דעות

חשיבות איתור מוקדם של אוטיזם

ככל שהאיתור והאבחון יתבצעו בגיל צעיר יותר וככל שהטיפול המוקדם יהיה אינטנסיבי יותר הסיכויים לשילובם בחיים, בלימודים, בעבודה ובתפקוד עצמאי (אפילו חלקית) יהיו גדולים יותר. לצורך כך יש לנסות לאתר סימנים מוקדמים לאוטיזם בגיל הרך

בשתי כתבות שהופיעו בעיתוני סוף השבוע האחרון דנו בנושא האוטיזם. פרס יוקרתי מטעם אונסקו הוענק לחוקרת ישראלית צעירה, ד"ר אסנת זומר-פן, שגילתה שינויים גנטיים באוטיסטים ללא רקע משפחתי. עובדה זו מחזקת את הקשר בין גורמים גנטיים להתפתחות אוטיזם. במאמר שהתפרסם במוסף "7 ימים" נערך דיון בנושא הצעת החוק שהוגשה לכנסת לאחרונה בנושא הענקת זכויות לאוטיסטים בוגרים בעלי מוגבלויות על פי קריטריונים שיוחלטו ע"י המדינה . להצעה זו קמו מתנגדים בקרב צעירים שמאובחנים בקשת האוטיסטית כבני 30 ויותר שמצליחים לתפקד ואף להקים משפחות אך מתמודדים עם קשיים רבים. לדעתם, לא יתכן שהמדינה תחליט עבורם מבלי לשתף אותם בהחלטות לגבי הצרכים שלהם ואז, לטענתם, הם מרגישים שאוטיזם מוגדרת כ"מחלה" והם אינם רואים זאת כך.

שתי כתבות אלה מעלות שוב את נושא האוטיזם כבעיה מורכבת ביותר, שההתמודדות עימה כרוכה בהוצאות כספיות גדולות ביותר במהלך האבחון והטיפול, השיקום והעזרה לכל אורך חייהם. ככל שהאיתור והאבחון יתבצעו בגיל צעיר יותר וככל שהטיפול המוקדם יהיה אינטנסיבי יותר הסיכויים לשילובם בחיים, בלימודים, בעבודה ובתפקוד עצמאי (אפילו חלקית) יהיו גדולים יותר. לצורך כך יש לנסות לאתר סימנים מוקדמים לאוטיזם בגיל הרך.

בספרות העולמית, שברובה מבוססת על עבודות מחקר עם תינוקות בסיכון, ומתבצעות ע"י פסיכולוגים ו/או פסיכיאטרים לילדים מומחים בתחום (לא ע"י רופאי ילדים), כשהתצפיות שלהם מכוונת למאפיינים של "אוטיזם" כפי הם מתוארים בספר האבחנות הפסיכיאטריות DSM ולא על כל המרכיבים שקשורים לפעוטות כגון מדדי גדילה, תזונה, שינה, חיסונים ומחלות מזדמנות. נוירולוגים ורופאים התפתחותיים שעוסקים בתחום הזה בארץ גם כן מחפשים את הסימנים המאפיינים וטוענים שלא ניתן לאתר אותם לפני גיל שנתיים. אך העובדה שהגיל הממוצע לאבחון אוטיזם בארץ הוא 4 שנים משקפת תת זיהוי מוקדם של פעוטות עם ליקויי התפתחות. ניסיון לאתר פעוטות בסיכון לפתח אוטיזם בגיל הרך תוך שימוש במבחנים ספציפיים לליקויי תקשורת "יפספס" כ- 80% מהנזקקים להתערבות טיפולית. מידע זה התקבל ממחקר שנערך בארה"ב (2005) שמצא שבעוד 11% מילדי בי"ס יסודי נמצאים בשירות החינוך המיוחד, 5.8% מילדי הגן מקבלים שירות זה ורק 2.2% מהתינוקות והפעוטות. כלומר רק 20% מהנזקקים (שמתגלים רק בגיל בי"ס) אותרו בגיל הרך בשל שימוש במבחני סקר ספציפיים לאוטיזם. מבחן האיתור צריך להיות רחב טווח ולא ספציפי לליקוי מסוים ואכן לאחרונה פורסם מחקר שבוצע ע"י פסיכולוגית בארה"ב שהעבירה שאלון למילוי בידי אמהות בעת ההמתנה לבדיקת מעקב שגרתית בגיל שנה אצל רופא הילדים. 182 פעוטות שנמצאו באחוזון נמוך (10%) בשאלון הוזמנו להמשך אבחון ומעקב. התברר שבעזרת השאלון אותרו 32 אוטיסטים והשאר אובחנו כסובלים מבעיות אחרות. כלומר שאלון זה היה רגיש לאתר פעוטות עם בעיות אך לא ספציפי לאבחנה של אוטיזם.

