס הסיכונים הנמוך ביותר בטיפול ב-amisulpride (יחס של 1.42), והגבוה ביותר בטיפול ב-clozapine (יחס של 8.82).

ההפרש המתוקנן בין עלייה במשקל בטיפול בתרופה לבין העלייה במשקל בטיפול בפלסבו היה הטוב ביותר (0.09-) בטיפול ב-haloperidol, והגרוע ביותר (0.74-) בטיפול ב-olanzapine. לגבי עלייה ברמת הפרולקטין נע ההפרש המתוקנן בטיפול בתרופה לעומת פלסבו בין 0.22 (בטיפול ב-aripiprazole) לבין 1.30- (בטיפול ב-paliperidone), ולגבי הארכת מקטע QT בין 0.10 בטיפול ב-lurasidone לבין 0.90- בטיפול ב-sertindole.

החוקרים מסכמים כי קיימים הבדלים ניכרים בין התרופות האנטי-פסיכוטיות השונות מבחינת תופעות הלוואי, וכמו כן קיימים הבדלים קלים אך ברורים ביעילות. הממצאים קוראים תגר על האבחנה הנהוגה בין תרופות מהדור הראשון לתרופות מהדור השני. הגדרת היררכיה בין התרופות השונות בתחומים שונים תוכל לסייע לקלינאים בהתאמה מיטבית של הטיפול למטופל.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
Leucht et al.; Comparative efficacy and tolerability of 15 antipsychotic drugs in schizophrenia: a multiple-treatments meta-analysis, The Lancet, Early Online Publication, 27 June 2013

נושאים קשורים:  סכיזופרניה,  תופעות לוואי,  תרופות אנטי-פסיכוטיות,  מחקרים
תגובות
 
ד"ר מרונה לורברבלט
08.07.2013, 18:08

איך מתיישבות תוצאות מחקר זה עם מחקר CATIE שהראה יעילות טובה ומיעוט תופעות לוואי ל PERPHENAZINE? בסקירה זו לא נכללה תרופה זו.
לגבי amisulpiride- כל המטופלים שרשמתי להם תרופה זו, נאלצו להפסיקה עקב היפרפרולקטינמיה סימפטומטית. אמנם לא מדובר במדגם גדול, אבל בהחלט מעלה חשד. אשמח לשמוע מה נסיונם של החברים.