בפסיכיאטריה מערכת האבחון היא תיאורית (Descriptive) ואילו ברפואה האבחון הוא אטיולוגי. לדוגמה, כאשר מאבחנים "חסימת מעיים", האבחנה מצביעה על מיקום המחלה (מעיים) ומנגנון המחלה (חסימה). בפסיכיאטריה אבחנות כגון "דיכאון" או "חרדה" אינן מתייחסות לאיבר גופני ולא מלמדות על גורם המחלה. רוב הפסיכיאטרים יסכימו, כי מחלות פסיכיאטריות נובעות מהפרעות מוחיות, אבל עובדה זו לא באה לידי ביטוי בטרמינולוגיה האבחנתית. זאת כנראה היות שגורם המחלה במוח אינו ידוע. כל פסיכיאטר יסכים עם החשיבות הגדולה של גילוי גורמי המחלות הפסיכיאטריות, כדי שיתאפשר לטפל בהן ביעילות. ללא ידיעה של הגורם "המקולקל" לא ניתן ל"תקן", דהיינו לרפא ביעילות.
עוד בעניין דומה
לאור האמור עד כה, ברור עד כמה חשוב למצוא את הגורמים למחלות פסיכיאטריות במוח.
אך האם אנו קרובים לכך? האם יש מספיק מידע על הפרעות מוחיות שגורמות למחלות פסיכיאטריות? ובכן, כיום ניתן כבר לומר כי אנו נמצאים במצב שבו ניתן להתחיל ולנסח את המחלות הפסיכיאטריות במונחים של הפרעות מוחיות.
לצורך הדגמה ניקח "הפרעת אישיות" ו"פסיכוזה". כבר לפני יותר ממאתיים שנה, לימד אותנו תיאודור מיינרט הנוירולוג הנודע, שכאשר אנו חושבים או חווים חוויה, הדבר מיוצג על ידי הפעלה (אקטיבציה) של קבוצות נוירונים במוח. אסוציאציות והקשרים בין מחשבות (אקטיבציות) מתקיימים כתוצאה מקשרים בין קבוצות הנוירונים המופעלות, ולכן בתהליך הגדילה וההתפתחות, כל מוח מתארגן כרשת עצבית של קשרים מפושטים במוח. לכל אדם מבנה קישורים עצביים המשקף את התפתחותו, חוויותיו וזיכרונותיו. למבנה זה של קישוריות ארגון מוחי אינדיבידואלי קרא תיאודור מיינרט "אגו".
פרויד, שהיה מתמחה במחלקה אצל מיינרט, לקח את מושג ה"אגו" ופיתח אותו בצורה תיאורטית, בנפרד מההקשר המוחי שלו, וכך נולדה הפסיכולוגיה. יחד עם זאת, החשיבות של הפרעות "אגו" כהסבר להפרעות אישיות התפתחה. למעשה, הפרעות של "חוזק" ו"התפתחות" האגו נמצאו כהסבר רלוונטי לתופעות של הפרעות אישיות.
מבנה רשתי עצבי של המוח במנוחה - Default Mode Network - כבר מוכר לחוקרי מוח מזה מספר שנים. התכונות של רשת עצבית זו מתגלות כמתאימות לתיאור של ה"אגו" עד כדי כך שניתן להניח כי בעשור שלנו גילינו את הבסיס המוחי של ה"אגו", והוא למעשה ה-Default Mode Network (מומלץ לקרא על כך בפירוט בעבודה של קהרט ופריסטון, 2010).
לפיכך נראה שאם הפסיכולוגים צדקו, הרי שצפוי לגלות הפרעות בהתארגנות של ה-Default Mode Network אצל חולים שאובחנה אצלם הפרעת אישיות. בשנה האחרונה אכן מתחילות להתגלות עדויות להפרעות בארגון ה-Default Mode Network אצל חולים הסובלים מהפרעת אישיות.
אולם באיזה סוג של הפרעות מדובר? מסתבר כי רשת עצבית יעילה מתאפיינת בצורת התארגנות ייחודית, Small world network - "ארגון עולם קטן", הניתנת למדידה אובייקטיבית מתמטית. אצל חולים הסובלים מהפרעת אישיות, יש פגיעה בארגון של ה-Small world network.
כעת אנו נמצאים בשלב שבו ניתן להחליף את האבחנה של "הפרעת אישיות" באבחנה של "הפרעה של Small world network ב-Default Mode Network". אבחנה זו מתייחסת למוח, כמו גם לסוג ההפרעה המוחית, ובכך למעשה מהווה אבחנה אטיולוגית, ממש כמו כל יתר האבחנות ברפואה, המתייחסות לאיבר פגוע ולאופי הפגיעה בו.
לפי טענה אחרת של מיינרט מאותה תקופה, מבנה הקישוריות העצבית של ה"אגו" יכול להיפגע על ידי היחלשות והתרופפות הקשרים בין התאים, ואף התנתקותם זה מזה. לדעתו, חוסר קישוריות המנתקת את פעולת הנוירונים זה מזה, מאפשרת התפרקות של הארגון המוחי, ויחד איתו התפרקות של החוויה האינטגרטיבית של המציאות, אשר באה לידי ביטוי בפסיכוזה. דהיינו, לפי מיינרט הפסיכוזה נגרמת מחוסר קישוריות מפושטת במוח.
כבר למעלה מעשור מגלים מחקרים בהדמיה מוחית הפרעות קישוריות עצבית אצל חולים פסיכוטיים. כמות המאמרים שהצטברה בתחום זה כה גדולה עד שהיא מאפשרת למעשה להחליף את האבחנה הנקראת "פסיכוזה" באבחנה אחרת הנקראת "תסמונת חוסר קישוריות" - Disconnection syndrome, אבחנה שהיא מבוססת מוח ומצביעה על הכשל המוחי שגורם למחלה, ממש כפי שאמורה להיות אבחנה אטיולוגית רפואית. אם תרצו, כמו שהפרעת קצב בלב גורמת לאי ספיקת לב, כך הפרעת קישוריות מוחית גורמת ל"אי-ספיקת" מוח ופסיכוזה.
מעבר לחשיבות העצומה שיש למערכת אבחון אובייקטיבית, כזאת אשר מאפשרת אבחנה מהימנה ואובייקטיבית, חשיבות אף גדולה מכך יש לגילוי טיפולים יעילים. כעת כשיודעים כי פסיכוזה נגרמת מחוסר קישוריות, יודעים כי יש לפעול בטכנולוגיות ודרכים לשיקום וחיבור הקישוריות העצבית, והיא שתמחק את הפסיכוזה ותרפא את החולה. באופן מטאפורי, כפי שקוצב לב המסדר את קצב הלב מרפא תסמינים של אי-ספיקת הלב, כך "קוצב-מוח" עתידני יסדיר את הקישוריות המוחית, וירפא את הפסיכוזה והסכיזופרניה.
ה"נוירואנליזה" מתיימרת לנסח מחדש את ספקטרום המחלות הפסיכיאטריות על בסיס ההפרעות המוחיות שגורמות להן, וכך לייצר מערכת אבחון מבוססת מוח.
ביום העיון "המוח הפסיכיאטרי" נציג את כל הידע שמאפשר צעד יומרני כזה. חשוב לזכור כי מדובר בשלב תיאורטי רעיוני, ומערכת האבחון החדשה עדיין דורשת תקפות מדעית. לשם כך תוקם קבוצת לימוד שתפתח את הכיוון של הנוירואנליזה ותתקף מערכת אבחון אטיולוגית מהפכנית פסיכיאטרית.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
