דיכאון

מחלת הפסוריאזיס מגבירה את הסיכון להפרעות נפשיות

במחקר רטרוספקטיבי נמצא סיכון מוגבר להפרעות נפשיות ולטיפול בתרופות פסיכיאטריות בקרב ילדים ובני נוער הסובלים מפסוריאזיס

30.12.2012, 11:12

הכאב והגרד עקב נגעי הפסוריאזיס ומראה הנגעים עלולים להשפיע על תפקודם היום-יומי ועל תפקודם החברתי של הסובלים מהמחלה, וכן לגרום מבוכה וחרדה. נגעים הנראים לעין עלולים לגרום אי-נוחות חברתית ולהשפיע על ההערכה העצמית. עד 30% מהסובלים מפסוריאזיס מתחילים לסבול מהמחלה בגיל הילדות או ההתבגרות. מחקר זה הוא מחקר קוהורט שבחן את היארעותן של הפרעות פסיכיאטריות בקרב ילדים ומתבגרים הסובלים מפסוריאזיס.

פסוריאזיס (אילוסטרציה)

פסוריאזיס (אילוסטרציה)

משתתפים בני פחות מ-18 שנים הסובלים מפסוריאזיס ונמצאו בטיפול במסגרת אותה תכנית במשך שישה חודשים לפני ואחרי האבחנה אותרו מתוך בסיס נתונים בארה"ב. לכל אחד מהמשתתפים הסובלים מפסוריאזיס הותאמו על פי המין ושנת הלידה 5 משתתפים שנכללו בקבוצת הביקורת. נבדקה שכיחות ההפרעות הנפשיות הבאות: הפרעות הקשורות בשימוש באלכוהול או בסמים (abuse/dependance), דיכאון, הפרעות חרדה, הפרעה דו-קטבית, מחשבות אבדניות והפרעות אכילה.

קבוצת הסובלים מפסוריאזיס כללה 7,404 משתתפים, וקבוצת הביקורת 37,020 משתתפים. הגיל הממוצע בעת האבחנה היה 11.4 שנים, ו-53.7% היו בנות. 4.0% מהסובלים מפסוריאזיס טופלו בטיפול סיסטמי – 1.4% בטיפול שאינו ביולוגי, 0.4% בטיפול ביולוגי ו-2.5% בפוטותרפיה. 57.0% טופלו בטיפול מקומי.

שיעור הסובלים מפרעות נפשיות היה גבוה יותר במידה מובהקת בקרב הסובלים מפסוריאזיס (5.1% לעומת 4.1%, P<0.001). לגבי סוגי ההפרעות השונים, נמצאה שכיחות מוגברת במידה מובהקת של דיכאון (3.1% לעומת 2.4%, P=0.0036), הפרעות חרדה (1.8% לעומת 1.4%, P=0.0048) והפרעה דו-קטבית (0.35% לעומת 0.23%, P=0.0495).

לאחר שהובאו בחשבון גורמים נוספים (כגון גיל, מין, השמנה ומחלות רקע), נמצא סיכון מוגבר להפרעות נפשיות בקבוצת הסובלים מפסוריאזיס (HR 1.25, 95%CI 1.11-1.40, P=0.0001). כמו כן נמצא סיכון מוגבר במידה מובהקת לדיכאון (HR 1.23, 95%CI 1.06-1.43, P-0.0053) ולהפרעות חרדה (HR 1.32, 95%CI 1.09-1.61, P=0.0045). לעומת זאת הסיכון להפרעות הקשורות בצריכת אלכוהול היה נמוך יותר בקרב הסובלים מפסוריאזיס (HR 0.54, 95%CI 0.31-0.94, P=0.0286).

שיעור הטיפול בתרופות פסיכיאטריות היה גבוה יותר בקרב הסובלים מפסוריאזיס (8.2% לעומת 5.3%, P<0.0001), בעיקר לגבי נוגדי דיכאון (3.4% לעומת 2.8%, P=0.0061) ונוגדי חרדה (4.1% לעומת 1.5%, P<0.0001). לאחר שהובאו בחשבון גורמים נוספים נמצא סיכון מוגבר לטיפול בתרופות פסיכיאטריות (HR 1.47, 95%CI 1.34-1.61, P<0.0001), ובאופן פרטני לטיפול בנוגדי דיכאון (HR 1.19, 95%CI 1.04-1.37, P=0.0129) ונוגדי חרדה (HR 2.44, 95%CI 2.11-2.83, P<0.0001).

החוקרים מסכמים כי בקרב ילדים ומתבגרים הסובלים מפסוריאזיס, הסיכון להפרעות פסיכיאטריות, כולל דיכאון וחרדה, מוגבר, וכך גם הסיכון לטיפול בתרופות פסיכיאטריות. התוצאה תומכת בהיותה של מחלת הפסוריאזיס גורם סיכון לתחלואה נפשית בקרב ילדים ומתבגרים.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Kimball et al.; Risks of developing psychiatric disorders in pediatric patients with psoriasis, J Am Acad Dermatol. 2012 Oct;67(4):651-7.e1-2

נושאים קשורים:  דיכאון,  רפואת עור,  פסוריאזיס,  חרדה,  הפרעות נפשיות,  תרופות פסיכיאטריות,  מחקרים
תגובות
 
רונן
31.12.2012, 22:09

מהכותרת אפשר להבין שנמצא קשר סיבתי. האם כך?