חדשות

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פענחו את מנגנון הפעולה של טפיל המלריה

כתב העת של האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים דיווח על התגלית, שעשויה להוביל למציאת חיסון למחלה

חוקרים מהמרכז לחקר מחלות מדבקות וטרופיות במכון למחקר רפואי ישראל-קנדה באוניברסיטה העברית בירושלים הודיעו בסוף השבוע לכתב העת של האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים (PNAS) כי עלה בידם לפענח את המנגנון המאפשר לטפיל המלריה הקטלני להערים על המערכת החיסונית של האדם. התגלית היא צעד משמעותי בדרך לפיתוח חיסון למחלה. "נשף המסכות של טפיל המלריה מתקרב לקצו" התבטאו החוקרים.

דוקטור רון דזיקובסקי (צילום באדיבות האוניברסיטה העברית)

דוקטור רון דזיקובסקי (צילום באדיבות האוניברסיטה העברית)

יותר ממיליון בני אדם בעולם מתים מדי שנה ממלריה. היא נגרמת על ידי זנים שונים של טפיל ה-Plasmodium, שמעבירות לבני אדם נקבות יתוש האנופלס. למרות מימדיה ההרסניים של המחלה, הרפואה טרם מצאה חיסון יעיל לטפיל הקטלני. הוא פוגע בעיקר בילדים מתחת לגיל 5 ובנשים בהיריון. החוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כיצד הזן המסוכן מבין חמשת זני הטפיל מצליח להתחמק מהמערכת החיסונית. בכך נסללה להערכתם הדרך לפיתוח חיסון למחלה הזיהומית הקשה.

יתוש AnophelesGambiae (צילום באדיבות האוניברסיטה העברית)

יתוש AnophelesGambiae (צילום באדיבות האוניברסיטה העברית)

הקטלני מבין חמשת זני ה-Plasmodium הוא ה-falciparum Plasmodium הגורם ליותר מ-90% ממקרי המוות המשויכים למחלת המלריה. ייחודו טמון ביכולתו להערים על המערכת החיסונית. כאשר הטפיל חודר למערכת הדם של החולה, הוא מתרבה בתוך כדוריות הדם האדומות ומשנע את החלבונים שלו אל פני שטח הכדוריות, והללו הופכות להיות דביקות, נצמדות לדופן כלי הדם, חוסמות אותם ופוגעות בגוף האדם באופן הרסני. המערכת החיסונית מזהה את החלבונים כ"גורם זר" ומגיבה בפיתוח נוגדנים נגדם, וכך נלחמת במחלה, אולם זן זה של הטפיל פיתח מערכת גנטית מתוחכמת המאפשרת לו להערים על המערכת החיסונית. הוא חושף בפני המערכת החיסונית רק גרסה אחת של החלבון המקודד על ידי גן אחד מתוך שישים הגנים שלו. כאשר המערכת החיסונית נלחמת באותו חלבון, הטפיל מחליף בדרך מתוחכמת את החלבון היחיד הזה לגרסה אחרת שלו והמערכת החיסונית של החולה אינה מזהה אותה.

במחקר שערכו ד"ר רון דזיקובסקי ותלמידת המחקר שלו עינבר אברהם הובן לראשונה המנגנון הגנטי המתוחכם המאפשר לטפיל לבטא בפני המערכת החיסונית רק את אותו חלבון אחד ובמקביל להסתיר ממנה את החלבונים האחרים. במחקר שולבו שיטות מחקר מתחום מדעי המחשב, מדעי החיים והרפואה. כך נמצא רצף די-אן-איי ייחודי המצוי ב-60 הגנים המקודדים לחלבון של הטפיל והודגמה יכולת הטפיל להשתיק 59 גנים ולבטא רק גן אחד מאותו הרצף.

באמצעות שיבוש רצף הדי-אן-איי של החלבון אפשר יהיה למנוע מהטפיל להסתיר מהמערכת החיסונית את מרבית הגנים ה"אלימים" שלו, ציין ד"ר דזיקובסקי. "מדובר בפריצת דרך רבת חשיבות בהבנת מנגנוני האלימות של הטפיל. היא עשויה להוביל לפיתוח שיטות חדשות שיכריחו את הטפיל לבטא את מגוון הגנים השלם שלו ובכך לחשוף אותם למערכת החיסונית כדי שתוכל לזהותם ולפעול נגדם. הטפיל המתוחכם הזה יודע להחליף מסכות וכך מסתיר את כוונותיו ואת יכולותיו האמיתיות".

נושאים קשורים:  חדשות,  מלריה,  האוניברסיטה העברית בירושלים,  מחלות טרופיות,  falciparum Plasmodium
תגובות