הטיפול המקובל לאחר אירוע venous thromboembolismי( VT) הוא טיפול נוגד קרישה, ולפי ההנחיות מומלץ על טיפול במשך 3 חודשים ומעלה. ההחלטה לגבי המשך הטיפול לאחר תחילת הטיפול הראשון סבוכה במקרים רבים כיוון שהטיפול ב-warfarin מגביר את הסיכון לדמם וכרוך באי נוחות. לכן במקרים רבים מופסק הטיפול לאחר 6-12 חודשים. לאחר הפסקת הטיפול, קיים סיכון של 6%–10% לאירוע VT חוזר אצל מטופלים ללא גורמי סיכון הפיכים.
עוד בעניין דומה
Apixaban הוא מעכב של פקטור Xa, הניתן באופן פומי במינון קבוע ללא צורך בניטור במעבדה. מינון של 5 מ"ג פעמיים ביום נמצא יעיל במניעת שבץ בקרב מטופלים הסובלים מפרפור פרוזדורים, ומינון של 2.5 מ"ג פעמיים ביום נמצא יעיל במניעת אירועי קרישיות יתר לאחר ניתוח אורתופדי גדול.
קריש דם (אילוסטרציה)
במחקר AMPLIFY-EXTי(Apixaban after the Initial Management of PE and DVT with First-Line Therapy-Extended Treatment), הושווה טיפול ב-Apixaban בשני מינונים אלו לטיפול בפלסבו בקרב מטופלים שהשלימו טיפול ראשוני. נבחרו מטופלים מבוגרים שסבלו מאירוע VT מוכח והשלימו טיפול נוגד קרישה במשך 6–12 חודשים (טיפול כמקובל ב-warfarin או טיפול ב-Apixaban במסגרת מחקר קודם) ללא אירועים חוזרים בזמן זה, שלגביהם עלה קושי בהחלטה לגבי המשך טיפול נוגד קרישה. המשתתפים הוקצו אקראית לטיפול ב-Apixaban במינון של 5 מ"ג פעמיים ביום, לטיפול ב-Apixaban במינון של 2.5 מ"ג פעמיים ביום או לטיפול בפלסבו. הטיפול נמשך שנה.
נכללו 2,482 משתתפים מ-328 מרכזים ב-28 מדינות. במשך שנה, התוצאה העיקרית המורכבת שכללה אירוע VT חוזר או מוות עקב גורם כלשהו, נמצאה אצל 11.6% מהמטופלים בפלסבו, אצל 3.8% מהמטופלים ב-Apixaban במינון של 2.5 מ"ג ואצל 4.2% מהמטופלים ב-Apixaban במינון של 5 מ"ג (P<0.001 לגבי ההשוואה בין שני מינוני Apixaban לפלסבו). אירוע VT חוזר או מוות הקשור באירוע כזה נראו אצל 8.8% מהמטופלים בפלסבו, אצל 1.7% מהמטופלים ב-Apixaban במינון של 2.5 מ"ג, ואצל 1.7% מהמטופלים ב-Apixaban במינון של 5 מ"ג (P<0.001).
דימום חמור (הוגדר כדימום ברור שגרם לירידה של 2g/dL לפחות ברמת ההמוגלובין, הצריך עירוי של שתי מנות תאי דם אדומים לפחות, אירע באתר קריטי או הוגדר כגורם שתרם למוות) הופיע אצל 0.5% מהמטופלים בפלסבו, אצל 0.2% מהמטופלים ב-Apixaban במינון של 2.5 מ"ג ואצל 0.1% מהמטופלים ב-Apixaban במינון של 5 מ"ג, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. דימום רלוונטי מבחינה קלינית שלא הוגדר כחמור, אך הצריך טיפול רפואי הופיע אצל 2.3% מהמטופלים בפלסבו, אצל 3.0% מהמטופלים ב-Apixaban במינון של 2.5 מ"ג ואצל 4.2% מהמטופלים ב-Apixaban במינון של 5 מ"ג.
שיעור התמותה עקב גורם כלשהוא היה 1.7% בקרב מטופלים בפלסבו, 0.8% בקרב מטופלים ב-Apixaban במינון של 2.5 מ"ג ו-0.5% בקרב מטופלים ב-Apixaban במינון של 5 מ"ג. שיעור תופעות הלוואי היה דומה בשלוש הקבוצות.
החוקרים מסכמים כי על פי תוצאות מחקר זה, טיפול ב-Apixaban במשך 12 חודשים נוספים הוא יעיל, בטוח ופשוט עבור מטופלים שיש לגביהם חוסר ודאות לגבי יתרונו של טיפול נוגד קרישה לאחר אירוע VT. מספר המטופלים שיש לטפל בהם על מנת למנוע אירוע VT חוזר אחד הוא 14, ומספר המטופלים שיש לטפל בהם על מנת לגרום לאירוע דמם אחד הוא 200. יחד עם זאת, רק 15% מהמטופלים במחקר זה היו מבוגרים מגיל 75, ומעטים סבלו מפגיעה חמורה בכליות או ממשקל נמוך במיוחד. לפיכך יש צורך במחקר נוסף לגבי מטופלים השייכים לקבוצות סיכון אלו.
המחקר בוצע במימון Bristol Myers Squibb ו-Pfizer.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