בניגוד לעבודות מהספרות ניתן היה לעקוב אחר אחד הממצאים הבולטים שנמצא קשור להופעת ליקויים והוא הקשר הבולט בין קפיצה גדולה מוקדמת באחוזון המשקל ושינוי מקביל בקצב הגדילה של הקף הראש

במספר עבודות מחקר שביצעתי במסגרת טיפת חלב (בשנים 1995-2010) הגעתי למסקנה שבמהלך השנה הראשונה לחיים ניתן לאתר סימנים מוקדמים להתפתחות ליקויים נוירו-התנהגותיים אך הסימנים אינם ספציפיים לאוטיזם. בהשוואה לתינוקות נורמטיביים, תינוקות שאובחנו בהמשך כסובלים מליקויים מאופיינים מהחודשים הראשונים לחייהם בשתי קבוצות של בעיות: 1. בעיות בויסות חושי וקשיי הסתגלות לסביבת חייהם החדשה שבאה לביטוי בקשיי אכילה, שינה והרגעות, כאבי בטן קוליקיים מוגזמים ופליטות מרובות. 2. בעיות שקשורות למבנה הגופני המולד, לחוזק השרירים וגמישות המפרקים, כגון טונוס שרירים גבוה או נמוך במיוחד, נוקשות מוגברת או מופחתת במיוחד וחוסר סימטריה בין צידי הגוף בעיות אלה יתבטאו בקצב התפתחות איטי או גבוה וביצוע לא מושלם של תהליך התפתחות תוך דילוג על חלק מהשלבים החשובים.

כמו-כן נמצאה בכל קבוצת הפעוטות הלקויים עיכוב בהתפתחות שפה ודיבור. אך בניגוד לעבודות מהספרות ניתן היה לעקוב אחר אחד הממצאים הבולטים שנמצא קשור להופעת ליקויים והוא הקשר הבולט בין קפיצה גדולה מוקדמת באחוזון המשקל ושינוי מקביל בקצב הגדילה של הקף הראש. בקשר הזה נמצאה תגובה שונה בין הפעוטות שפיתחו אוטיזם לבין אלה שפיתחו הפרעת קשב וריכוז (ADHD). בעוד אצל האוטיסטים המשיך הקף הראש לגדול מלידה עד גיל 18 חדשים, הרי שאצל ה- ADHD חלה התמתנות בקצב צמיחת הראש בין גיל חודש עד גיל 18 חדשים, שהתבטאה בירידה משמעותית באחוזון.

