דעות

שבריריות לאחר אוטם שריר הלב: הקשר בינה לבין מדדים חברתיים-כלכליים ומאפייני סביבת המגורים

הערכת מסלול השבריריות באוכלוסייה של שורדי אש"ל, הכוללת אספקטים של בריאות פיזית, תפקודית ונפשית במספר נקודות זמן, מהווה נדבך חשוב בהבנת התסמונת, היקפה ומשמעותיה

בד בבד עם הזדקנות האוכלוסייה, הואצו בעשור האחרון הדיון והמחקר בנושא "שבריריות" (frailty), תסמונת רב-ממדית המתאפיינת בפגיעות גבוהה, דלדול משאבים פיזיולוגיים וירידה תפקודית במבוגרים. על אף שמספר הגדרות לשבריריות הוצעו ובהתאם להן שיטות שונות להערכתה, יכולת ניבוי מרשימה למצבי בריאות מגוונים כגון תמותה, אשפוז והזדקקות לתמיכה סיעודית הודגמה בעקביות ובתלות מועטה באופן ההערכה.

מטופלים שלקו באוטם שריר הלב (אש"ל) מהווים קבוצת סיכון לתמותה, לאירועים קרדיווסקולריים חוזרים ולשימוש מוגבר בשירותי בריאות. הערכת שבריריות באוכלוסייה זו וזיהוי גורמי סיכון להתפתחותה, דברים שטרם התבצעו במחקרי אורך מקיפים, עשויים לספק מידע חיוני לסיווג רמת הסיכון של המטופל וחיזוי הנטל העתידי על מערכת הבריאות, כמו גם לשמש בסיס לפיתוח תכניות התערבות מניעתיות-שיקומיות.

נצפה קשר חזק בין שבריריות ובין אשפוזים חוזרים ותמותה לאורך שנות המעקב; לראייה, הקשר בין שבריריות לתמותה היה ברור יותר מהקשר בין גיל לתמותה!

מטרות המחקר ( שנערך על ידי יריב גרבר (חוקר ראשי); ויקי מאיירס (חוקרת שותפה); אורי גולדבורט (חוקר שותף); יעקב דרורי (חוקר שותף)  כללו: (א) בניית מדד שבריריות רב-ממדי המתבסס על הצטברות לקויות (deficits) ובחינתו מול תוצאים קליניים אובייקטיביים; ו(ב) הערכת הקשר בין גורמים חברתיים-כלכליים, רפואיים וסביבתיים לבין התפתחות שבריריות.
בהתבסס על גישת החוקר הקנדי קנת' רוקווד (Rockwood index), חושב מדד שבריריות המבוסס על 40 פריטים, בקרב כ-1,500 נחקרים עם אש"ל ראשון שגויסו בין 1993-1992 משמונה מרכזים רפואיים במרכז הארץ. המדד הוערך בשתי נקודות זמן: בכניסה למחקר וכעבור 13-10 שנות מעקב (2005-2002). נכללו משתנים הנוגעים לרמת התפקוד, ניידות, מצב הבריאות הנתפס, תחלואה נלווית, ירידה במשקל ומגוון גורמים פסיכולוגיים. הנתונים ששימשו לבניית המדד התקבלו מרשומות רפואיות, בדיקות מעבדה, ראיונות אישיים ושאלונים פסיכו-סוציאליים. ציינון המדד נע על סקלה שבין 1-0, עם ערך סף מוצע של 0.25 ומעלה כמציין שבריריות על סמך עבודות קודמות.

תוצאות המחקר, שחלקן הוצג בכנס ה-60 של האיגוד הקרדיולוגי בירושלים בשבוע שעבר, מצביעות על שיעור גבוה של שבריריות בעוקבה זאת (5% בכניסה למחקר; 37% לאחר 13-10 שנות מעקב). נצפה קשר חזק בין שבריריות ובין אשפוזים חוזרים ותמותה לאורך שנות המעקב; לראייה, הקשר בין שבריריות לתמותה היה ברור יותר מהקשר בין גיל לתמותה!. בבחינת גורמי הסיכון להתפתחות שבריריות בקרב המשתתפים הלא שבריריים בכניסה למחקר, התבלטה חשיבותם של משאבים חברתיים וכלכליים נחותים (לרבות הכנסה, השכלה ותעסוקה) ושל סביבת מגורים נחשלת (לפי דירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) בניבוי רמת הסיכון העתידית, מעל ומעבר למשתנים רפואיים שהוערכו בה בעת.

תהליך הזדקנות האוכלוסייה בישראל, כמו גם בשאר מדינות המערב, מחייב היערכות מקדימה של שירותי הבריאות. מחקר חובק עולם מתנהל בשנים האחרונות סביב מושג השבריריות, אחד הביטויים המרכזיים של תהליך ההזדקנות, שכרוך במחיר כבד לפרט ולחברה. בהתאם לכך, זיהוי קבוצות בסיכון מוגבר להידרדרות למצב של שבריריות ופיתוח כלים מניעתיים ושיקומיים הם בגדר צו השעה.

ממחקרים עדכניים, כולל זה שנסקר פה, עולה כי חולים לאחר אוטם שריר הלב (אש"ל) מהווים קבוצת סיכון לפיתוח שבריריות, דבר המתבטא בתורו גם בשיעור אשפוזים גבוה ובהזדקקות ארוכת-טווח לתמיכה סיעודית. מאידך עולה כי שבריריות היא, לפחות בחלקה, מצב הפיך בהינתן התערבות מתאימה ומוקדמת דיה. הערכת מסלול השבריריות באוכלוסייה של שורדי אש"ל, הכוללת אספקטים של בריאות פיזית, תפקודית ונפשית במספר נקודות זמן, מהווה לכן נדבך חשוב בהבנת התסמונת, היקפה ומשמעותיה. יתר על כן, איתור גורמי סיכון ייחודיים להתפתחות שבריריות טומן בחובו פוטנציאל לקידום פעילויות מניעה ושיקום המותאמות למציאות הישראלית.

נושאים קשורים:  דעות
תגובות
 
גיל אלון
29.04.2013, 22:14

חשוב ומשמח שיש מחקרים הדואגים לבריאות הציבור,עם השלכות לעתיד הרפןאה בארץ.
יישר כוח והמשיכו במחקרכם להטבת הציבור המזדקן

שמוליק
13.05.2013, 01:25

מנסיוני כאדם שעבר אוטם שריר הלב לפני שנה וחצי ונמצא ב"שיקום" בשערי צדק, המערכת הרפואית איננה מעונינת שאנשים חס ושלום יבריאו, אלא לשמר אותם, כנראה מסיבות כלכליות, במצב כרוני, תכנית שיקום נפלאה לחולי לב שהיתה באסף הרופא (ד"ר דני קרת בשיטתו של דין אורניש) המטפלת בכל הרבדים של חיי החולה, כולל בצד הפסיכוסוציאלי והצד הרוחני ודיאטה מאד שונה מהדיאטה החוורת המומלצת אל ידי הדיאטניות של המערכת הרפואית, שיטה שהצליחה, במחקר שהתנהל לאורך 20 שנה, להביא לכך ש- 82 אחוז!! מהמטופלים לא חזרו לראות בית חולים!!!, תכנית זו נסגרה מבלי שאף אחד כולל ד"ר דני קרת הצליחו לענות לי למה???
מה היתה התשובה של האחות האחראית על השיקום בשערי צדק ששאלתי אותה למה אין התייחסות לשיטתו של דין אורניש היא ענתה, זה מיושן..!!