בשנים האחרונות מצטבר מידע ממספר מחקרים לגבי החשיבות של גורמים סביבתיים וגיאוגרפיים על הסיכון להתפתחות מחלות מעיים דלקתיות (ממ"ד) בקרב אוכלוסיות שונות.
עוד בעניין דומה
השכיחות הגבוהה ביותר של ממ"ד נצפית בארצות מתועשות ובאוכלוסייה ברמה סוציו-אקונומית גבוהה, בהשוואה למדינות מתפתחות. השכיחות הגבוהה של מחלות אלו תוארה בצפון אמריקה ואירופה המערבית, אך גם באוסטרליה וניו-זילנד. בצפון אמריקה ובאירופה נצפה סולם עולה של שכיחות מדרום לצפון - שכיחות גבוהה יותר של המחלה תוארה באזורים הצפוניים של היבשת ביחס לאזורים הדרומיים.
רמז להשפעה הסביבתית ניתן לראות גם במחקרים על אוכלוסיות של מהגרים. כדוגמא: מהגרים מספרד לאזורים צפוניים של אירופה הדגימו עלייה בשכיחות ממ"ד, לעומת אלו שנותרו בספרד או אלו שהיגרו לדרום אמריקה.
מחקרים ראשוניים מרמזים על הקשר בין העלייה בתצרוכת של סוכרים פשוטים, שומנים רוויים, וחלבון ממקור בשר של בעלי חיים- לבין העלייה בתחלואה בממ"ד
מחקר בישראל שערכנו בקרב כלל המתגייסים לצה"ל הדגים אף הוא יציבות בשכיחות התחלואה מקוליטיס כיבית, אך עלייה פי שלושה בשכיחות מחלת קרוהן בין שנות ה-80' לתחילת שנות ה-90', עם המשך מגמה זו בעשור הראשון של שנות ה-2000.
מה יכול להסביר את השינויים בתחלואה שתוארו לעיל?
הגורמים הסביבתיים הידועים ביותר המשפיעים על הסיכון לתחלואה בממ"ד הינם: עישון וניתוח כריתת התוספתן, אך אלה אינם יכולים להסביר בפני עצמם את השינויים בתחלואה המתוארים לעיל. עישון סיגריות הוא גורם סיכון משמעותי לתחלואה במחלת קרוהן, בעוד שהשפעתו הפוכה בקוליטיס כיבית. יחד עם זאת, השפעה זו אינה אוניברסאלית ולא הודגמה בכל המחקרים.
השפעה תזונתית: מחקרים בתחום זה מורכבים מאד בשל הווריאביליות הרבה בהרגלים התזונתיים בין אוכלוסיות שונות, והיכולת לבודד מרכיבים תזונתיים ספציפיים מתוך התפריט הכולל. יחד עם זאת, מחקרים ראשוניים מרמזים על הקשר בין העלייה בתצרוכת של סוכרים פשוטים, שומנים רוויים, וחלבון ממקור בשר של בעלי חיים- לבין העלייה בתחלואה בממ"ד.
האוכלוסייה (הטבעית) של חיידקי המעיים: בבני אדם כ-1 ק"ג ממשקל הגוף מורכב מהפלורה הטבעית של המעיים. מחקרים רבים ניסו לבדוק את הקשר בין שינוי בהרכב אוכלוסיית החיידקים בקרב חולי ממ"ד בהשוואה לאנשים בריאים. אמנם נצפו שינויים מסוימים בפלורה של החיידקים, אך לא ברור אם זהו שינוי ראשוני הגורם למחלה או שינוי משני מגורמים נוספים כגון: שינויים בתזונה. הניסיון עד כה לקשור חיידק ספציפי כמחולל המחלה (כגון חיידק ה-MAP הגורם למחלה הדומה למחלת קרוהן בקרב פרות) - לא צלחו. יחד עם זאת, מספר מחקרים הדגימו שזיהום חיידקי חריף של מערכת העיכול (כדוגמא בחיידק הסלמונלה או השיגלה) יכול להוות טריגר להופעה של ממ"ד.
מספר מחקרים הדגימו ששימוש חוזר באנטיביוטיקה בילדות, ובמיוחד בשנה הראשונה של החיים – מעלה את הסיכון להופעת ממ"ד בכלל ולמחלת קרוהן בפרט
תיאוריית ההיגיינה: תיאוריה זו התפתחה לאור התצפית שיש עלייה בתחלואה עולמית בממ"ד במקביל לשיפור בתנאים ההיגייניים והסניטריים. עם השיפור בתנאים ההיגייניים ישנה ירידה בצפיפות המגורים, וירידה בנשאות של טפילי מעיים כגון תולעים, וחיידקים ממקור הפרשות של בעלי חיים כגון עופות ופרות. ייתכן וירידה בנשאות של אותם טפילים או "חיידקים טובים" מונעת ממערכת החיסון לעבור תהליך של סבילות (tolerization) ומעודדת את ההתפתחות של דלקת כרונית האופיינית בממ"ד.
מחקר בישראל שנערך על-ידינו, הדגים עלייה בתחלואה במחלת קרוהן בקרב אלו שגדלו בסביבה עירונית (לעומת כפרית). בעוד שאלו שגדלו בתנאי צפיפות במגורים או עם מספר אחים ואחיות גדול היו מוגנים באופן יחסי בפני התפתחות המחלה.
שימוש באנטיביוטיקה בילדות: מספר מחקרים הדגימו ששימוש חוזר באנטיביוטיקה בילדות, ובמיוחד בשנה הראשונה של החיים – מעלה את הסיכון להופעת ממ"ד בכלל ולמחלת קרוהן בפרט. גם כאן ההסבר האפשרי הוא בהשפעה של אנטיביוטיקה על שינויים בפלורה הטבעית של חיידקי המעיים בשלבים מוקדמים של החיים.
גורמים סביבתיים נוספים: ישנם מחקרים המדגימים עלייה בשכיחות ממ"ד ככל שהאוכלוסייה רחוקה יותר מקו המשווה. ייתכן וההסבר נעוץ בירידה בחשיפה לשמש ככל שמתרחקים מקו המשווה. חשיפה לקרני השמש נדרשת לצורך יצירת ויטמין D, ואילו חסר בויטמין D הודגם גם הוא כגורם סיכון להתפתחות ממ"ד, ומחלות דלקתיות אחרות. מחקרים נוספים הדגימו קשר אפשרי בין נטילת גלולות למניעת הריון לבין הסיכון להופעת ממ"ד.
לסיכום: שינוי בתחלואה במחלות מעיים דלקתיות לאורך ציר הזמן, ובאזורים גיאוגרפיים שונים מדגיש את החשיבות של גורמים סביבתיים בהתפתחות מחלות אלו. עד כה, מתקבלת תמונה מורכבת הכוללת מספר גורמים פוטנציאליים. מחקרים העוקבים אחרי אוכלוסיות גדולות מילדות לבגרות, באזורים שונים של העולם ימשיכו להבהיר את התמונה בסוגיה מורכבת זו.