היות ואת הערכת מבנה השלד ניתן לעשות במהלך החודש הראשון ניתן להתחיל התערבות המבוססת על מניפולציות בגוף. דרך התערבות זו תשפיע על קצב וסדר ההתפתחות המוטורית ותמנע את התפתחות ליקוי הקואורדינציה שנמצא בחפיפה מסוימת עם שאר הליקויים

הפעוטות שהתפתחו באופן נורמטיבי שמרו על אחוזון קבוע בין גיל 3 עד 18 חדשים. במחקרים אותם ביצעתי זיהיתי סימנים קליניים ראשונים לאוטיזם כגון קשיי תקשורת חברתית, מיעוט קשר עין, התעסקות אובססיבית עם חפצים והתנהגות חזרתית הופיעו החל מהשנה השנייה לחיים. הקשר שנמצא בין עליית משקל מהירה לשינויים בלתי מוסברים בצמיחת המוח מעלים אפשרות לקשר בין שתי ה"מגפות" של העשור האחרון, מגפת ההשמנה ומגפת "ליקויים נוירו-התנהגותיים" (אוטיזם, קשב וריכוז, ליקויי למידה והפרעות נפשיות). לאחרונה הוכח שבמתבגרים הסובלים מתסמונת מטבולית ואפילו כבר בשלב של עמידות לאינסולין קיימים ליקויים אנטומיים ותפקודיים במוח. בעבודת מעקב שביצעתי על 6 משפחות, שבכל אחת מהן היו יותר משני ילדים לקויים, נמצאו 18 מתוך 23 ילדים עם ליקויים נוירו-התנהגותיים. 10 מאובחנים ב-ADHD, מתוכם אובחנו 3 עם אוטיזם, 6 עם ליקויי למידה ,5 עם ליקויי קואורדינציה, 3 עם ליקויי שפה ו-1 אובססיבי-קומפולסיבי.

ההשערה שלי היא שיש חפיפה בין הליקויים האלה מבחינה גנטית , באנטומיה של המוח ובביטויים המוקדמים שלהם בהמשך מתפתח אחד הליקויים באופן בולט לעומת האחרים. לדעתי ניתן להשפיע על כיוון התפתחות הליקוי על ידי התערבות מוקדמת. היות ואת הערכת מבנה השלד (שרירים, מפרקים וסף רגישות) ניתן לעשות במהלך החודש הראשון ניתן להתחיל התערבות המבוססת על מניפולציות בגוף כלומר איזון צדדים, הרפית שרירים או חיזוק שרירים וויסות חושי. דרך התערבות זו תשפיע על קצב וסדר ההתפתחות המוטורית ותמנע את התפתחות ליקוי הקואורדינציה שנמצא בחפיפה מסוימת עם שאר הליקויים. במהלך עבודתי פיתחתי תכנית התערבות מוקדמת, מותאמת אישית לכל תינוק על פי מבנהו ותכונותיו החל מחודשי חייו הראשונים.

לשמחתי הרבה, קיבלתי לאחרונה את אישורו של פרופ' איתמר גרוטו האחראי על רפואה מונעת במשרד הבריאות, לבצע PILOT STUDY במסגרת מספר טיפות חלב כדי להוכיח את השערותי.

נושאים קשורים:  דעות,  אוטיזם,  אבחון אוטיזם,  ADHD
תגובות
 
אמירה מורג
03.04.2013, 16:17

כל הכבוד לדוקטור מינה גורביץ. כאמא לבוגר אוטיסט אני יכולה רק להצטער על חוסר המודעות שהייתה קיימת בתקופתי, ושבמקרים לא מעטים עדיין קיימת. זיהוי מוקדם והתערבות מוקדמת יכולים בהחלט לשפר את מצבו של התינוק האוטיסט. נכון, סביר להניח שזה לא ירפא אותו או יוציא אותו מהאוטיזם, אך זה בהחלט יכול לקדם אותו וגם על כך נאמר דיינו.

נירה פינקלר
05.04.2013, 13:20

סוף סוף מעלה ד"ר גורביץ על הכתב מידע חשוב שמשום מה לא נמסר להורים.
כבעלת מקוע בתחום פוגשת את הילדים שעליהם כותבת ד"ר גורביץ.אי לכך יש חשיבות עצומה לאיתור המוקדם ולהתיחסות מוטורית בחודשים הראשונים.אם אין מענה במסגרת הציבורית יש לידע את ההורים על מסגרות פרטיות ולהשאיר בידם את ההחלטה.