לידה

סקירת ספרות: קשירה מאוחרת של חבל הטבור מועילה לבריאות הילוד

הולכות ומצטברות ראיות התומכות בכך שקשירה מאוחרת של חבל הטבור מועילה לבריאות הילוד ואינה כרוכה בסיכון כלשהו לאם או לילוד. למרות זאת, במרבית המקרים, הפעולה מבוצעת מיד לאחר הלידה

על פי סקירת ספרות שפורסמה החודש בעיתון current opinion in Pediatrics, עיכוב קשירת חבל הטבור וביצוע 30-180 שניות לאחר הלידה במקום מיד לאחר הלידה מועיל לבריאות הילוד.

בילודים שנולדו במועד, נמצא כי עיכוב קשירת חבל הטבור קשור ברמת המוגלובין והמטוקריט גבוהה יותר בתקופת הילוד, וכן רמת פריטין גבוהה יותר בסרום והארעיות נמוכה יותר של אנמיה של חוסר ברזל בגיל 4-6 חודשים. הדבר חשוב במיוחד במדינות בעלות רמת הכנסה נמוכה ובינונית, בהן שכיחות אנמיה של חסר ברזל היא גבוהה.

חבל הטבור (אילוסטרציה)

חבל הטבור (אילוסטרציה)

בפגים, עיכוב קשירת חבל הטבור עד 30 שניות לאחר הלידה לפחות נמצא קשור בעליה ברמת ההמוגלובין וההמטוקריט, שיפור בלחץ הדם הסיסטמי, תפוקת השתן ותפקוד הלב, והפחתת הצורך בעירויי דם וטיפול בוזופרסורים בתקופה שלאחר הלידה, וכן בשכיחות מפחתת של necrotizing enterocolitis, ספסיס ודימום בחדרי המח (intraventricular hemorrhage).

“חליבה" של חבל הטבור לפני קשירתו נמצאה קשורה בתוצאות דומות. בחלק מהמחקרים נמצא כי שיעור גבוה יותר מהילודים בהם בוצעה קשירה מאוחרת של חבל הטבור נזקקו לפוטותרפיה עקב צהבת. הסוקר טוען כי המלצות רבות מטעם איגודים מקצועיים ומומחים תומכות בקשירה מאוחרת של חבל הטבור.

סקירה של איגוד Cochrane שעסקה בעיכוב קשירת חבל הטבור בפגים תומכת אף היא ביעילותה. הסקירה כללה 15 מחקרים, בהשתתפות 738 ילודים בשבוע 24-36 להריון. עיכוב קשירת חבל הטבור נמצא קשור בסיכון מופחת לצורך בעירוי עקב אנמיה (RR 0.61 95%CI 0.46-0.81, על פי 7 מחקרים), שכיחות מופחתת של דימום בחדרי המח בכל דרגות החומרה (RR 0.59, 95%CI 0.41-0.85 על פי 5 מחקרים). עם זאת רמת הבילירובין המירבית היתה גבוהה יותר בקבוצה בה בוצעה קשירה מאוחרת של חבל הטבור. לגבי תוצאות אחרות שנבחנו – מות הילוד, דימום תוך חדרי חמור( או periventricular leukomalacia) לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות, ולא נמצאו מחקרים שבחנו את השפעת הקשירה המאוחרת של חבל הטבור על האם.

הסוקרים סיכמו כי נראה שקשירה מאוחרת של חבל הטבור בפגים קשורה בצורך מופחת בעירויים, יציבות טובה יותר של מחזור הדם, וסיכון מופחת לדימום בחדרי המח ו- necrotizing enterocolitis. לא נמצא מידע מספיק לצורך הסקת מסקנות ברורות לגבי השפעה על תוצאות אחרות.

על פי קמפיין TICC TOCC ) Transitioning Immediate Cord Clamping to Optimal Cord Clamping
) קשירה מיידית של חבל הטבור הפכה לפופולרית במערב החל משנת 1913, ובהמשך בעולם כולו, אולם מדובר בשיטה שאינה הגיונית, שכן היא מונעת מהילוד אספקה נוספת של דם עשיר בחמצן ובברזל. אחד הטיעונים שמביא דר' אלן גרין, מייסד הקמפיין, לתמיכה בטענה הוא שחלב אם, על אף היותו מזון אידאלי להזנת התינוק, הוא עני בברזל – שכן התינוק "אמור" לקבל ברזל ממקור אחר. לטענתו של דר' גרין הפצת הרעיון של קשירה מאוחרת (או אופטימלית, כלשונו) של חבל הטבור ברשתות החברתיות תביא ליישום מוגבר של הרעיון ושיפור בריאותם של הילודים ברחבי העולם.

האם קשירה מאוחרת של חבל הטבור נהוגה בחדרי הלידה בישראל? רופאים ומילדים מוזמנים לשתף בחלק התגובות מטה.

ערכה: דר' ורד פרכטר
מקורות:
1. Raju TN, Timing of umbilical cord clamping after birth for optimizing placental transfusion, Curr Opin Pediatr. 2013 Apr;25(2):180-7
2. Rabe et al.; Effect of timing of umbilical cord clamping and other strategies to influence placental transfusion at preterm birth on maternal and infant outcomes (Review), The Cochrane Library 2012, Issue 8

נושאים קשורים:  לידה,  ברזל,  אנמיה,  פגים,  חבל טבור,  קשירה מאוחרת,  מחקרים
תגובות
רופא מיילד
11.04.2013, 08:32

כדאי להעביר למשרד הבריאות ולאיגוד הישראלי למיילדות, על מנת שיוציאו הנחיות מתאימות