"הוא היה בעל ידע רב מאוד ומוכן תמיד לעזור. דאג ברמה אישית למתמחים ולמומחים, וכמובן לחולים, והיווה לכולם דוגמא אישית. הוא ידע לתת וזו המורשת שהותיר אחריו", כך אומר פרופסור מחמוד אבו-שקרה, מנהל פנימית ד' במרכז הרפואי סורוקה בבאר-שבע על קודמו בניהול המחלקה, פרופסור שאול סוקניק ז"ל שהובא למנוחות בשבוע שעבר בבית העלמין בעומר. פרופסור סוקניק נפטר ממחלת הסרטן. הוא היה בן 69 במותו.

"אני, יליד אום-אל-פאחם, הגעתי לסורוקה ב-1986 ופרופסור סוקניק עזר לי רבות, גם כדי להתקבל להתמחות-על בראומטולוגיה בבית החולים בטורונטו, קנדה", סיפר פרופסור אבו-שקרה בשיחה עם "דוקטורס אונלי". "הוא היה המנטור שלי. בכול. למדתי ממנו רבות. הוא עזר ללא ליאות לחולים ומעולם לא שם עצמו מעל מישהו. החלפתי אותו כמנהל פנימית ד' לפני קצת יותר משנתיים, כשיצא לגמלאות". 

פרופסור שאול סוקניק ז"ל (צילום באדיבות דוברות סורוקה)

פרופסור שאול סוקניק ז"ל (צילום באדיבות דוברות סורוקה)

פרופסור שאול סוקניק ז"ל, בנו של הרופא שמואל סוקניק ז"ל שהלך לעולמו ב-1994, נולד באוקטובר 1943 בתל-אביב ונקרא על שמו של המשורר שאול טשרניחובסקי. הוא למד בבית הספר היסודי הר נבו, היה חבר בתנועה המאוחדת, סיים תיכון חדש והיה מוכר בעיר כשחקן כדורסל (הפועל ת"א ורמת גן), בכינוי החיבה שלו 'שאלול' וכאוהד מושבע של הפועל תל-אביב. "כל מי שהכיר אותו מקרוב זוכר את אהבתו לכדורסל ולספורט בכלל ואת אמרתו 'להיות אדום זה מחייב'". מגיל צעיר מאוד ידע כי ילך בעקבות האב ויפנה לרפואה. גם שניים מארבעת ילדיו הם רופאים.

את לימודי הרפואה החל שאול סוקניק באיטליה, אך סיים ב-1967 באוניברסיטת תל-אביב. את הסטאז' עשה בבילינסון, ולבסוף קשר את חייו בבאר-שבע, בנגב ובים המלח. במלחמת יום הכיפורים השתתף בקרבות ליד איסמעיליה ובין השנים 1981 ל-1983 התמחה בראומטולוגיה בבית החולים בטורונטו. ב-1989 מונה למנהל מחלקה פנימית ד', ניהל את היחידה לראומטולוגיה בבית החולים בבאר-שבע והיה יו"ר חטיבת הפנימיות.

שאול סוקניק מילא גם את תפקיד יושב ראש האיגוד הישראלי הארצי לראומטולוגיה, וכתב שלושה ספרים. אחד מהם, "ים המלח, אתר המרפא הטוב בעולם" אף תורגם לאנגלית. ספר נוסף שכתב עוסק במחלות מפרקים. "ממש לפני שהלך לעולמו הספיק לסיים ספר שלישי שטרם ראה אור", סיפר פרופסור אבו-שקרה. בסך הכול פרסם 160 מאמרים בעיתונות הרפואית-מקצועית, 30 מהם על תרומת ים המלח לרפואה.

נוסף לכך הוא מילא תפקידים בוועדות הבחינה של מתמחים והקים את עמותת ענבר התומכת בחולי מחלות מפרקים.