דעות

שירות לחולים זו לא נוסחה שאפשר "לשחק" אתה

הורדת מחיר יום האשפוז תגרום זעזוע למערכת הבריאות ותפגע בחולים

מנהלי בתי החולים הממשלתיים התריעו לפני כמה ימים כי בכוונת משרד האוצר להוריד את מחיר יום האשפוז באמצעות שינוי נוסחת החישוב. על פי ההערכה, ההפחתה תגרור קיצוץ של כ-109 מיליון ש"ח בשנה מתקציבם של 11 בתי החולים הממשלתיים, וכ-200 מיליון ש"ח מתקציבם של כלל בתי החולים.

הצופה מבחוץ עלול לטעות ולחשוב שמדובר בדיון על מספרים, בשיטות חישוב ובנוסחאות קסם. אבל מי שמכיר את המערכת מבפנים מבין שמדובר בהחלטה שעלולה לגרום לזעזוע במערכת הבריאות הציבורית. אותה מערכת שרק לפני שנה וחצי נאבקה על חייה, ניצלה בזכות מאבק עיקש על דמותה ועל מעמדם של רופאיה וכיום מנסה להתאושש.

משמעות ההחלטה היא ברורה - הורדת רמת שירותי הבריאות לאזרחי המדינה. פחות כוח אדם יטפל בחולים, יהיו פחות שעות נוספות להעסקת צוותים רפואיים ופחות תרופות, וההתחדשות והרכישה של חומרי חבישה, של ציוד מתכלה ושל ציוד ומכשור רפואי ייעצרו.

שירות לחולים זו לא נוסחה שאפשר "לשחק" אתה. במבנה הנוכחי של מערכת הבריאות הציבורית בישראל מגיעים לבתי החולים הממשלתיים החולים הכי רגישים והכי פגיעים. את הפגיעה הצפויה ברמת השירות הם ירגישו מיד על בשרם. החולים החזקים יותר מוצאים ממילא מענה במערכות הפרטיות.

אמנם בג"צ קבע לפני כחצי שנה כי מדד יוקר הבריאות שעל פיו מתוקצבות קופות החולים אינו משקף נכונה את הגידול בהוצאותיהן ושוחק את תקציבן, והנחה את המדינה לגבש הסכמה באשר לאופן שינוי המדד, אבל על רקע הכוונה המסתמנת באוצר, נראה שבמקום לפתור את המשבר הכלכלי של קופות החולים באמצעות תוספת תקציב, מסיטים את הנטל אל בתי החולים ואל החולים, בדמות הפחתת הוצאות קופות החולים על האשפוז. יישום ההחלטה עלול להוביל את בתי החולים לפשיטת רגל.

מטבע הדברים, בתי חולים ממשלתיים לא יכולים לתבוע את המדינה או להגיש נגדה בג"צ. לכן, חובתה של המדינה למנוע את קריסתם ולעודד אותם להעלות את רמת השירות לאזרח, וודאי שלא להוריד אותה. התחייבות המדינה לשמור על רמת מחיר מסוימת לסל שירותי הבריאות, לא יכולה לבוא על חשבון שחיקת התקציבים של בתי החולים לאורך שנים. אם מרכיב מסוים במערכת (קופות החולים) נמצא בתת תקצוב – צריך להזרים למערכת כולה יותר משאבים.

אומרים לנו שהיריעה קצרה מדי ושהמשאבים מוגבלים, אבל במקום למצוא פתרונות מערכתיים וארוכי טווח - משרד האוצר ממציא בכל פעם פתרונות קסם נקודתיים ומושך את השמיכה לכיוון אחר. במערכת של כלים שלובים, כל הפרה של האיזון, במקרה הנוכחי בדמות שינוי נוסחת מחיר יום אשפוז, תביא בהכרח גם לפגיעה בגורמים אחרים במערכת, ובעיקר לפגיעה בחולים.

רצוי שראש הממשלה (שהוא גם שר הבריאות עד לכינונה של הממשלה החדשה), סגן שר הבריאות ושר האוצר יתחייבו לשמור על רמת השירות לציבור החולים. זה נכון עכשיו, כמה ימים אחרי הבחירות. זה ודאי נכון לקראת כינונה של הממשלה החדשה.

נושאים קשורים:  דעות,  קופות החולים,  תקציב הבריאות,  מחיר יום אשפוז
תגובות
רופא
03.02.2013, 18:49

ד"ר זיו-נר שותף יחד עם הנהלת הר"י הנוכחית להרס הרפואה הציבורית ולהסכם הרופאים הגרוע. שום נייר עמדה לא ימחק זאת !

אהרון תומר
04.02.2013, 21:23

נכון, משפט המפתח: "משמעות ההחלטה היא ברורה – הורדת רמת שירותי הבריאות לאזרחי המדינה". שני גורמים עקרוניים לכך – ולא פילפולי תחשיב.
1. אנשי הממשל בישראל מנותקים מצרכי הציבור- להם ולבני משפחותיהם מובטח – על פי חוק - טיפול רפואי בארץ או בחו"ל על חשבון הציבור ללא הגבלת הוצאות. ולפיכך, אין מצב מערכת הבריאות הציבורית נוגע להם כלל.
2. חברי הכנסת –ממונים ע"י ראשי המפלגה ולא על ידי העם וכל עתידם הפוליטי תלוי אך ורק בשירותם לראשי המפלגה דבר אשר יקבע אם יכנסו לרשימה בבחירות הבאות או לא. הדבר מסביר את נפיצות השחיתות שהרי לא העם הוא הבוחר את נציגו לפרלמנט-אלא ראשי המנגנון השלטוני.
3. צמרת האוצר- קיומה תלוי בהזרמת כספים לתמיכה בממסד הפוליטי על מליארדי השקלים לקניית קולות לקואליציה (מעשה בלתי חוקי בעליל לאזרח – אך לא לממשל) ולמימון "נושאי תפקידים" כגון המוני השרים וסגניהם – כהטבה על שירותם למפלגה ותמיכה בראשי הממשל. צמרת אוצר שתיכשל במשימה זו – תוחלף. זה גם מסביר מעמדו הבכיר של משרד האוצר בישראל – בשונה מכל מדינה מערבית, כגון ארה"ב.

לפיכך ברור כי הקורבן המיידי לאוצר הוא השירות לציבור הרחב. ציבור שאינו מאורגן, אין קולו נשמע ואין צרכיו מענינו של השלטון. המוטיבציה של השלטון לשמירה על הפעילות הכלכלית נובעת מצורך אנוכי שהרי בקריסתה לא יהייה מי שיזין אותם וכל המערך הפוליטי החי ונזון מכספי הציבור יתפרק.