על אף שהפרעה חמורה בוויסות מערכת החיסון בוססה כגורם סיכון לnon-Hodgkin lymphoma (NHL), רק מחקרים פרוספקטיביים ספורים בדקו את ההשפעה של סמנים חיסוניים בדם ושינויים תת קליניים בתפקוד מערכת החיסון על הסיכון למחלה.
עוד בעניין דומה
מחקר תצפיתי, שהתפרסם ב-27 ביוני באתר כתב העת Blood, בדק את הקשר שבין סמנים חיסוניים בדם לסיכון לNHL.
החוקרים השוו את ריכוזם של 67 סמנים חיסוניים ודלקתיים שונים ב-301 נבדקים שעברו בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן במסגרת מחקר Prostate, Lung, Colorectal and Ovarian Cancer Screening Trial, שפיתחו NHL 5 שנים ויותר לאחר מתן דגימת הדם לעומת ריכוזם של סמנים אלו ב-301 נבדקי ביקורת מאותו מחקר שלא פיתחו מחלה זו.
קשר מובהק נמצא עבור שלושה סמנים: B-cell attracting chemokine-1 (BCA-1)ֱ (יחס צולב [odds ratio] של רביעון רביעי לעומת ראשון: 2.7, רווח בר סמך של 95%: 1.7-4.2, ערך p של מגמה: 0.000001), soluble tumor necrosis factor receptor-2 (sTNFR2) (3.4, 2.0-5.8, 0.0000011) ו-soluble vascular endothelial growth factor receptor-2 (sVEGFR2) (2.3, 1.4-3.9, 0.0005).
קשרים אלו נותרו בעינם גם לאחר התאמת מודל בו-זמנית ותקנון Bonferroni (להתגברות על הצטברות הסיכוי לקבלת p value מובהק באופן מקרי ככל שמבוצעות יותר ויותר השוואות) והגבלת המקרים רק לאלו שאובחנו 8-13 שנים לאחר מתן דגימת הדם.
קשרים לסמנים אחרים שנמצאו נעלמו לאחר תקנון לרמות BCA-1, sTNFR2, ו-sVEGFR2..