הכולסטרול השארי (Remnant cholesterol) הוא כולסטרול הנמצא בליפולרוטאינים העשירים בטריגליצרידים. כאשר רמות הכולסטרול נמדדות בצום, כולל הכולסטרול השארי very low density lipoproteins וכן intermediate density lipoproteins. במדידה שלא בצום, הוא כולל מלבד שני החלקיקים הללו גם שארי כילומיקרונים. רמת הכולסטרול השארי מתקבלת באמצעות הפחתת רמת כולסטרול HDL ורמת כולסטרול LDL מרמת הכולסטרול הכללי.
עוד בעניין דומה
רמת טריגליצרידים גבוהה קשורה בהימצאות רמה גבוהה של כולסטרול שארי, וכרוכה בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית. מחברי המאמר סבורים כי כיוון שאין זה סביר שהטריגליצרידים עצמם גורמים למחלה, סביר יותר להניח כי הכולסטרול השארי הוא הגורם לה. באופן דומה, רמת גבוהה של כולסטרול שארי קשורה גם ברמה נמוכה של כולסטרול HDL, אך מכיוון שנמצא שטיפול להגברת רמת HDL לא קשור בסיכון מופחת לתחלואה קרדיווסקולארית, סביר יותר להניח שהגורם לתחלואה הוא העלייה ברמת הכולסטרול השארי.
במחקר זה שנערך בדנמרק נבחנה השפעת רמת הכולסטרול השארי על הסיכון לתחלואה במחלת לב איסכמית. נוסף לבדיקת השפעת רמת הכולסטרול מהסוגים השונים, נבחנה גם ההשפעה של וריאנטים גנטיים הקשורים בשינוי רמתם, על מנת לבחון את השפעתם של הבדלים ממושכים. המחקר כלל 73,513 משתתפים (לבני עור ממוצא דני המתגוררים בקופנהגן), 11,984 מהם אובחנו כסובלים ממחלת לב איסכמית.
בבחינת רמת הכולסטרול השארי בבדיקה שלא בצום בהשוואה בין החמישון (quintile) החמישי לבין החמישון הראשון נמצא סיכון יחסי של 2.3 (95%CI 1.7-3.1) לתחלואה קרדיווסקולארית בקרב מטופלים שנמצאה אצלם רמת כולסטרול שארי גבוהה. לגבי היחס בין רמת הכולסטרול השארי לבין רמת HDL שלא בצום נמצא הסיכון היחסי 2.6 (95%CI 2,1-3.2), לגבי רמת כולסטרול HDL נמצא הסיכון היחסי 2.5 (95%CI 2.1-3.0) ברמת HDL נמוכה, ולגבי רמת כולסטרול LDL נמצא הסיכון היחסי 1.8 (95%CI 1.4-2.2).
בבחינת הוריאנטים הגנטיים, נוכחות 6-3 אללים הקשורים לעלייה ברמת הכולסטרול השארי בבדיקה שלא בצום בלבד, נמצאה קשורה לעלייה של 15% בסיכון לעומת נוכחות של 1-0 אללים. בנוכחות 4-3 אללים הקשורים בעלייה ברמת הכולסטרול השארי ובירידה ברמת HDL נמצאה עלייה של 29% בסיכון בהשוואה לנוכחות 1-0 אללים. נוכחות 3-2 אללים לעומת 0 אללים הקשורים ברמת כולסטרול HDL לא נמצאה קשורה בסיכון מוגבר. לגבי רמת LDL, נמצאה עלייה של 525% בסיכון בנוכחות 3 אללים לעומת 1-0 אללים.
בניתוח הסיכון היחסי נמצא כי עלייה גנטית של 1mmol/l (או 39mg/dl) ברמת הכולסטרול השארי במדידה שלא בצום, קשורה ביחס סיכונים של 2.8 (95%CI 1.9-4.2) בסיכון למחלת לב איסכמית.
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מרמזות על כך שעלייה ברמת הכולסטרול השארי מובילה למחלת לב איסכמית. יש צורך במחקרים נוספים על מנת לאשר את הממצאים.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: