במחקר נסקרו התיקים הרפואיים של מטופלים שהגיעו לבית החולים בתוך 9 שעות מהופעת תסמיני שבץ איסכמי חריף עקב חסימה מלאה או תפקודית של העורק התרדמני הפנימי הצווארי (cervical internal carotid artery [ICA]) עם וללא תסחיפים תוך-גולגלתיים. החולים עברו הנחת תומכן (סטנט) דחופה ולאחריה רה-ווסקולרזיציה מכנית או תרופתית של החסימה התוך-גולגלתית.
עוד בעניין דומה
מבין 11 החולים (5 גברים, גיל ממוצע 65 שנים) שטופלו בבית החולים בשל בעיה זו במשך קרוב ל3 שנים, 6 סבלו במקביל מחסימה של הICA התוך-גולגלתי או השל הmiddle cerebral artery. 5 סבלו מחסימה מלאה של הICA הצווארי ושישה סבלו מהיצרויות טרום-חסימתיות. הזמן הממוצע עד לביצוע הפעולה עמד על 4 שעות ו-18 דקות, ומיד לאחריה קיבלו כל החולים abciximab תוך עורקי במינון ממוצע של 11.4 מ"ג.
ציון NIHSS (National Institutes of Health Stroke Scale) הממוצע השתפר מ15.2 (טווח 8-22) בקבלה ל - 5.09 (0-17) בשחרור. שמונה חולים שוחררו לשיקום ושלושה שוחררו לביתם, כשכולם פרט לאחד, הציגו שיפור בצורת ירידה של 4 נקודות ויותר בציוןNIHSS.
לא נצפו דימומים תסמיניים כל שהם או עליה בציון NIHSS טרם הפעולה.
לאור היעילות הפחותה של תרומבוליזה תוך-ורידית במקרי שבץ איסכמי על רקע חסימת ICA סיכמו החוקרים כי הנתונים מרמזים שניתן לבצע פעולה זו ברמה מקבלת על הדעת של בטיחות ויעילות.
מקור:
American Academy of Neurology (AAN) 65th Annual Meeting
תקציר S02.002