מערכת הבריאות היא הרזה ביותר מכל המערכות המשרתות את האזרח בישראל. האוצר, השולט בלעדית על תקציב הבריאות, נוהג במערכת הבריאות מאז שנת התקציב 2000/2001 כבאותו סוס בסיפורו של מנדלה מוכר ספרים, שהלכו והקטינו את מנת החציר שלו כדי להרגילו שלא לאכול. בסיפור הסוס סחב את העגלה, וכאשר כמעט למד שלא לאכול, מת פתאום.
עוד בעניין דומה
מערכת הבריאות עדיין חיה ונושמת, אך מי שמבקר בימים אלה בחדרי המיון של בתי החולים תמה עד מתי תחזיק מעמד. על מנת להסיר ספק יש לומר בבירור כי אי-הספיקה של מערכת בתי החולים גורמת לפגיעה קשה בבריאות של אלפי חולים ובמקרים רבים עולה בחיי אדם. תקציב הבריאות כולו מועבר על ידי האוצר לקופות החולים, לפי מספר המבוטחים בכל אחת מהן, התפלגות לקבוצות גיל ומספר החולים במחלות קשות. בתי החולים הם ספקי משנה, המקבלים מקופות החולים תשלום על פעולותיהם. תעריפי הפעולות ותעריף יום אשפוז נקבעים על ידי משרד הבריאות.
בשנת 2012 ארבע קופות החולים סיימו את השנה בגירעון. המצוקה התקציבית של קופות החולים הולידה טענה כי תעריפי האשפוז הועלו והעלייה לא שוקללה במדד יוקר הבריאות לפיו מתעדכנת ההקצבה של האוצר לקופות החולים. בית המשפט העליון, שקופות החולים עתרו אליו, קיבל את הטענה והורה לעדכן את התשלומים לקופות לאחר הכללת תעריפי האשפוז במדד.
מה עשה משרד הבריאות (למעשה משרד האוצר)? הקטין את תעריף יום האשפוז ובכך צימק בפועל את הכנסות בתי החולים. זו הקטנה ריאלית של תקציב הבריאות. רוב בתי החולים סיימו את 2012 בגירעון. כעת, הגירעון של קופות החולים יישאר על כנו והגרעונות של בתי החולים יגדלו.
התוצאה הבלתי נמנעת תהייה הרעה נוספת באיכות השירות, ויותר מכך, בזמינות השירות. המצוקה של המערכת הציבורית תתעל יותר חולים למערכת הרפואה הפרטית. לאחרונה משרד הבריאות אישר למכבי שירותי בריאות רובד נוסף של ביטוח משלים. מספרם של רוכשי ביטוחי הבריאות הפרטיים נמצא בעליה. ההוצאה הלאומית לבריאות תגדל, כולה על חשבון הכיס הפרטי של משקי הבית, ההוצאה מתקציב המדינה תקטן, והפער בין עשירים לעניים יוסיף ויתרחב.
שר הבריאות הבא לא ייהנה מהגדלה בתקציב הבריאות. אם יהיה לו גיבוי פוליטי חזק אולי יצליח למנוע הקטנה נוספת של התקציב, וגם זה בספק. מה ניתן, אם כן, לעשות על מנת למנוע את קריסת מערכת הבריאות הציבורית? לשר הבריאות הבא יש שלוש דרכים: קודם כל לחסום, ככל האפשר, את המשך הזליגה של תקציב הבריאות למערכת הרפואה הפרטית על ידי פיקוח הדוק על הביטוחים המשלימים, למנוע הרחבה של הביטוח הפרטי ולחייב את קופות החולים לבצע את מרב הפעולות במסגרת ציבורית.
שנית, עליו להפוך את כל בתי החולים (הממשלתיים ושל שירותי בריאות כללית) ליחידות עצמאיות. רק כך אפשר יהיה לעודד התייעלות ומדיניות שכר כלכלית בתוך בתי החולים. בהמשך למהלך זה, יש להודיע לקופות החולים כי המדינה לא מכסה את הגירעון שלהן. תעמוד בפניהן הברירה לפשוט רגל או לאזן את פעילותן על ידי צמצום הביורוקרטיה והורדת שכר, כפי שעושה כל מפעל הנקלע למצוקה.
ושלישית, יש לתעל כל אגורה פנויה לרפואה מונעת, על מנת להקטין את התחלואה ואת ההוצאה לריפוי. יש הרבה מאוד מה לעשות בתחום זה. אין סיבה שיהיה ילד אחד בישראל שלא יקבל את כל החיסונים הנדרשים, אין סיבה ששיעור ההשמנה ימשיך ויעלה. ירידה של 10% בשיעור השמנים פירושה ירידה של אחוז שלם בהוצאה הלאומית לבריאות.
לא יהיה צדק חברתי ללא בריאות. לשר הבא מצפה אתגר אדיר.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
