חדשות

"היעדר תוספת משמעותית של משאבים למערכת הבריאות - אחד הכישלונות הגדולים של משרד הבריאות"

כך אמר פרופסור רוני גמזו, בכנס שארגנה "פארמה ישראל". גמזו: "תוספת של כאלף מיטות אשפוז בקושי מכסה את הגידול באוכלוסייה"

מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור רוני גמזו הודה אתמול (יום ב') כי "אחד הכישלונות הגדולים של המשרד הוא בהקשר לתוספת המשאבים למערכת הבריאות בדמות אלף המיטות שנוספו לבתי החולים - מדובר בתוספת שאיננה מספקת ובקושי מכסה את הגידול באוכלוסייה. יותר מדי חולים שוכבים עדיין במסדרונות".

פרופסור גמזו דיבר בפאנל מומחים שנערך במהלך כנס שעסק בצורך בתכנון כלכלי לטווח ארוך של שירותי הבריאות בישראל, במיוחד בתקופה של האטה כלכלית. הכנס אורגן על ידי "פארמה ישראל", ארגון הגג של חברות תרופות המקור הפועלות בארץ.

מיטות אשפוז בבית חולים (אילוסטרציה)

מיטות אשפוז בבית חולים (אילוסטרציה)

עוד אמר פרופסור גמזו: "אנו עדים לאינפלציה של עלויות במערכת הבריאות הפרטית, המשפיעה על תפקוד המערכת הציבורית ועל אופן מתן השירותים בה". משרד הבריאות מספק לציבור שירותים בעלות של 35 מיליארד שקל בשנה. "עם זאת, לצערי, קיים עדיין פער בין השירותים שאנו מספקים לבין תדמית הטיפול במערכת הציבורית. חוויית השירות היא נושא שהמשרד מטפל בו כחלק מסדר היום הנוגע לטיפול הרפואי. בשנתיים שאני מכהן כמנכ"ל המשרד הושג שיפור בהובלת שינויים במערכת ובנוכחות גדולה יותר של המשרד בדיונים בממשלה ומול משרד האוצר".

בפאנל המומחים שעסק בשאלה כיצד ניתן להפוך את ההוצאה הלאומית לבריאות להשקעה, אמר פרופסור גבי בן נון מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון: "בחינה ארוכת טווח של ההוצאה הלאומית לבריאות מלמדת שנתח מרכזי בהוצאה הזאת הוא ההשקעה התורמת לצמיחה של הכלכלה. מקבלי ההחלטות חייבים לקחת זאת בחשבון כאשר הם עוסקים בתקציב הבריאות. לתחלואה יש השפעה ישירה על האבטלה ועל הצמיחה הכלכלית. כך למשל, העומס הכלכלי הגדול של תחלואת בריאות הנפש מוכר כיום בכל העולם המערבי. יש קשר ישיר בין תחלואה נפשית לבין אבטלה, פשע ואלימות. ההוצאה הלאומית לבריאות הנפש בישראל מהווה כיום רק כחצי אחוז מהתמ"ג, ואילו עלות תחלואת הנפש במדינות ה-OECD עומדת כיום על 4%-3%".

פרופסור שלמה מור-יוסף, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ולשעבר מנכ"ל הדסה אמר: "אנו חיים בעידן שבו מודדים השקעה מול תפוקה. חשוב להשקיע בבריאות ולעשות זאת במקומות הנכונים. מהי השקעה נכונה בבריאות? קשה לבודד השקעה מתוצאה, ובבריאות הקושי אף גדול יותר, כיוון שהשקעה כלכלית בבריאות אינה באה לידי ביטוי כתוצאה כלכלית".

פרופסור חיים ביטרמן הרופא הראשי של שירותי בריאות כללית התייחס בכנס לעבודת ועדת סל התרופות. "הרחבת התקצוב של הסל הייתה פותרת את רוב הבעיות. לא נדרשת תוספת ענקית על מנת שכל הטיפולים והטכנולוגיות המשמעותיות ייכנסו לסל הבריאות. יש לדאוג ליצירת סל שוויוני על ידי מימון רחב יותר של הסל, לצד פיתוח מודלים ופתרונות נוספים, דוגמת הסכמי חלוקת סיכון".

נושאים קשורים:  חדשות,  ועדת סל התרופות,  פרופסור גבי בן-נון,  פארמה ישראל,  פרופסור שלמה מור יוסף,  פרופסור רוני גמזו,  סל הבריאות,  משרד הבריאות,  פרופסור חיים ביטרמן
תגובות
 
דר' רוטמן
11.01.2013, 10:11

כיצד ניתן להפוך את ההוצאה הלאומית לבריאות להשקעה?
אני מעריך שכיום לפחות 50% מההוצאה הלאומית לבריאות מועברת בעקיפין, אך במהירות שיא, למערכת הרפואה הפרטית.
אין מנוס מלהפריד באופן מוחלט את הרפואה הציבורית מהפרטית בכדי שהרפואה הציבורית תוכל לצמוח וליהנות מתקציב הבריאות.
כיום כל המשאבים שיוסיפו לרפואה הציבורית ימשיכו לגלוש בעקיפין לטובת המערכת הפרטית, כל עוד יורשה לרופאים לעבוד בשני המערכות במקביל.
בעזרת הרופאים העובדים במקביל במערכת הציבורית ובמערכת הפרטית המשאבים הציבוריים זולגים למערכת הרפואה הפרטית.

אם אני טועה הייתי מודה למישהו מלומד בנושא לתקן אותי כאן.