חדשות

הר"י: נקים צוות משימה מיוחד לקידום נשים במערכת הבריאות בישראל

הר"י הכריזה על כך בכנס מיוחד שעסק בקידום נשים ברפואה במערכת הבריאות בישראל; סיכום הכנס ודברי הדוברות המרכזיות

הסתדרות הרפואית הודיעה כי היא מקימה צוות משימה מיוחד לקידום מעמד הנשים ברפואה בישראל. יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, הודיע על הקמת הצוות במהלך הכנס שערכה הר"י ביום חמישי שעבר (4 ביולי), שהוקדש ל-"מהפכה הנשית ברפואה (שינוי מגדרי ברפואה המודרנית, אתגרים והזדמנויות)".

ד"ר אידלמן אמר, כי "נשים רופאות חייבות לפרוץ את תקרת הזכוכית באופן שיבטיח את קידומן האישי ואת עתיד מערכת הבריאות במדינת ישראל גם יחד. נשים מביאות עמן אל עולם הרפואה איכויות ייחודיות. מיצוי הפוטנציאל הייחודי שלהן, בעידן שבו כיום יותר מ-50% מהסטודנטים לרפואה הן נשים – מחייב טיפול ברמה המערכתית".

פרופסור צופיה איש שלום: "כל עוד אי אפשר ללדת אחרי גיל 40, קידום נשים ברפואה מחייב אימוץ המודל האמריקאי של מעון לילדים הפועל בצמוד לבית החולים"

במסגרת ההיערכות לעידן הנשי ברפואה בישראל, אישרה באחרונה המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית התמחות בחצי משרה במספר מקצועות, באופן המאפשר לנשים לשלב בין אימהות לבין עבודתן כרופאות.

ד"ר אידלמן ציטט מחקרים המצביעים על נטייתן של נשים רופאות להשקיע פחות שעות בטיפול קליני, מחמת הצורך לנהל בו-זמנית מספר קריירות. "אישה עובדת כרופאה, כאם, וכחוקרת. כיום, אנחנו משקיעים מאמץ גם בטיפוח קריירה רביעית – בתחום הציבורי. אין לנו עדיין רופאה במזכירות הר"י, וזהו מצב לא תקין", אמר ד"ר אידלמן. הוא הבטיח כי ההסתדרות הרפואית תפעל לקדם נשים לתפקידים בכירים ולהתארגן בהתאם לשינויים המגדריים שחלו במקצוע.

בכנס אמרה שרת הבריאות יעל גרמן כי "אנחנו, כנשים, צריכות לפרוץ דרך ולקבוע עובדות. להיאבק על מעמדנו בחברה, על מעמדנו המקצועי, הפוליטי והציבורי".

בתחום הניהול המקצועי של מערכת הבריאות, קראה השרה גרמן "ליצירת רצף אינפורמטיבי בין בתי החולים לקופות החולים, להקמת חדרי מיון קדמיים, לקידום אשפוז בית, ולפיתוח רפואה מרחוק". לדבריה, "מספר המיטות (החסרות) בבתי החולים הוא מצב מעורר דאגה. הצפיפות בבתי החולים – קשה. והרפואה הציבורית נמצאת בצומת דרכים הדורשת החלטה ומעשה. הוועדה הציבורית (ששרת הבריאות הקימה באחרונה, ודנה בדרכים לחזק את מערכת הבריאות הציבורית, דוקטורס אונלי) תצטרך לתת את דעתה לשאלה: האם פנינו אל המודל האמריקאי או אל זה ההולנדי, או עלינו למצוא בישראל דרך ביניים שתהיה בנויה על פי המאפיינים המיוחדים של מדינת ישראל? יש לנו חוק בריאות מתקדם המושתת על עקרונות השוויון והצדק ועלינו לשמור עליו".

פרופסור רבקה כרמי, כיום נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, ובעברה רופאת ילדים, חוקרת, ודיקנית הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון, הציגה בכנס את דו"ח הוועדה שבראשה עמדה בנושא נשים באקדמיה בישראל. פרופסור כרמי ציינה כי תחום הרפואה נולד כמקצוע גברי, ואף שזה למעלה מעשור מהוות הנשים למעלה ממחצית הסטודנטים – עדיין כל כללי ההנהגות הם גבריים.

