סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס: אספירין מאריך חיים רק במקרים של מוטציה מסוימת

במחקר שבחן את השפעתו של טיפול באספירין על תמותה של חולי סרטן המעי הגס נמצא כי אספירין השפיע על השרידות רק במקרים של מוטציה בגן PIK3CA

08.11.2012, 13:23

כמה מחקרים מצאו קשר בין טיפול באספירין לבין תמותה לאחר אבחון סרטן המעי הגס. מידת ההשפעה של טיפול באספירין לאחר האבחנה קשורה למידת הביטוי של האנזים PTGS2 (כלומרprostaglandin endoperoxide synthase 2, המוכר גם בשם cyclooxygenase-2 ומעוכב אל ידי אספירין) על פי בדיקה אימונוהיסטוכימית.

לאנזים PI3Kי(phophatidylinositol 3-kinase) תפקיד חשוב במנגנון הקרצינוגנזיס – פעילות יתר של אנזים זה גורמת להגברת פעילות האנזים PTGS2 ולייצור מוגבר של פרוסטגלנדין E2, וכך לעיכוב תהליך האפופטוזיס בתאים סרטניים. מוטציות בתת-היחידה אלפא של אנזים זה קיימות ב-15%–20% מהגידולים הסרטניים במעי הגס. אספירין עשוי לעכב את הגידול באמצעות חסימה של מערכת זו.

סרטן המעי הגס (אילוסטרציה)

סרטן המעי הגס (אילוסטרציה)

במחקר זה נבחנה ההשערה לגבי מנגנון פעולתו של אספירין בגידולי המעי הגס, באמצעות בחינת השפעתו על התמותה במקרים שבהם יש מוטציה בתת-היחידה אלפא של האנזים PI3Kי(PIK3CA) ובמקרים שבהם היא לא קיימת.

נתונים לגבי מקרי סרטן המעי הגס, טיפול באספירין לפני ואחרי האבחנה, השרידות, וקיום המוטציה נאספו ממאגרי הנתונים של מחקרי Nurses Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study. אותרו 964 מקרים של סרטן המעי הגס. מוטציה ב-PIK3CA אותרה אצל 70 מתוך 413 משתתפים שטופלו באספירין טרם האבחנה ואצל 91 מתוך 551 משתתפים שלא טופלו באספירין טרם האבחנה (17% בשני המקרים). חציון משך המעקב היה 153 חודשים (טווח בין רבעוני 104–195 חודשים). 395 משתתפים נפטרו במהלך המעקב ו-190 מקרי מוות יוחסו לסרטן המעי הגס.

בקרב משתתפים שנמצאה אצלם המוטציה ב-PIK3CA, נמצא כי טיפול באספירין משפיע על הסיכון לתמותה. בקרב משתתפים שטופלו באספירין נמצא סיכון מופחת לתמותה עקב סרטן המעי הגס (HR 0.18, 95%CI 0.06-0.61m P<0.001), ולתמותה עקב גורם כלשהו (HR 0.54, 95%CI 0.31-0.94, P=0.01).

לעומת זאת בקרב משתתפים שלא נמצאה אצלם מוטציה ב-PIK3CA בגידול, לא נמצאה השפעה של אספירין על התמותה – לא על הסיכון לתמותה עקב סרטן המעי הגס (HR 0.96, 95%CI 0.69-1.32, P=0.76), ולא על הסיכון לתמותה עקב גורם כלשהו (HR 0.94, 95%CI 0.75-1.17, P=0.96). תוצאה זו התמידה גם כאשר הגידול נמצא חיובי ל-PTGS2.

תוצאות אלו נמצאו ללא קשר לטיפול באספירין טרם אבחנת הגידול. התוצאה נמצאה תקפה גם כאשר לא הובאו בחשבון משתתפים שהמחלה אובחנה אצלם בשלב מתקדם (שלב IV), שכן ייתכן כי משתתפים אלו נפטרו לפני קבלת מידע לגבי טיפול באספירין (איסוף הנתונים בוצע אחת לשנתיים).

החוקרים מסכמים כי טיפול באספירין לאחר אבחון סרטן המעי הגס קשור בהגברת השרידות בקרב מטופלים שנמצאה אצלם מוטציה ב-PIK3CA בתאי הגידול, אך לא בקרב מטופלים שמוטציה זו לא קיימת אצלם. המוטציה עשויה לשמש ביומרקר לחיזוי התגובה לתחילת טיפול באספירין לאחר אבחנת סרטן המעי הגס.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Liao et al.; Aspirin Use, Tumor PIK3CA Mutation, and Colorectal-Cancer Survival, N Engl J Med. 2012 Oct 25;367(17):1596-606

נושאים קשורים:  סרטן המעי הגס,  אספירין,  שרידות,  PIK3CA,  PIK3,  PTGS2,  מחקרים
תגובות