במחקר זה ביקשו החוקרים להעריך את התועלת הקלינית ארוכת הטווח ואת היעילות של מעבר לקואטיאפין חד-יומי בשחרור מושהה (XR) (XR סרוקוואל, אסטרה זנקה ישראל), מתרופה אנטי-פסיכוטית אחרת במתן-פומי, בקרב חולי סכיזופרניה. הסיבות למעבר היו יעילות בלתי-מספקת, סבילות או חוסר היענות. נקודת הקצה הראשונית הייתה אחוז החולים שהשיגו שיפור בניקודי סולם התרשמות קלינית גלובלית - תועלת קלינית (CGI-CB).
עוד בעניין דומה
המחקר היה מחקר קליני פרוספקטיבי, פתוח, רב-מרכזים, בין-לאומי, בן 24-שבועות. לאחר תקופת גיוס של 7–14 ימים (תלוי בטיפול האנטיפסיכוטי הקודם שקיבל המטופל - יחיד או משולב), כל החולים קיבלו קואטיאפין XR,י300 מ"ג פעם ביום ביום הראשון, 600 מ"ג ביום השני, 600–800 מ"ג ביום השלישי ו-400–800 מ"ג ביום לאחר מכן, עם טיטרציה יורדת והפסקת השימוש בתרופה האנטיפסיכוטית הקודמת ביום הרביעי.
סכיזופרניה (אילוסטרציה)
62% מהחולים השלימו את הניסוי ו-56.9% (LOCF ITT) השיגו שיפור ב-CGI-CBי(95%iCI [0.51, 0.63]; P=0.02). המעבר לקואטיאפין XR עקב יעילות בלתי מספקת, הוביל לשיפור משמעותי סטטיסטית (60%, 95%iCI [-.51, 0.68]; P=0.02), בהשוואה לשיפור של 54.4% ([0.44, 0.64]; P=0.38) ושל 52.4% ([0.36, 0.68]; P=0.76) במעברים עקב סבילות בלתי מספקת וחוסר היענות, בהתאמה (שניהם, P=NS).
בקרב חולים שטופלו קודם לכן באולנזפין ובקואטיאפין IR, נראה שיפור משמעותי ב-CGI-CB6י(2.6%י[P=0.02] ו-61.2% [P=0.04], בהתאמה). ישנוניות (18.0%) וסחרחורת (14.6%) היו תופעות הלוואי העיקריות.
שימוש בתרופות אנטיכולינרגיות פחת מ-7.1% ל-2.7%. כלל העלייה הממוצעת במשקל היה 0.4 ק"ג; 12.9% מהחולים חוו עלייה במשקל של יותר מ-7% ו-15% חוו שינוי רלבנטי קלינית ברמת הטריגליצרידים בהשוואה לתחילת הניסוי.
החוקרים הסיקו כי המעבר מתרופות אנטי-פסיכוטיות אחרות לקואטיאפין XR היה יעיל קלינית עבור רוב החולים, ותוצאה זו נתמכת על ידי כל תוצאות היעילות האחרות, ללא קשר לסיבה שבגללה הוחלט על המעבר. נתוני בטיחות אישרו כי קואטיאפין XR בטוח ונסבל היטב. מגבלות הניסוי הן המתכונת הפתוחה שלו והיעדר קבוצת אינבו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
