פרופסור ליאור גפשטיין מהמחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה והפקולטה לרפואה בטכניון, הוא הרופא היחיד עד כה שנבחר לגוף חדש - "האקדמיה הלאומית הצעירה למדעים והומאניות בישראל" - שעל השקתו הוכרז בתחילת החודש בטקס צנוע שהתקיים בירושלים.

26 מדענים וחוקרים בתחומים שונים מכל המוסדות האקדמיים הבכירים הם "הסגל הראשון" באקדמיה הצעירה. מראש נקבע שגיל כולם יהיה עד 45 שנה וכן שתקופת כהונתם תהיה קצובה לארבע שנים. מדי שנה אמורים להצטרף למסגרת הראשונית נבחרים חדשים. המסגרת החדשה תפעל באורח עצמאי לצד האקדמיה הלאומית למדעים הבכירה והוותיקה המונה 105 חברים, ביניהם שלושה רופאים: פרופסור עודד אברמסקי (נוירולוג מהדסה), פרופסור אורי זלגסון (קרישת דם, המרכז הרפואי שיבא) ופרופסור יחזקאל שטיין (פנימית, הדסה).

פרופסור ליאור גפשטיין (צילום באדיבות דוברות רמב"ם)

פרופסור ליאור גפשטיין (צילום באדיבות דוברות רמב"ם)

מלבדם חברים באקדמיה הבכירה מדענים וחוקרים המלמדים גם בפקולטות השונות לרפואה: פרופסור יואל רק (החוג לאנטומיה ואבולוציית האדם בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א), הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, חתני פרס נובל בכימיה - בפקולטה לרפואה בטכניון, פרופסור חיים סידר (רופא בהכשרתו) מלמד ביוכימיה בפקולטה לרפואה בירושלים וכמוהו פרופסור אהרון רזין (ביוכימיה, ירושלים). בתחומי מחקר המשיקים לרפואה עוסקים גם הפרופסורים רות ארנון (אימונולוגיה, מכון ויצמן), עמירם גרינולד (נוירו-ביולוגיה, מכון ויצמן), אורי זליגסון (המטולוגיה, אוניברסיטת ת"א), מיכאל סלע (אימונולוגיה, מכון ויצמן) ופרופסור מישל רבל (גנטיקה, מכון ויצמן).

את החברים הראשונים באקדמיה הלאומית הצעירה מינתה ועדה של האקדמיה הלאומית למדעים. מהשנה הבאה ייבחרו שאר חבריה על ידי האקדמיה הצעירה על פי תקנון שייקבע. כל חברי האקדמיה הצעירה למדעים הם אנשי מדע מצטיינים מהשורה הראשונה ובולטים בתחומם. הם הוכיחו הצטיינות במחקר וחשיבה מקורית וקיבלו פרסים יוקרתיים, אותות הצטיינות על מחקרם או מענקי מחקר יוקרתיים.

פרופ' גפשטיין, רופא בכיר ביחידה לאלקטרו פיזיולוגיה קלינית ברמב"ם, הצליח ליצור במעבדתו, לראשונה בעולם, רקמת לב פועמת מתאי גזע עובריים וגם לשלב בתוכה כלי דם.

שאר 25 המדענים שנבחרו לצדו, הם מאוניברסיטאות תל-אביב, חיפה, ירושלים, בן-גוריון, בר-אילן, הטכניון ומכון ויצמן ומהתחומים הנדסת חשמל, משפטים/פילוסופיה, מקרא, כימיה, היסטוריה כללית, פסיכולוגיה, מחשבת ישראל, פיסיקה ואסטרונומיה, מדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, מנהל עסקים, ארכיאולוגיה, מדע המדינה, חומרים ופני שטח, תרבות עברית וגנטיקה מולקולארית.

נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופסור רות ארנון מסרה כי יש חשיבות רבה לשילובם של מדענים צעירים ומצליחים דווקא בפעילותה המגוונת של האקדמיה למדעים, וכי החוקרים המצטיינים שנבחרו לאקדמיה הצעירה יתרמו לקידום ושגשוג המדע בישראל ובעולם. מרכיב מרכזי בהקמתה הוא הרעיון שבעידן של שינויים מואצים, דווקא לאקדמיות הצעירות תפקיד מפתח בבניית הקשר בין המדע לחברה ובקידום נושאים בעלי חשיבות גלובלית, הקשורים למדיניות המדע וחינוך למדע.

בין המטרות של האקדמיה הצעירה: קידום מעמדו של המדען הצעיר בישראל, קידום הקשר בין המדע לבין קובעי המדיניות ובין המדע לבין החברה, טיפוח קשרים ושיתוף פעולה בין חוקרים צעירים מתחומי דעת שונים ועידוד מחקרים משותפים עם חוקרים עמיתים צעירים בעולם.