שלושה נוגדי קרישה חדשים – dabigatran, rivaroxaban, apixaban נמצאו יעילים ובטוחים במניעת שבץ בקרב מטופלים הסובלים מפרפור פרוזדורים במחקרים שבהם הושוו נוגדי קרישה אלו לטיפול ב-warfarin. במחקר זה נערכה השוואה בלתי ישירה בין שלושת נוגדי הקרישה החדשים בהתוויה זו.
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו את תוצאותיהם של שלושה מחקרי phase 3 גדולים שבהם השוו את נוגדי הקרישה החדשים לטיפול ב-warfarin – מחקר RE-LY לגבי dabigatran, מחקר ROCKET-AF לגבי rivaroxaban ומחקר ARISTOTLE לגבי apixaban. המחקרים כללו יחד 44,535 מטופלים הסובלים מפרפור פרוזדורים.
ECG של פרפור עליות (למעלה) ושל קצב סינוס רגיל (למטה). החץ הסגול מצביע על גל P, אשר אינו קיים במקרה של פרפור עליות. (מקור: ויקיפדיה)
כיוון שבמחקר ROCKET-AF נבחרו מטופלים שהיו בסיכון גבוה יותר לשבץ (ציון של 2 ומעלה במדד CHADS2), התייחסו החוקרים לתת קבוצה של מטופלים בעלי ציון של 3 ומעלה במדד CHADS2 מתוך שלושת המחקרים, על מנת לאפשר השוואה.
מבחינת יעילות הטיפול, בקבוצה זו הסיכון היחסי לשבץ או לתסחיף סיסטמי בטיפול בנוגדי הקרישה החדשים בהשוואה לטיפול ב-warfarin היה דומה לגבי שלושת נוגדי הקרישה החדשים: עבור apixaban נמצא סיכון יחסי של 0.68 (95%CI 0.52-0.88), עבור Dabigatran נמצא סיכון יחסי של 0.79 (95%CI 0.59-1.05) במינון של 110 מ"ג וסיכון יחסי של 0.70 (95%CI 0.52-0.95) במינון של 150 מ"ג, ועבור rivaroxaban נמצא סיכון יחסי של 0.88 ( 95%CI 0.74-1.05).
בחישוב הסיכון היחסי בהשוואה בין נוגדי הקרישה לגבי שבץ או תסחיף סיסטמי חושב בקבוצת משתתפים זו סיכון יחסי של 1.03 (95%CI 0.69-1.54) בטיפול ב-dabigatran במינון 150 מ"ג לעומת טיפול ב-apixaban, סיכון יחסי של 0.80 (95%CI 0.56-1.13) בטיפול ב-dabigatran באותו מינון לעומת טיפול ב-rivaroxaban, וסיכון יחסי של 0.77 (95%CI 0.56-1.06) בטיפול ב-apixaban לעומת טיפול ב-rivaroxaban.
מבחינת בטיחות הטיפול, בסיכון היחסי לאירוע דמם חמור (major hemorrhage) בהשוואה לטיפול ב- warfarin בקבוצת משתתפים זו נמצאו הבדלים משמעותיים יותר בין נוגדי הקרישה החדשים – עבור apixaban נמצא סיכון יחסי של 0.69 (95%CI 0.55-0.87), עבור dabigatran נמצא סיכון יחסי של 0.82 (95%CI 0.66-1.03) במינון של 110 מ"ג וסיכון יחסי של 1.05 (95%CI 0.86-1.30) במינון של 150 מ"ג, ועבור rivaroxaban נמצא סיכון יחסי של 1.01 (95%CI 0.87-1.18).
בחישוב הסיכון היחסי לאירועי דמם חמור, חושב בקבוצת משתתפים זו סיכון יחסי של 1.52 (95%CI 1.11-2.07) בטיפול ב-dabigatran במינון של 150מ"ג לעומת טיפול ב-apixaban, סיכון יחסי של 1.04 (95%CI 0.80-1.34) בטיפול ב-dabigatran במינון 150 מ"ג לעומת טיפול ב-rivaroxaban, וסיכון יחסי של 0.68 (95%CI 0.52-0.90) בטיפול ב-apixaban לעומת טיפול ב-rivaroxaban.
החוקרים מסכמים כי בהשוואה בלתי ישירה בין נוגדי הקרישה החדשים בטיפול למניעת שבץ בקרב מטופלים הסובלים מפרפור פרוזדורים ונמצאים בסיכון גבוה לשבץ (ציון של 3 ומעלה במדד CHADS2), בטיפול בשלושת נוגדי הקרישה החדשים נמצאו שיעורים דומים מבחינה סטטיסטית של מקרי שבץ ותסחיפים סיסטמיים, אולם בטיפול ב-apixaban נמצא שיעור נמוך יותר של מקרי דמם חמור מאשר בשתי התרופות האחרות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