ד"ר ליאוניד אידלמן: "אישה עובדת כרופאה, כאם, וכחוקרת. כיום, אנחנו משקיעים מאמץ גם בטיפוח קריירה רביעית – בתחום הציבורי"

"כל עוד הכללים נשארים כאלו, וביקור ערב במחלקה בבית חולים בשעה חמש - בדיוק כאשר נשים, כאמהות, צריכות לרוץ למעון כדי להוציא את הילד ולכן הן מודרות מישיבות מחלקה. בבית-החולים סורוקה עשינו מעשה - ושינינו את מועד הישיבה במיוחד לשם כך".

פרופסור רבקה כרמי: "בהיעדר נשים בעמדות בכירות אין לנשים מודל לחיקוי. אין מספיק נשים בעמדות קריטיות לקידום"

פרופסור כרמי הציעה לאמץ עקרונות מתוך דו"ח הוועדה שבראשה עמדה, בנושא נשים באקדמיה – גם בעולם הרפואה: "במצב הקיים, אישה מצוינת מגיעה בקושי לתפקידים (בכירים) שגבר ממוצע מסוגל להגיע אליהם", אמרה. על מנת להתגבר על כך המליצה לשנות את דפוסי חיפוש המועמדים למשרות ולפעילות ועדות האיתור והמינויים – אפילו עד כדי הקפאת גיוס גברים, בטרם תושלם קליטת שיעור הולם של נשים במקרים מסוימים. במקביל, הציעה להתייחס לאתגר שימור נשים בעבודה, בעיקר בשנים שבהן הן מתמודדות עם תקתוק מקביל של שעון הקביעות מול השעון הביולוגי.

"בהיעדר נשים בעמדות בכירות אין לנשים מודל לחיקוי. אין מספיק נשים בעמדות קריטיות לקידום – בוועדות קליטה, בוועדות מינויים ובקביעות, בוועדות מענקי מחקר, בוועדות פרסים וכן הלאה. יש עיוות עצום בקבלת פרסים ומענקי מחקר כשמדובר בנשים".

מעבר לכל אלו, הציעה פרופסור כרמי לבסס תפקיד של אחראי לקידום מעמד האישה – בדומה ליועצת הנשיא לקידום מעמד האישה. זו תהיה לפי הצעתה אישה בעלת דרגה אקדמית בכירה, בתפקיד המעוגן בנהלים, עם משאבי תקציב וכוח אדם, והיא תפרסם דו"ח שנתי.

עו"ד לאה ופנר, מנכ"ל ההסתדרות הרפואית, הזכירה בכנס כי חלקים שונים מהסכמי העבודה התקפים עדיין במערכת הבריאות בישראל, נולדו עוד בשנות ה-50 וה-60 של המאה שעברה – שבהן חלקן ומעמדן של נשים רופאות במערכת, היה עדיין נמוך משמעותית מזה של היום. עו"ד ופנר הדגישה כי בכל דיון בסוגיות אפליה מתקנת, יש למנוע מצב שבו הזכויות הניתנות לנשים לא יגרמו בסופו של יום להעדפת גברים בקבלה לעבודה או בקידום.

ד"ר ישראל אייליג, מנהל יחידת ההרדמה בבית החולים סורוקה ויו"ר חטיבת בתי החולים בארגון רופאי שירותי בריאות כללית, עמד על הקושי במימוש זכויות קיימות המוקנות לנשים רופאות. "רבים עדיין נמצאים בשלב של פחד. אני מנסה לשכנע נשים שלא לפחד, לפנות ולעמוד על הזכויות שלהן", אמר.

ד"ר רחל אדטו, אמרה בכנס כי למרות קפיצת המדרגה שחל במעמד האישה הרופאה – יש עדיין דרך ארוכה המחייבת פעולה. "אין לי ספק שהתמהיל החדש - יותר נשים ברפואה, במקצועות שונים, בניהול בתי החולים - הוא חלק מהמהפכה שעוברת הרפואה בכלל ומקצועות הניהול בפרט. ועדיין, מנהלי ארבע קופות החולים הם כולם גברים, וכך היה מאז ומעולם".

פרופסור חווה טבנקין ציינה באחד הפאנלים בכנס: "נשים צריכות להילחם פי עשרה יותר מגברים כאשר הן רוצות להגיע לתפקידים בכירים בהתאם לתחום המקצועי. גם בשנות 2000 קיימת עדיין הדרה של רופאות. לצערנו, יש מקצועות שבהם מנהל המחלקה יכול עדיין לכתוב שלא יקדם אישה בשל מינה. גם אם יש רופאות שמחליטות שהן רוצות ילדים ומשפחה ואין להן שאיפות לקידום. מצד שני יש מספיק רופאות שכן רוצות בקידום שכזה ואיתן צריך לעבוד".

