במטרה לבדוק את ההשפעה ארוכת הטווח של החשיפה לחלב פרה בינקות המוקדמת על התפתחות מחלות אלרגיות בהמשך, עקב מחקר המתפרסם בגיליון חודש יוני של כתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology אחר התחלואה האלרגית בקרב ילדים שקיבלו תחליפי חלב מבוקעים בחודשיהם הראשונים לחיים.
עוד בעניין דומה
במחקר German Infant Nutritional Intervention הוגרלו ילודים באופן סמוי לקבלה, במקרה הצורך עד גיל 4 חודשים, של אחד מארבעה תחליפי חלב אם: מי-גבינה (whey) מבוקעים חלקית או לגמרי, קזאין (casein) מבוקע לגמרי או חלב פרה.
בניתוח לפי כוונה לטפל לאחר עשר שנות מעקב (סה"כ 2,252 ילדים), ההיארעות המצטברת של מחלות אלרגיות לפי דיווח ההורים ואבחנת הרופא הייתה נמוכה במובהק בילדים שקיבלו תכשיר מי גבינה מבוקעים חלקית (שיעור יחסי 0.87, רווח בר סמך של 95%: 0.77-0.99) וקזאין מבוקע לגמרי (0.83, 0.72-0.95) ובאופן לא מובהק באלו שקיבלו תכשיר מי גבינה מבוקע לגמרי (0.94, 0.83-1.17), ביחס לאלו שהוגרלו לקבל תכשיר חלב פרה. השיעורים המתאימים לגבי atopic dermatitis עמדו על 0.82 (רווח ברך סמך של 95%: 0.68-1.00) עבור תכשיר מי גבינה מבוקעים חלקית, 0.91 (0.76-1.10) עבור מי גבינה מבוקעים לגמרי ו-0.72 (0.58-0.88) עבור תכשיר קזאין מבוקע לגמרי.
בניתוח לפי פרוטוקול המחקר, בו נכללו 988 ילדים בלבד, ההבדלים היו מודגשים יותר ותכשיר הקזאין השיג הפחתה מובהקת של ההימצאות התקופתית של atopic dermatitis בגילאי 7-10 שנים, אולם ללא השפעה מונעת על אסתמה או נזלת אלרגית.
החוקרים מציינים את התמשכות השפעת תכשירי החלב עד גיל 10 ללא תגובת ריבאונד אולם מדגישים כי אין ראיות מספקות לפעילות מונעת מתמשכת לקראת סוף העשור הראשון לחיים.