שחיקה מקצועית

שחיקת הרופאים - דרכים לזיהויה ולהתמודדות עמה

רופא העוסק שנים רבות בשחיקה בקרב רופאים מציג את הנושא ומציע דרכים לזיהוי שחיקה מקצועית ולהימנעות ממנה

23.12.2012, 14:43

ד"ר פטר מוסקוויץ הוא רדיולוג ילדים באוניברסיטת סטנפורד. מזה 14 שנים הוא עוסק בנושא השחיקה (burnout) בקרב רופאים, במסגרת המרכז להתחדשות אישית ומקצועית (Center fot Preoffesional and Personal Renewal), כיוון שהוא מגדיר עצמו כמאמן (coach) לרופאים, וחלק גדול מעבודתו קשור בהתמודדות עם שחיקה.

שחיקה תוארה לראשונה לפני כ-30 שנה. מדובר בספקטרום של תסמינים המתחילים כקלים ומתפתחים עד לפגיעה בתפקוד. ביסוד הבעיה עומדת שאיפה מוגברת להוכחת יכולת מקצועית, שיוצאת משליטה. כתוצאה מכך האדם עובד קשה יותר ויותר על מנת להוכיח את עצמו, והדבר מוביל להזנחה של צרכיו האישיים, הפיזיים והרגשיים. כאשר מצב זה נמשך, הופך האדם למבודד יותר ויותר בסביבת העבודה שלו. מדובר בתהליך המאיץ את עצמו – תחושת חוסר הסיפוק גורמת לאדם לעבוד קשה יותר, ומגבירה את תחושת הבידוד שמתפשטת לחייו הפרטיים – פגיעה בקשר עם המשפחה ואבדן עניין בתחומים נוספים.

במקרים רבים התקדמות השחיקה מובילה ל"טיפול עצמי" באמצעות שימוש באלכוהול, בסמים, בהימורים וכדומה. במקרים אחרים מופיעים תסמינים גופניים, תחושת אפיסת כוחות, דיכאון, חרדה ופגיעה בתפקוד. התפתחות התסמינים אורכת זמן רב, ולרוב האדם עצמו אינו מודע לתהליך עד להתפתחותם של התסמינים.

שיעור השחיקה בקרב רופאים עומד על 30%–50% בשנים האחרונות, ונותר קבוע לאורך זמן רב. אין מחקר מסודר לגבי רופאים ואנשי מקצוע שמצליחים להימנע משחיקה, אך ד"ר מוסקוויץ מתאר כמה מאפיינים שלהם. מאפיין אחד הוא היכולת לאזן בין חייהם המקצועיים לחייהם הפרטיים ולשמר תחומי עניין מחוץ למקצוע ופעילויות שאינן קשורות ברפואה בשעות הפנאי. מאפיין נוסף הוא מודעות לצורכיהם הגופניים, הרגשיים והרוחניים. מאפיין שלישי הוא יכולתם להתמיד בקיום קשרים רבים עם אחרים – חיי נישואים טובים, חברים, או השתתפות בקבוצות הקשורות בספורט או בתחביב מסוים.

לגבי התמודדות עם שחיקה מציין דר' מוסקוויץ כי דרכי ההתמודדות תלויות בחומרת התסמינים ובסוג התסמינים. חלק חשוב מההתמודדות הוא הבנה של מושג האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים, ושמירה על מסלול מאוזן בין השניים. גורם חשוב לגבי רופאים הוא במקרים רבים הצבת גבולות ופיתוח היכולת לסרב. על הרופא להחליט כמה זמן הוא רוצה לעבוד, ולפעול בהתאם להחלטה. גם אם להחלטה זו משמעויות כלכליות – ייתכן שעליו להרוויח פחות על מנת לסבול מלחץ מופחת ולהיות מאושר יותר.

דרכים להשגת האיזון יכולות לכלול תכנית לתחזוק הבריאות בשיתוף עם רופא מטפל, מודעות עצמית והגברתה באמצעות מדיטציה או באמצעות בילוי 5 דקות מדי יום לבד, במחשבה. לגבי מערכות יחסים, יש לבחון את מערכות היחסים המשמעותיות ואת התרומה של האדם למערכת היחסים בהשוואה לתועלת שהוא מפיק ממנה. לגבי איזון קהילתי, ניתן לבחון את הקשר לאחרים, ולהשתתף בקהילות מחוץ לקהילה המקצועית.

ד"ר מוסקוויץ מציין כי המודעות לבעיית שחיקה הולכת וגוברת. ארגונים לאומיים מתחילים לזהות את משמעות הבעיה ולחפש לה פתרונות. הצעד הבא הוא תעדוף הנושא במסגרות מקצועיות.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: http://www.medscape.com/viewarticle/775103

נושאים קשורים:  שחיקה מקצועית,  תשישות,  איזון מקצועי,  מחקרים
תגובות
 
מירב טשורני
24.12.2012, 15:50

ומה עם השחיקה הנובעת משהיה עודפת בבית החולים שהיא לא מרצון? שאתה בוחר לבלות עם המשפחה הוחברים אבל בשל דרישות העבודה במערכת (עומס) מוותר עליהם ועל עצמך בעקבות כך?