המדיטציה, ששמה הכוללני בספרות הפסיכולוגית Mindfulness, היתה עד לפני שנים לא רבות "מוקצית מחמת מיאוס" בתחום הפסיכותרפיה הקלסית בעולם המערבי.
עוד בעניין דומה
אולם, בשנים האחרונות הפסיכולוגיה המערבית רוויה במאמרים בתחום המדיטציות. לאחרונה, מדיטציה נחשבת לכלי טיפולי לגיטימי עם תוצאות מבטיחות. שיטה זו גם משולבת עם טכניקות שונות כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT ו-DBT.
מאמרים רבים בספרות מוכיחים את יעילות המדיטציה ככלי עזר לשיטות הקלסיות. הח"מ משתמש שנים רבות במדיטציה הן בטיפול פרטני כחלק מהטיפול הקוגניטיבי התנהגותי והן בטיפול קבוצתי והתוצאות משביעות רצון.
אחת הטכניקות העיקריות שאני משתמש בה נקראת "אנאפנה" שמאופיינת בהתבוננות עצמית בנשימה הטבעית דרך האף תוך עצימת העיניים ובישיבה נוחה ורפויה כאשר אין גורמים מסיחי דעת בסביבה ובשלב הבא התבוננות בתחושות הנוצרות בין כניסה לחלל האף והשפה העליונה. ניתן לבצע זאת בין חמש לעשר דקות בשלבים הראשונים. המטופלים שעושים זאת אח"כ באופן קבוע בביתם (בבוקר ובערב) מדווחים על שיפור מבחינת הרוגע, השלוה והירידה בכמות המחשבות בזמן המדיטציה ושיפור ניכר גם בשינה. הם תמיד מסכימים איתי שיש בטכניקה זו "פחות תופעות לוואי" מבנזודיאזפינים או תרופות לשינה.
הטכניקה שתיארתי מהוה שלב ראשון מהותי אך ראשוני של מדיטציית ויפסנה. כדי ללמוד את השלבים העמוקים יותר שכוללים מודעות לתחושות בכל הגוף תוך כדי איזון נפשי מושלם, דהיינו ללא תגובת השתוקקות או סלידה, יש צורך בקורס אינטנסיבי של 10 ימים עם תנאים סביבתיים מיוחדים (כפי שתואר במאמרי הנ"ל).
לא לכל המטופלים בתחום בריאות הנפש מתאימה המדיטציה (כמו הסובלים מפסיכוזות), אך אין ספק שהשיטה יכולה להיות לעזר רב לרווחה הנפשית והאיזון להרבה מטופלים בתחום זה.
ד"ר פליישמן (ראה מאמרי הנ"ל), הינו פסיכיאטר אמריקאי ידוע מאוניברסיטת ייל, וגם מורה למדיטציה. הרבה ממטופליו הינם מטפלים כגון פסיכולוגים, פסיכיאטרים ורופאים משטחים שונים.
המדיטציה מהווה נדבך חשוב מעבודתו הקלינית והוא מבצע מדיטציות בעצמו פעמיים ביום (ויוצא גם לקורסים ארוכים) שעוזרות לו מאד בחייו ובמיוחד בעבודתו הקלינית.
ד"ר פליישמן תיאר את ההיבטים החיוביים של המדיטציה בצורה נפלאה בספרו Karma and Chaos
Vipassana Research Publications . Seatle 1986
כדאי מאד לקרוא ספר זה למי שמתעניין בנושא.