פרופסור חוה טבנקין: "אם נשים המגיעות לתפקידים הבכירים לא יקדמו נשים אחרות – זה לא יקרה"

"זאת לא תהיה מהפיכה שקטה: אם לא יעשו משהו אקטיבי זה לא יקרה", קבעה פרופסור טבנקין. "יש 43 בתי חולים כלליים בארץ, אך רק שתי רופאות הן מנהלות בית חולים. בהנהלת משרד הבריאות הרוב המוחלט הם גברים המסיימים את השירות הצבאי בדרגות בכירות החל מקרפ"רים, משנה לקרפ"ר וכן הלאה".
חלק חשוב מהמשימה, הדגישה פרופסור טבנקין, מוטלת על שכם הנשים עצמן: "אם נשים המגיעות לתפקידים הבכירים לא יקדמו נשים אחרות – זה לא יקרה. מכלל מנהלי המחלקות, רק 25% הן רופאות. בכל קופות החולים יש רק רופאה אחת המכהנת כמנהלת מחוז. נשים המגיעות לתפקידים בכירים אינן מקדמות נשים אחרות – ומי שעדיין קובע, הם הגברים".

ד"ר זהבית זיו-נר אמרה בכנס כי היא מעריכה שככל שנשים רבות יותר יכנסו למערך הרפואה הצה"לי גם בתפקידי השטח של רופאה גדודית – כך ישתפר מעמדן העתידי במערכת הבריאות. עם זאת, ציינה: "אנחנו כנשים עדיין יורות לעצמנו ברגל. אנחנו רוצות להתחיל לעבוד מאוחר, כי יש לנו ילדים בבית ואנחנו רוצות ללכת הביתה מוקדם, לקבל את כל הפריבילגיות - ועדיין להתקדם".

ד"ר זהבית זיו-נר אמרה בכנס כי היא מעריכה שככל שנשים רבות יותר יכנסו למערך הרפואה הצה"לי גם בתפקידי השטח של רופאה גדודית – כך ישתפר מעמדן העתידי במערכת הבריאות

פרופסור אורנה בלונדהיים, מנהלת בית החולים העמק בעפולה, אמרה: "אנחנו לא זהות לגברים ולא צריכות לשאוף להיות זהות להם. אנחנו צריכים לשאוף לשוויון הזדמנויות". היא הסבירה כי מספר המנהלות כיום הוא פונקציה של מספר הסטודנטיות לרפואה שסיימו לימודיהן לפני 20 שנה ומעלה. "כשתהיינה במערכת נשים שצברו ניסיון, נראה גידול במוטיבציה של הנשים למלא תפקידי ניהול. אנחנו נמצאים במהלך של שינוי, גם אם המצב עדיין איננו אופטימלי".

פרופסור שוקי שמר, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות וקצין רפואה ראשי, הזהיר מפני קיצוניות בהעדפה המתקנת. להערכתו, "מרגע שבצבא אושרו רופאות קרביות כך שבעוד עשר שנים תהיה אישה בתפקיד קרפ"ר - גם נשים שכאלו יצטרכו להקריב משהו כשמדובר במשפחה".

פרופסור צופיה איש שלום, יו"ר איגוד הרופאות הפועל במסגרת הר"י, ומנהלת היחידה למטבוליזם ברמב"ם העריכה: "כל עוד אי אפשר ללדת אחרי גיל 40 קידום נשים ברפואה מחייב אימוץ המודל האמריקאי של מעון לילדים הפועל בצמוד לבית החולים, ובהתאם לשעות העבודה של אמהות רופאות". מעון שכזה, אמרה, יאפשר קליטה של ילדים, בקרבה מיידית לאם הרופאה העובדת – כאשר במקביל יש לאפשר עבודה במשרה חלקית כדי לעבור את המשוכה של השנה הראשונה שלאחר הלידה. עוד ביקשה פרופסור איש-שלום "להבטיח כי מחצית מחברי ועדות המכרזים יהיו מעתה נשים" והדגישה את הצורך לעודד נשים לדאוג לרצף בזכויות הפנסיוניות שלהן בעת היציאה לחופשות לידה, או במעבר בין מעסיקים ובין משרות וכן הלאה.

ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש מינהל טכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות - ומהנשים הבודדות בצמרת משרד הבריאות – אמרה בכנס כי היא מאמינה ש"מילת המפתח בקידום נשים היא קודם כל פרגון. פרגון מצד בן הזוג, מצד הילדים שמבינים שלאימא יש עבודה מחייבת, ופרגון מצד סביבת העבודה. הדור החדש הנכנס לעבודה בתחום הרפואה, רוצה לשלב משפחה עם עבודה – הדגישה - והמערכת תצטרך לאפשר להן תנאים מתאימים. בניגוד לתחומים אחרים, עולם הרפואה עדיין לא בשל לקליטת 'דור ה- Y'".

ד"ר עינת מדר, מתמחה ברפואה כללית בבית החולים העמק, אמרה: "לא קל להיות רופאה אישה ואם לילדים. הפתרונות תלויים בתקנון ובאכיפה של התקנון הזה". בין השאר, התקוממה על האיסור החל על עבודת אישה כרופאה החל מהשבוע ה-20 להריון. "דווקא בשבועות הראשונים אני פוגשת את האסלה יותר מאשר את החולים. אחר כך אני פורחת. אני סובלת מכל תורנות עד לשבוע העשרים בהריון. אחר כך אני כמו רקדנית - אבל אסור לי לעשות תורנות", סיפרה. עוד התריעה על מצב חוסר ההתאמה שבין חוקי העבודה לבין המציאות.

ד"ר תמי קרני, כירורגית, מנהלת המכון לבריאות האישה ב"אסף הרופא", סגנית יו"ר הלשכה לאתיקה בהר"י, אמרה כי היא מאמינה בשוויון חובות הבא יחד עם שוויון זכויות. "העבודה שלנו כרופאים בכלל - מאד קשה. עצם המחויבות שלנו שלא להזיק לחולה, מחייבת לימוד מתמיד - גם על חשבון שעות הפנאי. אני לא רוצה שמה שקרה למערכת החינוך יקרה למערכת הרפואה. אם אנחנו רוצים לשפר את התנאים אנחנו לא צריכים להוריד את החובות שלנו – אלא לדאוג לכיסוי הכלכלי שיאפשר לנו לשכור את האנשים המתאימים כדי לטפל בילדים שלנו או כדי לנקות את הבית. הפתרונות הנכונים אינם בחיפוש אחר הקלה". עוד אמרה ד" קרני "כמי שהתנגדה בעבר להנהגת שעון נוכחות בבתי החולים, אני מברכת עליו עכשיו, בדיעבד" והוסיפה: "המדינה מחשבת כיום שעות ומשלמת על פי עבודה", אמרה. עם זאת, ציינה כי היא מתנגדת לאפשר התמחות בכירורגיה בחצי משרה: כירורג איננו שונה מפסנתרן שחייב להתאמן בהתמדה. לא תמצא פסנתרן המנגן בחצי משרה".

ד"ר מיכל שני, רופאת משפחה ומנהלת מרפאה בבית שמש  ואם לחמישה ילדים, הביעה שמחה לנוכח המציאות החדשה, שבה הדור הצעיר איננו מוכן לקבל שעות תורנות אינסופיות. להערכתה, המחסור ברופאים גדול משמעותית מההערכות הרווחות במשרד הבריאות, משום שבעלי ההערכות הללו מתעלמים מנכונות הדור הוותיק יותר לעבוד ביותר ממשרה אחת. על מנת לקדם את מעמד האישה בעולם הרפואה, קראה ד"ר שני לנשים להתמודד בבחירות לוועדי הרופאים. כן הציעה במקביל להעביר משימות רבות יותר - ובכלל זה חלקים משמעותיים בתהליכי ההתמחות – לביצוע בקהילה ולא בבית החולים, באופן שיקל על נשים לעבוד במסגרות הללו.

נושאים קשורים:  חדשות,  ההסתדרות הרפואית בישראל,  שרת הבריאות יעל גרמן,  כנס נשים ברפואה
תגובות
דר חנה קטן
11.07.2013, 18:16

כנס חשוב מעין כמוהו.

חבל שלא היה פירסום נרחב בהתרעה נכונה על קיום הכנס.

אשמח להתגייס לקידום מעמד נשים העוסקות ברפואה.

דר. חנה קטן

הדר ירדני
12.07.2013, 11:08

גם אני אשמח להתגייס לקידום מעמד בנשים ברפואה