בניסוי שפורסם השבוע באתר כתב העת The New England Journal of Medicine,י351 מטופלים בני 45 ומעלה שסבלו מקרע מניסקוס עם עדות ברנטגן לאוסטיאוארתריטיס קלה-בינונית הוקצו אקראית לטיפול שמרני או לכריתה חלקית של המניסקוס בארתרוסקופיה (Arthroscopic Partial Meniscectomy). הטיפול השמרני כלל פרוטוקול פיזיותרפיה תלת-שלבי שהתמקד בדלקת, טווח תנועה, כיווץ אקצנטרי וקונצנטרי, הגבלת אורך שריר, יכולת אירובית, פרופריוספציה ויציבות. ההתקדמות לשלב הבא התרחשה לאחר עמידה בקריטריונים מוגדרים. הטיפול ניתן פעם או פעמיים בשבוע, נוסף לתרגולים עצמאיים בבית במשך כשישה שבועות. לאחר הניתוח עברו המטופלים טיפול דומה. 30% (51 משתתפים) מאלו שטופלו שמרנית נזקקו לבסוף לניתוח, ו-6% מהמשתתפים בקבוצת הניתוח לא עברו אותו לבסוף.
עוד בעניין דומה
שוקה ימנית במבט על. באיור נראים המניסקוסים של הברך (הצידי מימין והתיכון משמאל) וחלק מרצועות הברך. (מקור: ויקיפדיה)
בהשוואה לפי הכוונה לטפל (intention to treat), ההבדל בתוצאה העיקרית - ציון WOMAC (Western Ontario and McMaster Universities Osteoarthritis Index) לאחר 6 חודשים - לא נמצא מובהק סטטיסטית (20.9 בקבוצת המנותחים לעומת 18.5 בקבוצת המטופלים שמרנית). בסיום המעקב לאחר שנה אחת נמצאו תוצאות דומות. תבנית דומה נצפתה גם לגבי התוצאה המשנית - ירידה בציון KOOS (Knee Injury and Osteoarthritis Outcome Scale). התוצאה הייתה דומה בשתי הקבוצות ללא מובהקות סטטיסטית (24.2 לעומת 21.3 בקרב המנותחים והמטופלים שמרנית, בהתאמה).
לא נמצאו הבדלים מובהקים בתדירות האירועים הלא רצויים הכלליים או הפרטניים: אירועים חמורים אירעו בקרב 3 מהמשתתפים בקבוצת הניתוח לעומת 2 מהמשתתפים בקבוצת הטיפול השמרני. אירועים קלים-בינוניים אירעו בקרב 15 מהמנותחים לעומת 13 מהמטופלים שמרנית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
